כבר שנים רבות אנחנו יודעים שישראל אינה מקום זול לחיות בו, אבל למרות עליות המחירים והמחאות הרבות, קשה היה לשער שנגיע לפסגת יוקר המחיה העולמי. המגזין הבריטי הכלכלי "האקונומיסט" פרסם אתמול (שלישי) את דירוג הערים היקרות בעולם ב-2021 - בו דורגה תל אביב במקום הראשון והלא מחמיא.
איך, בעצם, זה בא לידי ביטוי? האם המשמעות היא שהכול בתל אביב יותר יקר מכל מקום בעולם? לא בדיוק. כן, הרבה דברים עולים פה הרבה, אבל יש עדיין קטגוריות, למשל ירקות, שבהן המחירים בעיר הלבנה נמוכים, ואפילו משמעותית, מערים אחרות, בעיקר במזרח אסיה.
מה עושים? בסיוע Numbeo, מאגר המידע הסוציו-אקונומי הגדול ברשת, בדקנו את ההפרשים בין שש הערים המובילות בדירוג: תל אביב, פריז, סינגפור, ציריך, הונג קונג וניו יורק. הקטגוריות הן דגימות מתחום המסעדות, ירקות ופירות, טקסטיל, דיור, רכב ושכר ממוצע. מאחר שאין בקרה חיצונית על מאגר Numbeo הנתונים אינם בהכרח מדויקים ברמת השקל, אולם סטטיסטיקאים מאשרים כי הם משרטטים תמונת מצב מאוד קרובה למציאות.
כפי שניתן ללמוד מהנתונים, תל אביב אינה העיר היקרה בין השש בהרבה מאוד פרמטרים. שכר הדירה נמוך משמעותית מסינגפור, ציריך, הונג קונג וניו יורק וגבוה רק מפריז (בדקנו גם את מחירי הדירות, תל אביב נמוכה מניו יורק, סינגפור והונג קונג וגבוהה אך במעט מפריז וציריך). גם מחיר התפוחים ושאר הפירות והירקות סביר. מנגד, עלות רכב ממוצע חדש גבוהה באופן שערורייתי מהמחירים באירופה ובארה"ב (שימו לב לסינגפור בקטגוריה הזאת).
אז איפה טמון ההבדל? בכוח הקנייה. במקומות אחרים משלמים יותר, אבל גם מרוויחים יותר. למעשה, בין עשר המדינות הראשונות ברשימה, השכר הממוצע בתל אביב גבוה רק מאוסקה שבמקום העשירי. המחירים בציריך אולי מרקיעי שחקים, אולם בשקלול השכר מול יוקר המחיה, כוח הקנייה של תושבי העיר השוויצרית גבוה בכמעט 50 אחוז. בניו יורק שכר הדירה גבוה באופן מחריד, אבל כוח הקנייה בה גבוה ב-30 אחוז מהעיר של רון חולדאי. הבנתם את הרעיון.
"דירוג השיא של תל אביב במדד יוקר המחיה העולמי משקף את הכישלון בטיפול בבעיות היסוד של כלכלת ישראל - ובראשם מחירי הדיור והתחזקות השקל", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת רואי החשבון BDO, "מחירי הנדל"ן הגבוהים בתל אביב, משפיעים בסופו של דבר גם על מחירי המזון, המסעדות, המלונות וכל שאר השירותים הניתנים בעיר שמגלמים את עלויות שכר הדירה שלהם במחיריהם. הדירוג העולמי של תל אביב מראה שבעיית מחירי הנדל"ן בישראל היא כבר לא רק בעיית דיור בלבד, אלא בעיה רוחבית שמשתשרת ליוקר המחיה ולמחירי השירותים המקומיים".
"זאת תופעה שכולנו מכירים היטב: תל אביב היא סופר יקרה, גיהינום כלכלי", ממשיך ד"ר אלכס קומן, כלכלן ומומחה ליצירת ערך במכללה האקדמית תל אביב יפו, "עכשיו גם רשמית הגענו למקום הראשון במדד יוקר המחיה, ואנחנו צוחקים על פריז וסינגפור שרמת החיים בה גבוהה יותר בערך ב-50% מאשר בארץ, שניתן למדוד אותה על ידי כוח הקניה של השכר. אחד הפרמטרים המרכזיים הוא עלות השכירות, שהיא גבוהה מאוד. פרמטרים נוספים הם 'מכולת' עלות סל המוצרים בסופרמרקט - אלכוהול, מוצרים לבית, טואלטיקה, בידור, ביגוד, תקשורת, דלק - שבישראל הוא בין היקרים בעולם, ועוד".
