העיתונאי חיים ריבלין ("המקור") מציג תערוכה מצילומיו בירושלים

בשנים האחרונות, בין תחקירים לחשיפות עיתונאיות חיים ריבלין, העיתונאי החוקר ("המקור") נוהג לצאת לרחובות ירושלים כשהוא מצוייד בטלפון חכם ובמצלמת פוג'י קטנה כדי ללכוד פריימים אנושיים בעיר הקדושה. לרוב, מעלה ריבלין את הצילומים לאינסטגראם שלו rivlin_life לעיניהם של 5,000 עוקביו. הפעם הוא יציג מצילומיו בתערוכה "חיים בירושלים" (ששמה נגזר מהשם הקודם של האינסטגראם שלו  "Life in Jerusalem"), במסגרת אירועי פסטיבל הקולנוע היהודי. התערוכה תיפתח במוצאי שבת ה-27.11 (2.12.2021) בסינמטק ירושלים.

בתערוכה יוצגו 46 תצלומים בגודל 40X60 ס"מ המייצגים במידה רבה את הפסיפס התרבותי של ירושלים. "ירושלים היא גן עדן לצלמים" מתפעל ריבלין. "בשונה מהסטריאוטיפים שנקשרו בה היא עיר מגוונת, הכי לא משעממת מבחינה ויזואלית אמנותית, עיר שמזמנת לצלם חוויית רחוב עשירה של אירועי דת, תרבות, חיי יום יומיים ודמויות מרתקות וצבעוניות של חרדים ערבים, וחילונים. די לעמוד על משבצת מסויימת ובתוך רגע ללכוד כמה סיטואציות שספק אם אפשר לצלם במקומות אחרים בארץ". 

זוהי תערוכת הצילומים השניה שמציג ריבלין. התערוכה הראשונה LIFE לצילומי רחוב, הוצגה בשדרות ב-2016. בתערוכה הנוכחית ריבלין שהוא  הצלם וגם האוצר, מתמקד בתמונות ירושלמיות.חלק מהצילומים צולמו בימי הקורונה ובסגרים. כשבזכות תעודת העיתונאי שלו הוא הסתובב באופן חופשי ברחבי ירושלים, סוקר ומתעד במצלמתו את העיר העצובה שרחובותיה היו ריקים מאדם.

"פעמים רבות בשיטוטי, הרגליים נשאו אותי לכנסיית הקבר, מקום קסום ומכושף מבחינה ויזואלית, שהוא האתר הצילומי האהוב עלי. תמיד  אצא משם לפחות עם חמישה פריימים שאפשר להדפיס ולתלות מהרגע להרגע" הוא אומר.

אחד הצילומים בתערוכה צולם באחת הגיחות לכנסיית הקבר בסגר הקורונה. שם פגש ריבלין קבוצה מתושבי ירושלים עומדים מול השער הסגור, כשהם קוראים ומתפללים. ואולם עינו המיומנת קלטה דבר נוסף: מבעד לחרך הדלת הוא הבחין בפרח כמורה מציץ לעברם. וקליק. 

אתר נוסף שהוא מרבה לשוטט בין סימטאותיו ומניב צילומים מרהיבים היא  שכונת מאה שערים "מקום אולטימטיבי לצילום בירושלים. מסקרן מפתיע ומסעיר. בכל פעם כשאני מגיע לשם אני עובר חוויה מעניינת ומרגשת".

תמיד יצאת משם בשלום?
"אני נמנע מלתקוע אצבע בעין, אני מזהה סיטואציה טובה ומצלם בעדינות או ממרחק. בצילום יש משהו שמזכיר ציד, ויש לי מיומנות לצלם תמונה טובה ולהיעלם מיד לאחר שצילמתי" הוא מגלה.

