צפו בסרטון היבבות שהפיץ בנימין נתניהו בסוף השבוע. הטרגדיה מגולמת בו במלואה. הוא מזיע. עיניו מתרוצצות. הוא מתחנן על נפשם של רעייתו ובניו (מעולם לא דיבר על בתו, כידוע). לא זה הסיפור. זה מסך העשן. הסיפור פשוט: הם לא מסוגלים לרכוש מכוניות מכספם. אין להם פרקטיקה כזו. אין פעולה כזו בתפריט. זה לא קיים.

מנדלבליט ניסה למנוע פרסומים נגדו? החשיפה הדרמטית של איילה חסון

הוא לא צילם את הסרטון הזה ביוזמתו. הוא צילם את הסרטון הזה מאותה סיבה שגרמה לו לאורך השנים להתקשר לכל מיני שרים, מקורבים, עוזרים ובעלי תפקידים בבלפור ולגעור בהם בקול רם. הנגער היה מבין מיד: ראש ממשלת ישראל לא באמת גוער בי עכשיו, הוא מנסה לרצות את אלה שעומדים לידו.

כל מי שמכיר את נתניהו ידע שנגיע לרגע הזה. יש לא מעט אנשים שמכירים את נתניהו בממשלה המכהנת: גדעון סער, אביגדור ליברמן, זאב אלקין, נפתלי בנט ואיילת שקד, גם מזכיר הממשלה שלום שלמה. זמן קצר לאחר הקמת הממשלה, ולאחר שוועדת השרים קיצצה את "תקופת ההסתגלות" של בני המשפחה משנה לחצי שנה, אמרו לי כמה מהם: בעוד חצי שנה יגיע המשבר הגדול.

המשבר הגדול הגיע. להלן העובדות: בנימין נתניהו, ראש ממשלה לשעבר, יקבל אבטחה, רכב שרד, לשכה ועוזרים עד שיהיה בן 92. זה החוק. הוויכוח הוא על בני משפחתו. חשוב לדעת שילדיו של ראש ממשלה מכהן לא זכו מעולם למאבטחים, למכונית ולנהג. יאיר ואבנר נתניהו היו הראשונים שזכו להטבה הזו, ששווה מיליונים, במהלך כהונתו של אביהם. הקומבינה קומבנה בדרך מתוחכמת, כרגיל, ותמיד היו אלה "שיקולים ביטחוניים". אותם שיקולים שניפקו גם לגברת אאודי משוריינת בעלות אסטרונומית.

הבעיה היא שכהונת אביהם הסתיימה. עכשיו הם רוצים להאריך את התקדים הזה גם לאחרי הכהונה. להמשיך לחלוב את אוצר המדינה. מה לעשות, הם התרגלו. אני נזכר בבנו של אהוד אולמרט שלמד בסורבון אחרי מלחמת לבנון השנייה. אולמרט היה אז שם "חם" בזירת הטרור, אחרי שיצא למלחמה נגד חיזבאללה בגלל חטיפת שני חיילים. המלצת גורמי הביטחון הייתה להצמיד לבן מאבטח. הבן שמע והודיע לאביו הודעה פשוטה: ברגע שיגיע לכאן מאבטח, אני מפסיק ללמוד וחוזר הביתה.

מישהו הציע בסוף השבוע הצעה מעניינת: אם הם כל כך חוששים לחייהם, אפשר לאשר לכל אחד מהם מאבטח. הוא יגיע אליהם בבוקר וייפרד מהם בלילה. הוא יתלווה אליהם לכל מקום, אבל עם כוכבית. הוא לא בא עם מכונית והוא לא בא עם נהג. פרוצדורלית, נדמה לי שאי אפשר לאשר הליך כזה. מעשית, מעניין אותי מאוד איך הם היו מגיבים. שהרי לא המאבטח הוא הסיפור. המכונית, זה הסיפור.

