"אדע שהצלחתי בתפקידי, אם אצליח להיות חלק משינוי שיגרום לאנשים לנוע באי־נוחות", אומרת עו"ד עינת פישר־לאלו, המנכ"לית החדשה של שדולת הנשים, שתיכנס לתפקידה מחרתיים (רביעי).

“השדולה צריכה להיות הבית והקול של נשים במדינת ישראל", אומרת פישר־לאלו. “חוסר שוויון מגדרי משפיע על הרוב המוחלט של נשים בארץ בכל גיל, בכל מעמד ובכל מצב סוציו־אקונומי, מרכז או פריפריה. תפיסות לא שוויוניות משפיעות על כל החברה וגם על גברים. תפקיד השדולה הוא לרתום את הרוב הזה ולשים על השולחן את אותם דברים שפחות מדברים עליהם ואת התופעות שמשפיעות על החיים של כולנו ולשנות מציאות. המשימה הזו בעיניי היא מאוד מאתגרת וזו גם הסיבה שלקחתי את התפקיד".

עו"ד פישר־לאלו, 45, מתגוררת ברמת גן, נשואה ליונתן, בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב ומצויה במסלול דוקטורט באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות היא כיהנה בשורת תפקידים בשירות המדינה, בהם ראש מטה מנכ"ל המשרד למודיעין, ראש מטה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומנכ"לית המרכז להעצמת האזרח. בתפקידה האחרון שימשה משנה למנכ"ל ואחראית ממשל וקידום מדיניות בתנועת “דרכנו".

“העולם שאני באה ממנו הוא עולם של שינוי מדיניות ומציאות", היא אומרת. “זה מה שאני עושה ועשיתי לאורך השנים וזה מה שלמדתי בתוך הממשלה ומחוץ לה. בסוף צריך לקחת את הגדרת המשימה, החזון והמטרות, לתרגם לדברים ברורים ולייצר שינויים אמיתיים: שינויי חקיקה, מדיניות ממשלתית באופן העבודה מול המגזר הפרטי, שינוי באופן הטיפול באלימות ובהטרדות. צריך לבנות תוכניות עבודה אל מול מקבלי ההחלטות ולפעול לקידום מדיניות. זה נעשה לא רק מול הכנסת והממשלה, אלא גם בשטח".

לדבריה, ההשלכות של אי־השוויון המגדרי החלו לחלחל לתודעתה בשנים האחרונות: “התחלתי להבין כיצד בתעסוקה זה משפיע עליי ביומיום, למשל באופן שבו אני מצליחה להשמיע את הקול שלי בסביבות גבריות. כמו כן, נתקלתי לראשונה במנהלים שמסתכלים על נשים בעיניים מגדריות ומייחסים להן תכונות שהן לא בהכרח מקצועיות.

"גיליתי על עצמי שאין לי אומץ לבקש העלאת שכר. בשעה שגברים חשים בנוח לבקש העלאה, אני פעלתי בסביבה מגדרית שהוסללתי אליה. היו פעמים שהמנהל האישי שלי ייחס לי תכונות שוליות. בסיטואציה אחרת, בתוך שיח גברי הרגשתי שאני נשמעת פחות, ושהמסר המקצועי שאני מביאה לשולחן עובר מבחינת הצד השני דרך מסננים של רגשנות, לחץ. הבנתי שיש עדיין אנשים שמסתכלים על נשים בעיניים אחרות. זו הייתה חוויה של פתיחת עיניים, התעוררות".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים (צילום: מרים אלסטר)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים (צילום: מרים אלסטר)

העולם כמטוטלת

שדולת הנשים בישראל היא עמותה פמיניסטית שהוקמה בשנת 1984 כארגון זכויות הפועל לקידום מעמד האישה באמצעות פעילות ציבורית, לובי לקידום חקיקה בכנסת ופעולות חינוכיות ומחקריות. בין היתר, היא לקחה חלק בחקיקת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, החוק לאיסור הטרדה מינית, וכן בעתירה בעניין אליס מילר, שסללה את הדרך לנשים בצה"ל לשירות בתפקידי לוחמות. פישר־לאלו תחליף בתפקיד את עו"ד דנה מיטב.

