ממשלת השינוי מנסה לבצע שינויים במערכת האזרחית. וכך, על רקע מחדלי התחבורה, מפטרת מרב מיכאלי שני ימניים־על־מלא לטובת בעלי מקצוע. זה מעט מדי אבל לא מאוחר מכדי ששאר משרדי ממשלה יעסקו בניקוי אורוות. בני גנץ פיטר השבוע את אבי רואה, מתנחל חובש כיפה שהיה יועץ לענייני התנחלויות, אלא שהתהליך שאמור לעסוק בשינוי מדיניות הביטחון תקוע. צה"ל עדיין שבוי בקונספציות המוכרות: הפצצה בדרך, טרור איראני על הגדרות בסוריה, בלבנון ובעזה, והכל מטופל בלחץ על כל המגרש. התוצאות הן: הגברת איומי הטילים המדויקים והפצצה. גם אם רצף הפצצות בסוריה עשוי להניב מידע על יכולת הנ"מ הסורית, זו בעיה של חיל האוויר והתעשיות הביטחוניות ולא של מדינה שמחפשת הסדרי רגיעה.
השב"כ עוסק בטרור ברמה של "אפס נפגעים" ולא מוכן לצמצם את המרחק בין פצצה מתקתקת אמיתית לפצצה שמישהו דורך ברמה הפוליטית. ועדיין לא נולד ראש שב"כ שיפספס הזדמנות לסכל איום, גם לכאורה. פעם זה היה אש"ף, היום זה חמאס, מחר הג'יהאד, ובל נשכח את החזית העממית וששת ארגוני הזכויות שלה. העיקר לשמור על רצף מבצעים. התוצאה: רצף של פיגועים.
נראה כאילו דווקא המוסד של דוד ברנע מצטייר כמי שמתאים עצמו למזרח התיכון שהולך ומתעצב על פי נתונים משתנים. חלקם גלובליים מטבע עבודת המודיעין שעוברת שינויים דרמטיים, חלקם אזוריים מטבע מצבם של השכנים, חלקם עקב הסיכוי הסביר של חידוש הסכם הגרעין וחלקם פנימיים, מטבע חילופי השלטון בישראל. אני לא יודע אם ראש הממשלה נפתלי בנט הורה לברנע לשנות את מדיניות ההפעלה של המוסד. די בכך שבזמן האחרון אין דיווחים על חיסולים ועל תקלות בפרויקט הגרעין.
השבוע קראתי, ולא ממש בתדהמה, כי "ברנע סבר שחלק מהאגפים בארגון לא רלוונטיים למציאות כיום, וכי יש צורך בשינוי אסטרטגי". אני מניח שגם קוראים נוספים לא ממש הופתעו. לפני כחודשיים נכתב כאן כי "בשלב זה עושה ברנע היסטוריה בכך שהוא מטמיע את המציאות החדשה של עבודת מודיעין בארגוני ביון בכלל ומקצץ בגדול ביחידות המבצעיות המהוללות ביותר. חלקן שייכות לעולם הרומנטיקה של מבצעי הריגול והחיסול. מדובר בקיצוצים משמעותיים ב'קיסריה' ויחידות הסמך שלה". אלון בן דוד דיווח השבוע כי "שלושה ראשי אגפים התפטרו במסגרת רה־ארגון". "תכלית הארגון מחדש", כותב איתמר אייכנר, "היא ייעול של הקצאת המשאבים", ומציין כי "סוגי הפעילות מחייבים ניהול ופיקוח הדוקים יותר מבעבר".
משפט המפתח הוא "ניהול ופיקוח הדוקים יותר". אולי אפילו פיקוח על הקשר בין תוכנה כמו פגסוס למדינות שעלולות לעשות בה שימוש בעייתי. פגסוס וצאצאיותיה הן תוכנות מדהימות, ואפילו הכרחיות לטיפול בפשיעה. הבעיה היא שפגסוס של NSO נמכרה למי שעשוי לחסל מתנגדים פוליטיים, או מתחרים כלכליים, או סתם כאלה שמחפשים לדפוק אנשים שמעצבנים אותם. בינתיים התנצל בנט בפגישתו עם נשיא צרפת על מכירת פגסוס למרוקו ("ידידתנו הגדולה" הבאה), שעקבה באמצעותה אחרי אזרחים צרפתים. שר הביטחון גנץ שוחח עם בכירים בצרפת, ואין ספק שגם ברנע היה רוצה "להדק את הפיקוח".
