רוסיה הציגה היום (שישי) את דרישותיה להסדר ביטחוני חדש במזרח אירופה עם המערב, כך עולה מדיווח בעיתון "ניו יורק טיימס". הדרישות הוצגו על ידי סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, במהלך מסיבת עיתונאים במוסקבה ועל רקע המתיחות בגבול אוקראינה.
על פי הדיווח אחת הבקשות שהוצגו היא ערבות שנאט"ו לא תתקדם מזרחה לכיוון רוסיה ותסיים את כל הפעילויות הצבאיות שלה באוקראינה, מזרח אירופה, מרכז אסיה ובקווקז. עוד עולה מהדרישות כי רוסיה מבקשת גם שהברית צבאית בין מדינות צפון אמריקה ואירופה תסיר את כל התשתית הצבאית שהותקנה במזרח אירופה לאחר 1997. בכירים באירופה ובארה"ב העריכו כי דרישה זה בלתי מקובלת על מדינות המערב.
ריאבקוב הציג את העימות באוקראינה כ"איום קריטי על ביטחונה של רוסיה" ודרש כי תוצג התחייבות של נאט"ו של תצרף את אוקראינה לברית. ארצות הברית ובעלות בריתה באירופה, לעומת זאת, טוענות שרוסיה עוררה את המשבר הביטחוני על ידי פריסת עשרות אלפי חיילים לאחרונה ליד גבולה של אוקראינה.
ביום חמישי האחרון, יוליה לאופוטינה, שרה במשרד הביטחון האוקראיני, הזהירה מפני פלישה צבאית מלאה של רוסיה לשטחי אוקראינה, ואמרה: "מבחינה גיאופוליטית זה אכן אפשרי כי הפלישה תצית סכסוך עולמי, ועלולה להיות הניצוץ של מלחמת העולם השלישית". על אף זאת, במוסקבה הכחישו כי מדובר בתוכניות כלשהן לתקיפה מסוימת על אוקראינה, בדומה לפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב-2014.
"עלינו לשים לב גם למדינות הבלקן וליתר ביטחון היבשת", אמרה השרה לאופוטינה, והתייחסה גם לסיכויי ההצלחה של הרוסים במקה של פלישה צבאית: "אולי בפעם הראשונה זה יצליח, אבל הצעד לאחריו של הרוסים כבר לא יהיה מוצלח, יש לנו ניסיון רב מאוד בהגנה ונדע להיערך בהתאם".
ההתחממות בגזרה הרוסית-אוקראינית תופסת את מרכז תשומת הלב בפסגת 27 מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל היום, ומדינות באיחוד האירופי חלוקות בין אלו שבמזרח, הקוראות להטיל סנקציות, לעומת אלו שבמערב, אשר חוששות שדווקא הטלת הסנקציות עלולה להביא לפלישה.
כזכור, במהלך פגישת ביידן-פוטין מוקדם יותר החודש, הזהיר הנשיא האמריקאי את הנשיא הרוסי כי מדינתו תשלם "מחיר נורא" ותתמודד עם השלכות כלכליות הרסניות אם תפלוש לאוקראינה. ביידן אמר לכתבים כי האפשרות לשלוח כוחות קרקע אמריקאים לאוקראינה במקרה של פלישה רוסית "לא על הפרק", אך ארה"ב ונאט"ו יידרשו לשלוח כוחות נוספים למדינות האגף המזרחי כדי לתגבר ההגנות שלהם.
בנוגע למשא ומתן מול הרוסים, ראש ממשלת סלובניה, יאנז יאנשה, התייחס לכך בפסגת האיחוד, ואמר: "ייתכן שיש כמה ערוצים פתוחים למשא ומתן רציני במהלך הימים הקרובים, והמתווכות שעל הפרק הן בין היתר צרפת וגרמניה". שתי המדינות תיווכו בעבר לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים. נשיא אוקראינה, וולדימיר זלנסקי, ציין כי אוקראינה מוכנה להיכנס כבר כעת למגעים דיפלומטיים עם רוסיה, אך במוסקבה לא הייתה עדיין היענות חזרה.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הבהיר כי העמדה של הברית נותרה ללא שינוי. "לכל מדינה יש את הזכות לקבוע את המסלול שלה, כולל באילו סידורי ביטחון היא רוצה ליטול חלק", אמר. "היחסים של נאט"ו עם אוקראינה ייקבעו רק על ידי 30 המדינות החברות ואוקראינה, ולא על ידי אף אחד אחר. אנחנו לא יכולים לקבל מצב שבו רוסיה מנסה להקים מחדש מערכת שבה למעצמות גדולות יש אזורי השפעה שבהם הן יכולות לשלוט ולהחליט מה מדינות אחרות עושות".