המאבק לשוויון מגדרי בעיצומו, ומהפכת MeToo# נחלה הישגים, אך בישראל של 2021 יש עדיין אתגרים רבים בדרך. “שוויון מגדרי הוא עיקרון־על", אומרת פישר־לאלו. “היעדר שוויון מתבטא בשלל תחומים, מפערי שכר ועד המקומות הקשים ביותר של אלימות מגדרית ופיזית. פירושו של שוויון מגדרי הוא לא רק שוק התעסוקה או הדרה מכנסים".

איזה מסר תרצו להעביר לדור הבא, של נערות צעירות?
“צריך לשנות את הסביבה שילדות חיות בה לסביבה שבה כל התחומים והתפקידים וההזדמנויות פתוחים בפניהן. בתחום החינוך, צריך להפגיש אותן עם סיפורי הצלחה נשיים, להיאבק בהסללה קיימת, לשנות את התפיסה של קוד הלבוש, לדבר על מודל היופי ודימוי עצמי והאופן שבו נשים נתפסות וצוברות ביטחון".

"אני מאמינה שמציאות משנים בשני נתיבים: הראשון הוא שינוי מדיניות, ואילו השני הוא שינוי מודעות, שנעשה גם דרך מערכת החינוך. כדי לשנות צריכים כל הארגונים לשתף פעולה, וכמובן גם משרד החינוך. החוכמה לא נמצאת אצל אדם אחד. יש המון ידע וחשיבה אצל נשים מובילות בתחום, ונכון בעיניי לעשות את זה ביחד".

מהן המשימות הבוערות ברשימה שלך?
“לטפל בשוק התעסוקה, לא רק במובן של פערי שכר, אלא בכלל לשנות את התפיסה של נשים כמשניות ולפתוח מקצועות עבורן. משימה נוספת היא יצירת ביטחון במרחב הציבורי – זה בעצם לקחת את החוק למניעת הטרדה מינית לשלב הבא. החוק מצוין וחולל מהפכה גדולה בתפיסה, אבל יש היום אזורים שעדיין לא מטופלים, ולא בטוח שכולם צריכים להיות מטופלים מבחינה חוקית ורגולטורית, אולי יש כלים אחרים.

"אבל הנושא של ביטחון במרחב הציבורי, בעבודה, ברחוב ובמרחב הווירטואלי - הוא דרמטי בעיניי. יש לשדולת הנשים פורום משפטניות מופלא שיכול לקחת חלק משמעותי ביצירת השלב הבא של הגברת הביטחון. עוד נושא הוא הדרה וייצוג. כשיושבת ועדה כלשהי - בין שבנושא הקורונה ובין שבנושא מדע וטכנולוגיה - ונשים לא מיוצגות שם, המסר שזה מייצר מחלחל גם לדורות הבאים".

וכחלק מהשינוי, האם תתמכי ברגולציה להגברת השוויון?
“אני כן אתמוך בכלים רגולטוריים שיגבירו את השוויון. אני לא רוצה להתחייב היום ולהגיד אם בהכרח הגדרת חובת ייצוג של 30% היא הדבר הנכון ביותר, כי זה עלול בהמשך להפוך לרף מקסימלי, אבל כן צריך לבחון מהם הכלים הרגולטוריים האפקטיביים ביותר".

איפה עיקר החסמים שאת צופה?
“אנחנו חיים במדינה מורכבת בדגש על צבא ודת, והדרך להתמודד עם חסמים היא לצלול לתוכם. למשל בצבא, הגיע הזמן לפתוח יותר ויותר תפקידים לנשים ולהגדיל את השוויון המגדרי גם בתוך הצבא לשני הצדדים. כלומר, לתת גם לגברים תפקידים שעד היום היו מגדריים. גם הצבא יכול להיות מקום שוויוני".

"סוגיית הדת היא אחת החשובות. בתוך מדינה יהודית ודמוקרטית, יש מקומות שבהם אישה פסולה לעדות על פי ההלכה ולא יכולה לשיר בציבור. הדרך היא בעבודה מבפנים עם שותפים בחברה הדתית והחרדית שמשוועים לעשיית שינויים, וצריך לעבוד איתם בשיח ובשיתוף. אני לא חושבת שמחר בבוקר נקום וכל הסממנים המפלים בדת ייעלמו, אבל אני כן מאמינה שיש שינויים אמיתיים שאפשר לעשות גם בייצוג וגם ביחס לנשים. העולם עובד כמטוטלת, וכשמתקיים שינוי חזק מאוד, כמו למשל MeToo#, זה מרתיע וזה טבעי.

