נשיא צרפת עמנואל מקרון לחץ חזק, ובעקבות כך ג’ורג’ קרדחי, שר האינפורמציה הלבנוני, התפטר מתפקידו, למגינת לבו של ארגון חיזבאללה שתמך בו. כזכור, קרדחי התבטא נגד הסעודים והעלה את חמתם כך שהיה צורך בהרגעת הרוחות. הנשיא הצרפתי הגיע לביקור חטוף בסעודיה והצליח להוציא מהסעודים הצהרה משותפת. ההצהרה אומנם מדברת על נושאים מזרח־תיכוניים שונים, אבל ניכרות בה טביעת אצבעותיה של סעודיה בסוגיה הלבנונית.
ההצהרה דורשת שהנשק בלבנון יוחזק אך ורק בידי המוסדות הרשמיים, קרי הצבא, ושלבנון תמשיך להתנהל על פי הסכם טאיף (על שם העיר טאיף בסעודיה) מ־1989, ששם קץ למלחמת האזרחים שהתחוללה משנת 1975.
לכאורה לפנינו דריכה במקום, אך גם חידוש: נקעה נפשה של סעודיה מלבנון והיא לא תהסס, כפי שכבר עשתה, לנקוט צעדים מכאיבים נגדה. היא רואה בחיזבאללה את מקור תחלואיה של מדינת הארזים. היא מאמינה שהפגנת עמדה נוקשה תשכנע בסופו של דבר את האוכלוסייה הלבנונית לשמור מרחק מחיזבאללה. נשיא צרפת רואה יותר רחוק. הוא רוצה לשנות את המבנה הפוליטי בלבנון כדי להחליש ואף לבטל את כוחו של חיזבאללה ולהפוך את לבנון למקור של יציבות במזרח התיכון. בעיני נשיא צרפת, דרוש גם שינוי מהותי ביחסה של לבנון לישראל.
מהומות בלבנון (צילום: REUTERS/Mohamed Azakir)
תפיסת עולמו זו של מקרון מחייבת לפתוח לדיון נושאים רגישים מאוד שאני מסופק אם הדרג המדיני העכשווי בביירות מוכן לפתיחתם כרגע. אחד מהם הוא שינוי המבנה השלטוני השוויוני בין המוסלמים לנוצרים. המוסלמים כוללים כידוע את השיעים והסונים ביחד. על פי מקרון, הם צריכים להיות הרוב המוחלט, ולבנון תהיה מדינה מוסלמית. הנוצרים ובראשם הנשיא מישל עאון מתנגדים לכך.
עוד נושא שבו צריך לדון הוא סוגיית הנשק של חיזבאללה. כיום אין כוח צבאי בלבנון היכול להתמודד עם חיזבאללה. נושא נוסף הוא נטישת הסכם טאיף כדי ליצור לבנון ללבנונים, לא משנה מהי עדתם. זה נשמע אוטופי, ואכן זה כך. כדי להגיע למטרה הנכספת הזו מסתובבים רעיונות שהינם עדיין בוסריים. אחד הרעיונות הוא לחזור להסדר שגובש ב־1958, אחרי מלחמת האזרחים, ולפיו ימונו קציני צבא בכירים לעמדות מפתח במדינה. כך למשל מפקד הצבא, ג’וזף עאון, יתמנה לנשיא המדינה, והגנרל עבאס איברהים ימונה ליו”ר הפרלמנט. יש אף מחשבה מרחיקה לכת לתת לחיזבאללה עמדות מפתח בשלטון תמורת פירוקו מנשקו. מחשבה אחרת של ראש הכנסייה הנוצרית היא כינוס ועידה בינלאומית מחייבת.
לוחמי חיזבאללה בדרום לבנון (צילום: רויטרס)
בינתיים, איראן עוקבת אחר ההתפתחויות בשקט. חיזבאללה נמנע מפרובוקציות בשלב זה. רק סעודיה דורשת במפגיע מממשלת לבנון החדשה להתחיל ברפורמות ממשיות בתחום הפיננסי, באנרגיה, במאבק בשחיתות ובסוגיית הגבולות כדי למנוע הברחות וגם כדי לשלוט בנעשה בגבול עם ישראל ולקיים את החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1701. פרשנים סעודים פסימיים באשר לריכוך או שינוי בעמדותיה של סעודיה.
על פניו, נראה שהשיח והפעילות הדיפלומטיים, שמטרתם לצמצם את כוחו של חיזבאללה ומכאן גם של איראן, צריכים לשמח את שוחרי השלום באזור, ובהם ישראל. חיזבאללה עצמו מעדיף לא להיכנס למערבולת ההצעות לשינוי המבנה השלטוני, ומעדיף לשמור על הסטטוס הקיים כי זה מיטיב עמו. אבל כמו בכל שאר הדברים, חיזבאללה ימתין לפקודות אדוניו בטהרן.