NSO הוכנסה לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי כמי "שפועלת נגד האינטרס הביטחוני האמריקאי", והוטלו עליה סנקציות שמאיימות על קיומה. מייסדיה ובעליה שיגרו מכתב בהול לראש הממשלה, עם העתקים לשר החוץ יאיר לפיד, לגנץ ולשר האוצר אביגדור ליברמן (שר ביטחון בעברו אצל בנימין נתניהו).
במכתב נטען כי "החברה הופתעה מההחלטה האמריקאית", וכי "החלטת ממשל ביידן להטיל סנקציות על NSO הגיעה לאחר קמפיין פוליטי של ארגונים אנטי־ישראליים", וכי "המשמעות של הסנקציות האמריקאיות היא פיטורי מאות עובדים ישראלים". הכותב דורש שממשלת ישראל תתגייס לסייע לחברה, ומדגיש כי "זהו תנאי בסיסי" לביטול הסנקציות. הוא צודק לחלוטין, משום שזהו עניינה של ממשלת ישראל. מכירת סייבר חודרני של חברות ישראליות פרטיות למדינות לא תתבצע ללא אישור של מערכת הביטחון וראש ממשלה. כולל מעורבות חברת בלק קיוב הישראלית בפעילות פוליטית פנים־אמריקאית נגד ממשל אובמה לטובת דונלד טראמפ.
בחזרה למכתב ה"סודי" של NSO שבו היא דורשת את מעורבות ממשלת ישראל: להבנתי, לא מדובר בבקשה אלא באיום - בסגנון "אם לא תצילו אותנו מידי האמריקאים, נחשוף את קשרי ממשלת ישראל לסעודיה ול־NSO, ולך דע מה יצוף שם אם נמשיך ונחפור במעללי בלק קיוב".
התגובה של ממשלת בנט היא בלגן ודיווחים סותרים: "בכירים במשרדי החוץ הביטחון ולשכת רה"מ שוקלים אפשרות להביע מחאה בפני האמריקאים ולדרוש לבטל את ההחלטה". הדיווח הזה נועד להרגיע את בעלי NSO. כשהסתבר שהאמריקאים רציניים, דווח כי "הוחלט לא להתערב למען NSO... בשלב הזה". כלומר, תרגיעו עם האיום ותנו לנו זמן. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי ישראל תפעל במטרה לבטל את הסנקציות נגד החברה, ומיד דווח כי "בכירים" בישראל הכחישו. בהמשך אמרו "בכירים" כי "אנחנו רוצים לדבר על זה עם האמריקאים כדי לוודא שלא נגרם נזק ליחסים בינינו בגלל כל הפרשה הזו... גם נרצה לשמוע אם לאמריקאים יש מידע לגבי NSO שגם אנחנו צריכים להכיר".
עכשיו זה נשמע כמו השלכת NSO לעזאזל. וטוב שכך. ממשרד הביטחון הודלף כי "לא מתלהבים שם מהמשך מאמצי הגיבוי והחיפוי על NSO". ובאמת: אין סיבה שבנט, גנץ ולפיד יאכלו את מה שבישלו נתניהו ומערכת הביטחון.
לפני כמה חודשים דחה בג"ץ עתירה נגד מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל (לפני שמונה) ונגד חברת סלברייט בגין יצוא מערכות לפריצת טלפונים. "מדיניות היצוא הביטחונית של מדינת ישראל", קבעו השופטים, "אינה כפופה לביקורת שיפוטית אלא במקרים חריגים ביותר". ככה? עכשיו באו האמריקאים והגדירו עבורנו מה זה "מקרה חריג ביותר". ועדת חקירה שתתודרך על ידי בנט עשויה, לכאורה, לחשוף את הקשר בין ממשל נתניהו לחברות סייבר פרטיות, לתקן את היחסים עם ארה"ב ולסגור חשבון עם מדיניות כושלת שמכתימה את הממשלה והמערכות הנוכחיות.