לא רק חרדים וערבים הוא מצלם בעיר הבירה. "יש חיים עשירים גם באיזורים שאינם בשטח האגן הקדוש. מקומות של חיי החול, ההיפך מקדושה", מסביר ריבלין ומפנה אל התמונה בה מצולם ילד מדלג על גשר המיתרים בכניסה לעיר. כשריבלין זיהה את הפוטנציאל הצילומי של הסיטואציה הוא שלף במהלך הנהיגה במכוניתו, את המצלמה וצילם. בתמונה אחרת שצולמה ממש שניה לפני שהקורונה טרפה את חיי השגרה, נראה נכה בכסא גלגלים ואיתו המטפל הסיעודי שעוטה מסיכה, כשמאחוריו מרצדת פרסומת של "המשביר" למסיכת פנים קוסמטית.

ריבלין מקפיד לצלם תמונות אנושיות בירושלים. "כולם יודעים שירושלים יפה ומיוחדת, אבל אני לא מצלם אבנים, נופים, גם לא מונומנטים היסטוריים או שמיים ועצים. אני מצלם אנשים וסיטואציות אנושיות" הוא אומר ומצביע על  צילום שהוא בבחינת יוצא דופן בתערוכה: מודעת בחירות של הליכוד מ-2015  ועליה תמונתו של נתניהו והכתובת 'זה אנחנו או הם" כשברקע מופיע השלט הענק "דרך בגין".

אפשר להיות צלם א-פוליטי בירושלים?
"זה הכל בעיני המתבונן. אני רק לוחץ על הכפתור".

חיים ריבלין, 49, עיתונאי חוקר, לדבריו הוא חש מבוכה להיות בצד המתראיין. "אני לא ממנזר השתקנים אבל הסיטואציה לא נוחה לי" הוא אומר בשקט האופייני לו.

הוא נשוי לנועה ואב לשלוש בנות. ירושלמי הממשיך שושלת בת שמונה דורות בירושלים. לפני כשנתיים וחצי עבר לתוכנית התחקירים "המקור" ברשת 13. עד אז ומשנת 2000 היה כתב תחקירים בחדשות 12 כולל שנה בתוכנית "עובדה", כתב בקול ישראל ועוד. הוא זוכה פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית לשנת 2011. 

זוכה פרס פראט בתחום איכות הסביבה בזכות תחקיר שערך עם עמיתו יוסי מזרחי על הזיהום במפרץ חיפה ובפרס  פרימור על תחקיריו בתחום החברה. בתחקירים הרבים שפרסם לאורך השנים הוא חשף את התפרצות מחלת הסרטן בקרב עובדי הכור בדימונה, ערך תחקיר על בקבוקי התינוקות, וחתום על התחקיר על תא"ל גל הירש ועוד.

הוא לא למד צילום ולא התנסה בפיתוח פילם בחדר חושך. את חיבתו למצלמה הוא גילה אי שם בשנת 2012 כשצלם בחברת החדשות בה עבד בעת ההיא, חשף בפניו אפליקציה חדשה בשם אינסטגראם. "מאז נשביתי בקסמי הצילום ועד מהרה הבנתי שיש לי עין טובה לתפוס סיטואציות מעניינות" הוא מספר.

האם היותך עיתונאי תורם לצילום?
"העין והלב הם חושים של עיתונאים וצלמים. אני תמיד דרוך חסר שקט ומסתכל לכל הצדדים. כשיש לי מצלמה ביד אני מאתר את הפריימים הטובים ומצלם. במיוחד אני אוהב לזהות את הסיטואציה בטרם התחרשותה ולכן אני מוכן תמיד עם הקליק".

שקלת הסבה מקצועית?
"הצילום הוא תחביב שאני משקיע בו בעיקר בסופי שבוע, להנאתי בלבד. תחביב לנפש מלא אהבה ותשוקה ומתנהל בנפרד מעבודתי העיתונאית המקצועית, מה שמאפשר לי מרחב וחופש אמנותי לגלות את הפואטי בתוך הבנאלי". 

חיים בירושלים  

חיים ריבלין 

פסטיבל הקולנוע היהודי

27 בנובמבר ועד ה-2 בדצמבר

סינמטק ירושלים