אני אמא לילדה בת 4.5 שלא מפסיקה לקלל אותי. אני מעירה לה ומדברת איתה על זה לא פעם ולא פעמיים, אבל עושה רושם שזה רק מעודד אותה להמשיך. מה עליי לעשות?
"ההתנהגות של הילדה היא התנהגות לא מודעת, כמובן. היא אימצה את ההתנהגות הזאת מכיוון שהבינה שכאשר היא מקללת אותך, היא מרוויחה משהו – את תשומת הלב שלך. בכל פעם שאת מדברת איתה על מה שהיא עושה ומבקשת ממנה להפסיק, את למעשה מזינה את המשך ההתנהגות שלה, כי כל מה שהיא רוצה להשיג על ידי זה שהיא מקללת אותך זה שתתייחסי אליה ותדברי איתה. מה שעלייך לעשות הוא לדבר עם בתך, לאו דווקא רגע אחרי שהיא קיללה, להסביר לה שאת לא אוהבת את זה שהיא מקללת, שזה מעציב אותך מאוד שהיא מתנהגת כך, ושזאת הפעם האחרונה שאת מדברת איתה על זה. בפעם הבאה שהיא תבחר לקלל, את לא תגיבי על כך, ואפילו תיאלצי להתרחק ממנה מפני שהמילים הללו פוגעות בך. לאחר מכן עלייך ליישם את מה שאמרת לה – אם היא מקללת אותך או מקללת מישהו אחר ואת שומעת זאת, עלייך להתרחק ממנה וללכת. עם הזמן, כאשר הילדה תראה שאם היא מקללת אותך את מתרחקת ממנה, היא תפסיק את ההתנהגות שמפריעה לך. אט־אט היא גם תלמד שכאשר היא מקללת אותך זה פוגע בך, מעליב אותך וגורם לך לא להתייחס אליה".
לבני בן ה־2.5 יש עיכוב בדיבור. כשפניתי לאחיות של טיפת חלב, הן אמרו לי שאין לו שום בעיית התפתחות והוא צריך ללכת לקלינאית תקשורת. את לא חושבת שהוא קטן מדי בשביל לעבור תהליך כזה? אולי כדאי לנו לחכות עוד קצת?
"כשיש בעיה לא מחכים. אמרו לך ללכת לקלינאית תקשורת? לכי לקלינאית תקשורת. ככה היא תוכל לראות אותו ולהבין קצת יותר לעומק מה המצב. הביאי בחשבון שיכול מאוד להיות שהיא תגיד לך לבוא איתו בעוד כחצי שנה לטיפול, אבל כך או כך חבל לבזבז זמן. זה לא אומר שאת מתחילה את הטיפול בילד כרגע. את פשוט צריכה להיות עם האצבע על הדופק, ולהבין מה קורה".
נכדתי בת ה־8 סיפרה לי שאחד הילדים מהכיתה קרא לה בשמות ואמר שהיא שמנה, מה שעובדתית לא נכון. ניסיתי לעודד אותה, אבל אני לא יודעת איך לפנות אליה שוב בשביל לבדוק אם הוא ממשיך להעליב אותה או לא. מה דעתך?
"בכל כיתה תמיד יהיו בריונים עם לב שבור, כאלה שמאמצים התנהגות בריונית בשביל להגן על עצמם. אם הם יחושו שמישהו מהסביבה שלהם חלש יותר, הם יעלבו בו כל הזמן. לכן אנחנו רוצים שהילדים שלנו והנכדים שלנו יסתובבו בעולם עם כתפיים מורמות ועם ערך עצמי גבוה. במקרה הנכדה שלך היא לא ילדה שמנה, אבל תארי לעצמך שהיא הייתה שמנה. איך היא הייתה מרגישה לדעתך? ככל הנראה זה היה עלבון גדול עבורה. זה דבר נהדר שהילדה מספרת לך מה קורה לה, ובהחלט כדאי שתעלי את הנושא שוב ותספרי לה שמאז השיחה האחרונה שלכן את ממש רוצה לדעת איך זה התפתח, אבל הפעם, כשהיא תספר לך, תלמדי לענות לה בשאלות".
"תשאלי אותה איך היא מרגישה עם זה, תתענייני ותרצי לדעת מה בדיוק קרה שם, למה היא חושבת שכינו אותה בשמות. התשובות לשאלות האלה יחשפו אותך לנבכי נפשה של הילדה. מילים מייצרות מציאות, הן מלאות בעוצמה. לא סתם חכמינו אומרים ש'החיים והמוות ביד הלשון'. לכן אפשר להגיד המון דברים אם מישהו מעליב אותנו, וברור שלא צריך להעליב אותו חזרה. היא תוכל להגיד לו משפט כמו 'מה באמת? זה ממש לא מפריע לי, זה מפריע לך?', או משהו בסגנון".