סיפורה של ג. יפית, הלא היא יפית גרינברג ז"ל שהלכה מאיתנו בגיל 70 לאחר מאבק במחלת הסרטן, הוא בראש ובראשונה סיפור על חדשנות פורצת דרך ותעוזה נשית, שמעוררת השראה גם מחוץ לתחומי הפרסום והעסקים בהם פעלה. הילדה לבית משפחת מימון, שגדלה בבית מסורתי וצנוע בבני ברק לעולים מטריפולי, חונכה בבית ספר דתי והייתה בתנועת הנוער בני עקיבא, בנתה את עצמה במו ידיה צעד אחר צעד.

בדרכה הייחודית הצליחה להגיע לחוד החנית בתעשייה, כאימפריה העוצמתית של "ג. יפית תקשורת". על הדרך שוב ושוב המציאה והגדירה מחדש את עצמה ואת כלל עולמות התוכן הנרחבים שבהם עסקה, וחוללה מהפכה בתעשייה כששינתה את התפישה והתודעה של כולנו לגבי פרסום ותדמיתנות.

יפית נותרה נאמנה לאמרה שכל מהלך שיווקי הפונה לציבור חייב להיות מתומצת ומנומק, כשהמינימליזם המדויק והמהודק יעורר את הזכירות המתבקשת בקרב הנמענים. לא מדובר רק במיתוג לקוחותיה בזכות מסרים קצרים וקולעים, אלא גם במיתוג עצמי עם גימיקים מנצחים שמיצבו אותה כדמות ייחודית. למשל, קיצור שמה לראשי תיבות באופן שהיה שגור עד כה בעיקר כשמות עט של כותבים חרדיים או סופרים (שני עולמות שפגשה מקרוב בדרכה הארוכה), או להבדיל הסלוגן הקצר "כדאי" שהתקבע. ומעל הכל, הפורמט הפרסומי הייחודי שהמציאה. בזכות אותה "צבעוניות" ספגה לאורך השנים חיקויים מלגלגים: מאסף אשתר בקומדי סטור ועד לאלי פיניש בארץ נהדרת, אך נותרה נאמנה לדרכה באופן עיקש והציגה דבקות שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם.

מומחיותה הגדולה הייתה מעצם חדותה באיתור נישה בתולית שעוד לא מומשה, ומכאן הסתערות ממולחת לאחר שזיהתה בתבונה את הפוטנציאל צעד או שניים לפני שהמתחרים מבינים את המתרחש. היא שוב זכתה לזיהוי מוחלט עם אותו התחום והמציאה מחדש אותו ואותה באופן מבריק. כך למשל היה בכתבות והמדורים הפרסומיים שלה להמלצות מוצרים, שפורסמו בעיתונות הכתובה. שלפי טביעת האצבע הייחודית לא היה ספק מי עומדת מאחוריהם. ולאחר מכן, עם תחילת פעילות הטלוויזיונית המסחרית בישראל ועלייתו של ערוץ 2 החדש, כשפרצה למסך של כולנו בפורמט פרסומי שלא נראה עד כה במחוזותינו, עוד כשכל שהכרנו היו תשדירי חסות מאובנים בערוץ 1.

בפרסומותיה, חידוש גדול ניכר מכך שאם הפרסומאי הסתתר עד אז מאחורי הקלעים, לפתע הוא קפץ לפרונט והפך בעצמו לפרזנטור. שם מצד אחד, היא העבירה לצופים ערך מוסף צרכני שהוגש במסרים קצרים וקליטים של טיפים בדמות "השכנה מהדלת ממול", ששידרה החוצה בהצלחה יתרה. מצד שני, העניקה במה מרכזית והזניקה בדרך פלא מוצרים וחברות על אף שלא התבלטו כנוצצים במיוחד, ושמבחינת גודלם ותקציבם, ספק אם היו מצליחים לתקוע יתד פרסומי באופן אחר בפלטפורמה המרכזית והנחשקת של ערוץ 2 החדש.

מהצד השלישי, זכתה להצלחה מסחרית מסחררת וכיכבה בצמרת מצעדי האפקטיביות בעיתונות הכלכלית, כשהפורמט המנצח שהמציאה אף היווה מקור השראה לגורמים שמבינים דבר מה בתחום (פרטים אצל רפי גינת).

''כדאי'' עם ג. יפית, ארכיון (צילום: צילום מסך)
''כדאי'' עם ג. יפית, ארכיון (צילום: צילום מסך)

בהמשך, חצתה גרינברג את הכביש הלוך ושוב ועשתה חיל אף מצדו השני של המתרס, בעולם העסקים. גם שם פרצה דרך כיזמית וכאשת עסקים ממולחת במגוון מהלכים בתחומי הקמעונאות, נדל"ן ואופנה, ואף יישמה מחדש את היצירתיות החדשנית שהביאה עמה מצדו השני של הכביש. הדבר קיבל ביטוי מיוחד במהלכיה בסטימצקי, שם בתבונתה זיהתה הזדמנות קורצת כראש קבוצת משקיעים ורכשה במחיר מינימלי את רשת הספרים שהייתה נתונה במשבר. בחושיה מחודדים החייתה את הרשת, הוציאה לדרך תכנית הבראה והמציאה אותה מחדש בזכות מותגי משנה מקוריים והרחבת תחומי פעילות, שהשיקה בזכות חשיבתה השיווקית החריפה מחוץ לקופסא.  

אך מלבד פועלה, יפית הייתה חלוצה מהפכנית ופורצת דרך המהווה השראה לכולנו וגם עבורי, מעצם היותה אישה אמיצה ובעלת תעוזה בעולם גברי מובהק עד אז. היא הצליחה לשלב קריירה בעולם תובעני וקשוח למרות היותה אם במשרה מלאה ואשת משפחה, ועדיין לשמור על גישה אנושית.

היא תחסר לכולנו, יהיה זכרה ברוך.

שרה מאיר (צילום: ליטל שחר)
שרה מאיר (צילום: ליטל שחר)

שרה מאיר היא בעלים של משרד המתמחה במיתוג, פרסום ושיווק אסטרטגי ומרצה בתחום