אחד האשמים המשמעותיים, לטענת קומן, ביוקר המחיה הוא הצרכן הישראלי: "כאשר אנחנו מדברים על המחירים - זה עניין של היצע וביקוש. ההיצע בארץ הוא לא גמיש, להמון מוצרים יש רק יבואן אחד, למשל שסטוביץ בטואלטיקה, זכיין אחד לקוקה קולה, למקדונלדס. זה לא המצב ברוב מדינות העולם - יש כמה זכיינים וקיימת תחרות ביניהם. לעומת זאת, הספקים בארץ נותנים מחירי מונופול.
"מנגד הביקוש בארץ הוא זחוח. בארה"ב למשל אנשים מוכנים לנסוע שעות באוטו כי הם יודעים שיש מבצע בקניון מסוים. כולנו מכירים את התמונות האלה של האמריקאים מסתערים על החנויות בימי הקניות והמבצעים. זה חלק מהתרבות שלהם, הם אוספים קופונים כדי לקבל הנחות. ישראלי, לעומת זאת, אומר, אני עובד כל כך קשה (כמות השעות שעובדים בארץ היא מהגבוהות בעולם), לגזור קופון זה לא לכבוד שלי. לכל אלה צריך להוסיף את העובדה שהשקל נורא חזק - דבר שמעצים את המחירים הגבוהים כאן".
במילים אחרות, הישראלים מוכנים לשלם יותר והספקים והקמעונאים מנצלים זאת, "חוץ מאשר בתקופות המשבר", אומר קומן, ומזכיר את מחאת המילקי שהייתה כאן לפני עשור. "אז זה נהיה בון טון לא לשלם יותר. הישראלי הבין שהוא לא מטומטם".
קומן התייחס למתרחש בתקופה האחרונה בענף רשתות המזון והחקירה של רשות התחרות. "אחד הדברים בקפיטליזם הוא שאסור לתאם מחירים, אנשים נכנסו לכלא על הקמת קרטלים ותיאום מחירים. אז הדרך היא לצאת בהודעה שאומרת שמחירי האספקה עולים ואנחנו מעלים מחירים. אם אני מעלה מחיר אין סיבה שאני אצא בפרסומים על כך, בדרך כלל עושים את זה בחשאי. למה עושים בפומבי? כי כך אני קורץ למתחרים שלי - אנחנו נעלה את המחירים. רשות התחרות שהייתה עד עכשיו אימפוטנטית לחלוטין התעוררה וניערה אותם קצת".
ומה לגבי התחזקות השקל מול הדולר? "ההשפעה של התחזקות השקל על הדירוג רלבנטית רק לתיירים שעבורם המדד הרלבנטי ליוקר המחיה נמדד במונחים דולריים", מוסיף הרצוג, "התחזקות השקל מייקרת את המחיה בתל אביב לתיירים ולא משפיעה על ישראלים שכח הקניה שלהם נמדד בשקלים. לכן, השנה ענף התיירות הנכנסת סובל משבר כפול - ראשית בגלל מגבלות הקורונה, ושנית מהתחזקות השקל שמייקרת מאוד את השהות בישראל לתיירים. צריך לזכור שעבור ישראלים התחזקות השקל דווקא תורמת להפחתת יוקר המחיה כיוון שהיא מוזילה עלויות מוצרים מיובאים".
מסיבה זו, הרצוג קצת מסויג מהדירוג של האקונומיסט: "המדד הזה מצביע על יוקר המחיה לתיירים, שבוחנים את העלויות בישראל במונחים דולריים. המדד הרלבנטי לתושבים מקומיים הוא מדד עלויות יוקר המחיה ביחס לשכר הממוצע. נראה שמנקודת מבט של תושבי תל אביב מצבה של ישראל התדרדר פחות, כיוון שבמקביל לעליה ביוקר המחיה היתה גם עליה בשכר הממוצע".