רבות דובר בשבוע החולף על נסיעתה מנקרת העיניים של גילת בנט שבמקום לשמש דוגמא, היא צפצפה על המלצת בעלה שלא לנסוע בימים אלה לחו"ל. כמובן שסוגיה זו עלתה גם אצל אופירה וברקו, איך ייתכן שראש ממשלה מצהיר דבר אחד ואשתו עושה דבר אחר. ברקו הכריז נחרצות ש"מי שלא יודע להשתלט על משפחתו, לא יכול להשתלט במדינה".
האם אפשר להוסיף את דברי החוכמה האלה לציטוטים הנפלאים של וינסטון צ'רצ'יל? אני בספק. גם קשה לי לדמיין מישהו מנומס ותרבותי כמו בנט מנסה להשתלט על משפחתו. איך? אולי בכוח הזרוע חלילה וחס? או בענישה קולקטיבית של האישה והילדים כשיצעק עליהם באנגלית המשופרת שלו: "יו אר אול גראונדד" – ובתרגום חופשי כולכם מקורקעים.
אותו חלק בתוכנית של אופירה וברקו שנקרא: "הכה את המומחה", ממש מיותר, כי יש לנו כבר מומחה. הפעם ברקו גילה מומחיות בתחום המשפחה. לפי דעתו, אב המשפחה, צריך לשלוט בבני משפחתו ביד רמה ולהשתיק כל סימן או נטיה למרד. על פי ברקו, אלה התכונות הנדרשות ממנהיג אמיתי שאף רוצה להנהיג עם ומדינה.
אלא שברקו שכח שאנחנו חיים במאה אחרת, שבה לאישה יש רצון ודרישות משלה והיא עצמאית בבחירותיה ואף אחד לא יכפה עליה לפעול בניגוד לנטיות ליבה.
האם גילת בנט נהגה בחוכמה כאשר בעצם "עשתה ברז" לבעלה ובגללה אמינותו ירדה פלאים, זאת שאלה אחרת. לטעמי היא שגתה, אך מכאן ועד לקבוע קביעות מהסוג של ברקו, זוהי יומרנות וחיטוט בלתי הולם בחיי משפחה, מפורסמת ומכובדת ככל שתהיה. מי אנחנו שנתערב בחיי זוג אחר ונחליט עבורם איך צריך הבעל לנהוג באשתו או להיפך. אנחנו לא צופים כרגע במחזה של שייקספיר "אילוף הסוררת".
אם לומר את האמת, כאשר נחשפה בזמנו הקלטת שבה נשמעה שרה נתניהו צועקת על אחד מעובדי המעון בבלפור, הרגשתי מבוכה. לטעמי לא הייתה הקלטת צריכה להישמע. לכל אחד מאיתנו יש רגעים שאנחנו לא גאים בהם ולא היינו רוצים לחשפם בפומבי. ממש לא הייתי רוצה להיות בנעליה של הגב' נתניהו כאשר הקלטת הושמעה בכל ערוצי החדשות. התביישתי יותר עבורם מאשר עבורה.
מנקודת מבט נשית, בנט נהג כג'נטלמן והוא ראה את טובת אשתו והילדים לפני טובתו הוא, והיה מוכן לשלם את מחיר פופולריותו שנפגעה קשות ושגם כך היא לא בשמים.
אף בעניין ביטולי טיסות של אנשים עקב ההמלצה של בנט לא לנסוע, איך הייתם נוהגים אילו הוא לא היה ממליץ כך או אחרת? לא הייתם מפעילים שיקול דעת עצמאי? אחרי שנתיים של קורונה וורייאנטים שונים ומוזרים שאף המומחים הכי גדולים לא יודעים עליהם הרבה ורב הנסתר על הגלוי, לא הגיע הזמן שנפעיל את הקודקוד ונחליט בכובד ראש מה כדאי, מותר או אסור? בעיקר כשאנחנו חשופים לכל כך הרבה אינפורמציה ולרשתות של חדשות בארץ ובעולם, ויכולים בעצמנו להגיע לתובנות שמתאימות לנו?
בתחילת התוכנית של אופירה וברקו, אמר האחרון שהוא ממש מחכה לשרת התחבורה מירב מיכאלי שתגיע לאולפן. חשבתי שהוא הכין עבורה רשימת שאלות רציניות אבל התאכזבתי. שוב אותה שאלה של שנים שמרוב שלעסו אותה כמו מסטיק איבדה את הטעם והעניין. מה עושים כנגד הפקקים? איזו בשורה יכלה מיכאלי להביא? שהיא יושבת עם צוות מומחים על מנת להמציא מכוניות מעופפות? או מתכננת לבנות עוד גשרים בנוסף לגשרים הרבים שכבר קיימים? הרי ממעוף הציפור, רואים אצלנו יותר גשרים מאשר פארקים ירוקים ומלבלבים שיכלו להוסיף מעט יופי לכיעור האורבני.
מרב מיכאלי לא היתה אשת בשורות ובינתיים אין לה על מה להתגאות. אני גם לא יודעת מה עלה בגורלו של הרעיון שהגתה בזמנו על מיזוג ברכבות שיתאים יותר לטמפרמנט של הנשים שסובלות מהחום יותר מאשר הגברים. מה עוד שאותו סגנון דיבור שאימצה לעצמה כשהיא מדגישה את הנקבה ברבים בשם ההעצמה הנשית, "אנחנו מתכננות, מושקעות, מחשמלות" מתחיל להתיש וכבר נשמע יותר כמו איזושהי אובססיה לשונית מאשר הצורך לדייק.
באשר לאביבית בר זוהר שהגיעה לעשות סולחה עם ברקוביץ', לפי ההכנה המוקדמת של אופירה, חשבתי שמינימום מירי רגב תגיע, אחרי הפיצוץ הגדול שהיה לה עם ברקו. אני משערת שהיא לא תפקוד את האולפן של הצמד בעתיד הקרוב.
יחד עם זאת ייאמר לזכותה של מיכאלי שהיא לא נפלה לבור שאופירה וברקו כרו לה, כאשר הזכירו לה שהממשלה הקודמת השאירה לה "נדוניה" לא מוצלחת במשרד התחבורה. מיכאלי לא מיהרה להשמיץ את הממשלה הקודמת כפי שציפו צמד המנחים.