"הפלטפורמה שניתנה לנשים לקום ולדבר ולהתעמת עם הפוגעים בהן ולהוציא את הדברים החוצה – היא אירוע דרמטי. מהפכת MeToo# היא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לנשים פה, ויש עוד דרך ארוכה גם אחריה. כל יום מתרחשים פה דברים שמזכירים לנו שיש עוד דרך ארוכה לעשות עד שאישה תוכל ללכת ברחוב או במקום העבודה ולהרגיש באמת בטוחה".

יש נשים שלא מצדדות בשוויון וחיות בשלום עם הדרה והפרדה. מה יש לך לומר להן?
“אני לא מפחדת משיח מורכב. אני לא מפחדת מנשים שחושבות לצורך העניין שיש יתרונות בהפרדה מגדרית, באקדמיה למשל. אני חושבת שזו הזמנה לשיח. ברגע שנצליח לרתום את אותן נשים ולהראות להן גם את ההשלכות השליליות ולהסביר שהפרדה של מגזר מוחלש היא גם הדרה והיא מצמצמת ופוגענית, אני בטוחה שנרתום עוד נשים למאבק".

איך מקדמים ייצוג נשים בפוליטיקה?
“לא צריכה להיות מפלגת נשים כדי להיאבק על שוויון. זה לא מאבק של נשים, אלא מאבק של מדינה הרואה עצמה כדמוקרטית. בעיניי כל מפלגה צריכה להיאבק למען שוויון מגדרי כחלק בלתי נפרד מהמצע שלה. לבנות שלנו נסלול את הדרך על ידי זה שניתן להן תמונת עתיד ונפתח להן הזדמנויות. ברגע שניתן להן תחושת מסוגלות, נפתח עבורן את כל התפקידים, נעבוד על חינוך, נייצר מרחב שבו הן רואות נשים במוקדי קבלת החלטות, נדבר על ייצוג במפלגות ועל חובה להכניס נשים לכל אזורי קבלת ההחלטות, זה יסליל אותן לפוליטיקה באופן טבעי".
קרוב ללב

פישר־לאלו מעידה על עצמה שהיא פועלת מהבטן ומאמינה בשיח מעמיק לצד מחאה. את אחת האג’נדות המרכזיות ברשימה שלה, היא מתכוונת לקדם מתוך ניסיון אישי וכאוב של טיפולי פוריות שעברה. “רפואת נשים וכמות המחקר בתחום הן נושא שמאוד קרוב ללבי וחשוב לבצע בו שינוי", היא אומרת. “התחום הזה בארץ ובעולם הוא מאוד גברי, ויש מעט מחקרים שנעשים על רפואת נשים. האם תחומים שנחשבים תחומי רפואה נשיים מקבלים את אותו היחס במחקר, במימון ובתמיכה כמו תחומים אחרים?

"בהיבט האישי, אני אחרי שנים ארוכות של טיפולי פוריות ואני רואה אחריות בלדבר על זה. התחום הזה סובל מתת־תקצוב מחקרי. זה פער שצריך לסגור. בנוסף, יש בעולם רפואת הנשים טיפולים שכרוכים בהרבה מאוד כאב כשבמקומות אחרים מוצעות אלטרנטיבות פחות כואבות וכמובן ממומנות בתוך סל הבריאות. איכשהו, כשמדובר ברפואת נשים, טיפולים הכרוכים בכאב נתפסים כמובן מאליו, ויש פחות השקעה בחיפוש אלטרנטיבה".

שדולת הנשים מפעילה כיום מערך של קווי סיוע ומערך אכיפה שמנסים לתת מענה מעשי לחוסר השוויון בתחום התעסוקה. פישר־לאלו קוראת לכל הנשים בכל המגזרים לפנות אליהם. “אני מאמינה גדולה ביכולת לשנות", היא אומרת. “אני קמה כל בוקר לעבודה מתוך תחושה שאני עושה מה שאני עושה כי יש לי יכולת להשפיע על המציאות. תמיד חיפשתי את זה. בסוף אני אדם של אנשים ושל שיח. אני מאמינה בפתרונות שבאים מתוך שיח ושיתוף פעולה. אני עושה דברים בצורה טוטאלית מהבטן ומהלב לטוב ולרע. לא יודעת לעבוד אחרת“.