בשנים האחרונות מציפים אותנו יותר ויותר מחקרים על כך שחשיפה ממושכת למסכים, עלולה לייצר עיכוב בהתפתחות בקרב ילדים. לכן, אין זה נדיר למצוא הורים שחוששים להושיב את ילדיהם מול קונסולת משחק, אשר יכולה לגרום להם להתרכז במשך שעות ארוכות מול המסך ולגרום להם לשכוח את העולם החיצוני. אך מה אם נגלה לכם, שאם תחשפו את ילדיכם לפרק זמן מוגבל, זה דווקא יכול להועיל ולשפר את יכולותיו של הילד? 

פרויקט מיוחד שכזה מופעל בימים אלו בעיר החרדית אלעד. לא בדיוק המקום הראשון שחושבים עליו כשאומרים את המילה "אקסבוקס" (XBOX), אך התוצאות בשטח מראות כי העניין עובד. זהר אורן, מטפל בריפוי בעיסוק במרפאת קארו החדשה של שירותי בריאות כללית בעיר אלעד, מאפשר לילדים הצעירים שמגיעים אליו לקליניקה לשחק באמצעות מצלמת הקינקט ומשחקי ה-VR, ובכך הם משפרים את יכולותיהם.

"למעשה, שימוש ב-VR קיים כבר הרבה זמן, אבל בעיקר בטיפולים במבוגרים. לפני כמה שנים החליטו לנסות ולשלב את זה בעבודה עם ילדים לא רק בהיבט שיקומי, אלא גם בהיבט התפתחותי. בחרתי ב-XBOX כי לא ניתן לרמות אותו. בקונסולות אחרות אפשר להשתמש ביד בלבד, אבל לא באקסבוקס. הקינקט מכריח אותך להפעיל את כל הגוף. הקושי היה למצוא משחקים, גם בגלל שמייקרוסופט עצרו את הפיתוח של הקינקט, אז נתקעו עם מספר משחקים מוגבל", מספר זהר, שבימים אלו עובר למתחם החדש של כללית באלעד, אשר ירכז לתוכו את כל השירותים הרפואיים שמציעה קופת החולים, לרבות מרכז להתפתחות ילד שכבר החל בפעילותו.

הקליניקה של זהר במרפאת קארו החדשה (צילום: פרטי)
הקליניקה של זהר במרפאת קארו החדשה (צילום: פרטי)

זהר מסביר כי עוד לפני עולם המשחקים הטכנולוגי, ילדים היו עוברים ריפוי בעיסוק בעזרת משחקים אחרים, אך באמצעות האקסבוקס, יש למטפל את האפשרות לנתח את הבעיות מהר יותר ולגבש כך את שיטת הטיפול: "ברגע שלוקחים מכשיר שנותן כלים ועובד על הרבה פונקציות, זה לא רק משחק, אפשר ממש לראות על אילו חלקים הילד עובד - עיכוב תגובה, ויסות כוח וכו', שמקבלים מענה באופן לא רגיל והילדים מתחברים לזה. ספציפית אצלנו משתמשים הרבה במשחקי ספורט, גם כי המבחר גבוה וגם כי ילדים מתחברים לכך יותר, אבל גם במשחקי הרפתקאות שמכריחים את הילד לזוז. אם הוא מבצע את זה נכון, אחרי מספר דקות הוא מתעייף, וכך הוא גם לא נשאר 'תקוע' שעות מול המסך".

"אני עצמי מזהיר הורים משימוש יתר במסכים, זה באמת לא בריא, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהדור הנוכחי כבר נמצא במקום בו יש צורך במסך. אז אם כבר, ננצל את זה כדי לעזור להם להתפתח. אם ניקח למשל ילדים שפוחדים להשתתף במשחקים בגני שעשועים, אז אחרי 3-4 מפגשים שכאלו, היו הורים שכבר דיווחו שהילד הצטרף למשחקים והשתתף כמו כולם. גם אם לא בהכרח רואים שיפור מידי ביכולת קפיצה או ריצה, יש שיפור ברצון שלו להתנסות במשחקים בעולם האמיתי".

למרות שזהר מטפל בילדים עד גיל 9, את האפשרות למשחקי הקינקט הוא מתחיל רק מגיל 5 ומעלה: "מתחת לכך זה יותר קשה להם. הטיפול בנוי כמו כל טיפול ריפוי בעיסוק אחר, עם כל הכלים המסורתיים והמשחקים הרגילים, אך עבור הילדים שהוריהם הסכימו לכך מראש, ניתנת להם האפשרות לשחק באקסבוקס בסופו של כל טיפול ואת ההשפעה רואים כמעט מיד".

