יוסי רוזן, יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, צופה שמדינת ישראל תידרש לאיזון בין סוגי אנרגיה. בראיון שערך עמו יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי של "מעריב", בפסגת העסקים שהתקיימה השבוע, פרש רוזן את משנתו בסוגיית ההשקעות בתחום האנרגיה הירוקה.
כל החוכמה היא האיזון בין הקצה המזהם לבין הקצה שאנחנו רוצים להגיע אליו, ולהיות במצב של עולם נקי, שהוא עולם בלי אנרגיה.
"אנחנו מאמינים שיהיה בישראל שינוי רציני בתמהיל. בסופו של דבר יהיו כאן יותר מכוניות חשמליות, מכוניות על מימן ומכוניות שמבוססות על טכנולוגיה חדשה, אבל בלתי אפשרי להגיע לזה ב־2030, אולי ב־2050.

"הביקוש לדלקים בקושי יכול להיות מכוסה על ידי תוספת אנרגיות חדשות. גם בעשורים הקרובים נהיה זקוקים לדלקים שיהיו נקיים יותר. אנו נדרשים לאיזונים אם לא נרצה לחזור כמה דורות אחורה ברמת החיים שלנו. כמעט בכל מוצר שלנו יש נפט ותחליפיו, וזה ימשיך ללוות אותנו עוד הרבה שנים, נחיה באנרגיות הרבה יותר נקיות, אבל הן לא יהיו רק מסוג אחד. צריך לזכור שישראל היא מדינה שבה יש גם את הנושא הביטחוני, והוא פקטור שיש להביא בחשבון".

מיסוי הבנזין בישראל הוא סוג של פרה חולבת. 65% מכל ליטר בנזין הולכים לקופת המדינה. איזה עתיד אתה צופה למכוניות חשמליות?
"במשאבת דלק מייצרים יותר מזומנים שעוברים לקופת האוצר מאשר דלקים", מסביר רוזן. "משרד האוצר, אני מניח, ימצא דרכים להחזיר לעצמו את אובדן ההכנסה הזו על ידי מיסוי רכב חשמלי. אני מניח שכשיגיעו להכנת התקציב ל־2030, יצטרכו למלא את זה דרך מיסוי כזה. צריך לזכור שהמיסוי על דלקים בלבד הוא 20 מיליארד שקל. מתוך זה, המיסוי הזה הוא 51% מעלות האנרגיה למשפחה בישראל".

רוזן התייחס גם לעליית מחירי הנפט והחשמל וגרס כי מדובר בגורמי השפעה נפרדים בהבחנה בין אנרגיית גז ונפט, וישראל נחשבת יציבה, בין היתר, הודות למאגר "לווייתן" ולמתווה הגז.

"יש שני מרכיבים למחירי האנרגיה בישראל - נפט וגז טבעי. אנחנו ביציבות אנרגטית מבחינת הגז. כשמחירי הגז בעולם נסקו בשנה האחרונה, בישראל המחיר נשאר יציב, וזה נובע ממתווה הגז שאפשר להקים את 'לווייתן'. מבחינת הדלק, אנחנו תלויים בעולם. התחזית שלי היא שאנחנו קרובים מאוד לשיא, ונראה גם ירידות. בישראל היה לנו יתרון של התחזקות השקל, מה שאפשר לשמר רמת מחיר לא גבוהה ממה שהיה צריך להיות. בהיבט זה, אני לא צופה עלייה ניכרת, אלא ירידה במחירי הדלקים הפוסיליים".

ולמה מחירי החשמל לא יורדים?
"זה חלק מקביעת תעריפים שצריכים למלא גם את הפסדי העבר של חברת החשמל, שהיא יעילה מאוד לאחר השינויים שעברה. היא מרוויחה כסף, אבל עדיין יש לה הפסדי עבר. אחרת, אפשר היה היום לדבר על הוזלה מסוימת של מחירי החשמל".
באופן כללי, רוזן מביע אופטימיות בנוגע לעתיד משק האנרגיה בישראל. אבל ברמת השטח, התחום הביורוקרטי והרגולטורי הופך את עסקי האנרגיה למשוכה גבוהה מדי עבור רבים. כאן נכנס לתמונה חוק הרגולציה.

"צריך לעבור למעלה מ־50 רגולטורים שונים כדי להקים תחנת דלק, ולכל רגולטור יש את הזמן שלו". הוא מסביר. "המבחן של חוק הרגולציה במסגרת חוק ההסדרים יהיה הביצוע. היום חלק ממשרדי הממשלה מנסים לטרפד אותו. רגולטורים לא אוהבים שמפקחים עליהם, והיום אנחנו רואים כמה היה חשוב וחיוני לפקח עליהם".

ומה לדעתך צופן העתיד לשוק האנרגיה הישראלי?
"משק האנרגיה בישראל הוא מנוע צמיחה ללא ספק. אם ניקח לדוגמה את יצוא הגז לירדן ולמצרים, אני בהחלט אופטימי שנפתח את השוק הזה, וזה יהיה מנוע צמיחה ליצוא ולשיפור הכלכלה. ובנוגע לסוגי האנרגיה, אני מעריך שהדלקים הפוסיליים יישארו איתנו לצד האנרגיות המתחדשות, והם יהיו נקיים יותר, אחרת נחזור אחורה. נוסף לכך דרושים תקציבים למחקר ופיתוח של מוצרים חדשים. בזן וסונול פועלות במשותף - בזן בייצור מימן, וסונול בהקמת תחנת דלק מימנית, ונדרשים משאבים לעוד חידושים, גם בעידוד המדינה. ברחבי העולם מעניקים תמריצים אדירים לחברות בשביל לפתח אותן".