באותו סרטון שהפיץ נראה נתניהו כחיה במלכודת. אם זה היה תלוי בו, הוא לא היה משפיל את עצמו בדרך הזו. האיש שווה עשרות מיליונים, ביום רע. רק ה־16 מיליון שעשה מהמניות באותה עסקה עם בן דודו, שנחשפו במקרה, יכולים לממן מכוניות למשפחה המורחבת עד סוף ימי חייהם. הוא הרים טלפונים כל הוויקאנד לכל בכירי הליכוד כדי שיפרסמו פוסטים, ציוצים ושאר קשקושים לחזק את הגוועלד העולה מקיסריה. למרבה הזוועה, חלק מהם נעתרו.

ואי אפשר בלי לשקר קצת. כבר התרגלנו לעובדה שבנימין נתניהו הוא שקרן פתולוגי, ובכל זאת, בכל פעם צריך להתחלחל מחדש. במרוץ הנואש להמשיך לחיות על חשבון הציבור, כתב נתניהו ש"רק לפני שבוע, מתן כהנא, שעומד בראש ועדת האבטחה, דאג לעצמו לאבטחה. בגלל מה? בגלל דברי ביקורת של פוליטיקאים". התוכי הצמוד של נתניהו, העונה לשם ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, צייצה מיד ציוץ ממושמע: "מתן כהנא, שדאג לעצמו לאבטחה, היה מגלה את משפחתו לאיגלו בקוטב הצפוני אם הוא היה מקבל אלפית מהאיומים ששרה ובניה מקבלים".

צמד השקרנים הנ"ל לא טרח לבדוק: ועדת השרים לאבטחה, בראשותו של כהנא, כלל לא התכנסה בחצי השנה האחרונה. לא רק שכהנא לא "דאג לעצמו" לאבטחה, היא נכפתה עליו על ידי שירות הביטחון הכללי, לאחר מידע ספציפי שהגיע על "דין רודף" שהוטל עליו בידי מאן דהוא. אגב, לכהנא יש מכונית ונהג במסגרת תפקידו כשר בממשלת ישראל. המאבטח רק מוסיף לו כאב ראש. ומי שמכיר את כהנא, לוחם בסיירת מטכ"ל ומפקד טייסת F16, יודע בדיוק עד כמה הוא רצה את האבטחה הזו. אבל אם צריך גם לשקר כדי להמשיך לחלוב את הציבור, אז קטן עלינו.

נתניהו היה יו"ר האופוזיציה בגיל 44. הוא היה צעיר מדי ולא בשל. יום אחד ביקש לפגוש את ראש השב"כ יעקב פרי. "יש עליי איומים", אמר, "אני מבקש שתציבו עליי אבטחה". באותם ימים השב"כ לא אבטח את ראש האופוזיציה. אף אחד לא אבטח את ראש האופוזיציה. פרי אמר שיבדוק ויחזור.

הוא בדק, וחזר. "מצאנו שיש איומים על ביבי", אמר לביבי, "אבל על אריה ביבי. לא עליך". נתניהו התעקש. "אני חש מאוים, אני דורש אבטחה", אמר. פרי הלך למפקדו הישיר, ראש הממשלה יצחק רבין. "טוב, תן לו אבטחה", אמר רבין בתנועת ביטול אופיינית. חבל שלא ביקש, באותה הזדמנות, שיאבטחו גם אותו.

נתניהו רצה אבטחה מסיבה פשוטה: הוא ידע שמאבטחים חמורי סבר באוזניות מימינו ומשמאלו יסייעו לו להיראות ממלכתי, בשל לתפקיד ראש הממשלה. הוא צדק. היום, כפי שכבר נכתב כאן, מניעיו אחרים לחלוטין. את רעייתו ובניו צריך לאבטח רק אם יש נגדם איומים, ולא בידי שב"כ. הם לא סמלי שלטון.

אחת מתופעות הלוואי של עידן נתניהו היא המאבטחים. אפשר לארגן רשימה של אישים, ממלכתיים ולא ממלכתיים, שספגו במהלך העשור האחרון איומים כאלה או אחרים שמקורם באותה הסתה ממש. מאביחי מנדלבליט דרך ליאת בן ארי ועד מנסור עבאס ומתן כהנא. צחוק הגורל הוא שעכשיו, המחולל הגדול של ההסתה הרעילה הזו מתחנן שלא יפסיקו לאבטח את משפחתו.