טיפול באמצעות משחק בקינקט (צילום: אוסף פרטי)
טיפול באמצעות משחק בקינקט (צילום: אוסף פרטי)

לדבריו של זהר, אין הבדל בין המטופלים החרדים לחילוניים, למרות הפער הטכנולוגי שניתן לדמיין. "היתרון בקונסולה הוא שאפשר לבנות דמות מאפס. אז לבנים נותנים דמות של בן ונפתרה הבעיה, באמת שאפשר לשלוט בהכל. היו גם הורים שסירבו, אבל מעט. היו יותר מקרים של הורים שאחרי שהם ראו את הטיפול בעיניים, הם חיפשו וקנו מכשיר שיהיה להם בבית. בכך, הם הפכו את הטיפול של הילד לנושא משפחתי, כאשר גם האחים וגם ההורים מצטרפים למשחק ולוקחים חלק. הרווח במקרים כאלו הוא לא רק באפשרות של הילד להתאמן על הליקויים המוטוריים, הוא זוכה גם לחוויה רגשית".

אז איך זה בעצם קורה? ניקח למשל משחק המדמה מרוץ שליחים. לפי מה שזהר מסביר, הילד יהיה חייב להרים את ברכיו מול המצלמה לגובה מסוים, על מנת שהדמות תתחיל לרוץ. אם הוא לא מצליח, או מתעצל, הדמות תלך. אם הוא לא יקפוץ לגובה מספק, הדמות שלו תיתקע במכשול ותיפול. "הפידבק למעשה נמצא ממש מול עיניי הילד, הרצון שלו להצליח עוזר לו להתקדם מהר יותר".

וזה לא נעצר שם: "היה מטופל שהגיע עם מספר קשיים, כולל קושי בכתיבה, בעיות משקל ובעיות רגשיות. העבודה מול האקסבוקס העניקה לו מוטיבציה להתנסות בדברים שהוא פחד מהם קודם. למשל נושא הכתיבה – הוא סירב לכתוב בכיתה, אז בשביל לשחק, הוא היה צריך לשבת ולכתוב את הוראות המשחק קודם לכן. הוא רצה לשחק ולכן ישב לכתוב. הוא ראה שהוא כותב ומצליח ושהעולם לא קורס וזה התקדם משם הלאה. חווית ההצלחה במשחק, לצד החוויה החיובית של הכתיבה, נתנה לו מנוף להמשיך ולנסות דברים אחרים".

כאמור, זהר עבר בימים אלו למרפאה חדשה, גם היא באלעד, אשר תרכז תחתיה את כל שירותי הטיפול בילד של כללית, לרבות קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, פסיכולוגית ילדים, עובדת סוציאלית ילדים, רופא מומחית בהתפתחות ילד וכמובן ריפוי בעיסוק לצד המרכז להתפתחות הילד, ניתן למצוא במרפאת קארו כבר היום שירותי רפואת משפחה וילדים, ובעתיד הוא יכלול גם בית מרקחת רחב ידיים ומרכז לבריאות האישה. עם השלמתו הוא צפוי להיות המרכז הרפואי הגדול ביותר בארץ של כללית למגזר החרדי, על מנת להקל עליהם את הטיפולים באמצעות ריכוזם תחת מבנה אחד. 

זהר אורן, מטפל בריפוי בעיסוק לילדים (צילום: אוסף פרטי)
זהר אורן, מטפל בריפוי בעיסוק לילדים (צילום: אוסף פרטי)

במקום החדש, זהר קיבל שטח גדול יותר על מנת שיוכל למצות את הפוטנציאל הרחב של הטיפול באמצעות האקסבוקס.

כמו כל אלמנט בחיינו בשנתיים האחרונות, גם בנושא הזה הקורונה שיחקה תפקיד. "כשניגשתי להציג את הרעיון למקבלי ההחלטות, הסברתי שמלבד עניין הטיפול, הקונסולה גם תעזור לילדים שסגורים בסגרים ובבידוד בבית לא להשתעמם ולהזניח את הטיפול שלהם. החשיבה מאחורי המהלך הייתה שאסור לעמוד במקום. העולם מתקדם לכיוון הטכנולוגי, אז גם הריפוי בעיסוק הולך לשם. נכון שבהתחלה הרימו גבה, אבל אישרו והתחלנו לבצע את זה באלעד. גם ההורים החרדים תחילה הרימו גבה, אבל כשהם ראו את ההשפעה והבינו כמה שזה עוזר לילד, החשש הוסר והצלחנו לעשות דברים מדהימים", סיכם זהר.