אחד התחומים שבהם ניתן היה לצפות לשינוי מהותי בממשלת בנט־לפיד היה היחס ליהדות התפוצות. אולם כגודל הציפיות כך גודל האכזבה: כבר אחרי חצי שנה מחלחלת תחושה שמדובר בציפייה שלא תתממש. אם לא די בתחושה זו, הסאגה של אי־מינוי יו”ר חדש לסוכנות היהודית, אשר הגיעה לשיא חדש בימים האחרונים עם הסרת המועמדות של אירינה נבזלין, הינה הוכחה ניצחת לגודל הזלזול.
בשנים האחרונות זכתה יהדות התפוצות, ובמיוחד הנהגת הזרמים הקונסרבטיביים והרפורמיים, לכתף קרה מממשלת ישראל. לעתים אף נדמה היה שמדובר בחלק ממדיניות מוסדרת. מאז החלטת ממשלת נתניהו לאשר את מתווה הכותל ב־2016, החלה ההידרדרות: הקפאת המתווה, אמירות שלפיהן יש עדיפות ליחסים עם נוצרים אוונגליסטים על פני היהדות הליברלית בארצות הברית, וכמובן תקופת טראמפ בבית הלבן, כאשר מי שכיכבו בממשל אובמה הודרו לחלוטין לטובת נציגים אורתודוקסים ואף חרדים.
בממשלה הנוכחית יש נציגות מובהקת לזרמים השונים: יש רב רפורמי (ח”כ גלעד קריב), חבר כנסת שהוא גבאי בבית כנסת של התנועה המסורתית במודיעין (ח”כ אלון טל) ואף שר תפוצות שנודע בקרבתו לשלל התנועות והזרמים ומקדם את עניינם סביב שולחן הממשלה. אז היכן טמונה הבעיה? ניתן לזהות אותה בשתי חזיתות: פעם אחת באיוש תפקיד יו”ר הסוכנות, ופעם שנייה במתווה הכותל. בשניהם ממשלת השינוי גוררת את רגליה.
באופן מסורתי, לראש ממשלה יש תפקיד מכריע בהחלטה מי יעמוד בראש הסוכנות היהודית, אך הפעם נראה שדווקא ראש הממשלה החליפי קיבל אחריות על הנושא. בשורה התחתונה יו”ר עדיין אין. גם כאשר ח”כ אלעזר שטרן היה מועמד לתפקיד, לא היה נראה שלפיד ובנט עשו מאמצים גדולים מדי כדי להשלים את המהלך, אבל לפחות שם היו להם נסיבות מקילות בדמות האמירה האומללה של שטרן. אולם המקרה של נבזלין מעיד על עוצמת הבעיה – כאשר נבזלין הודיעה על הסרת מועמדותה בגין “אורכו של ההליך”. במילים אחרות, נבזלין שידרה מסר חד וברור: “די לזלזול”.
בחברה הישראלית יש נטייה להתייחס בזלזול למוסדות הלאומיים, ויש אפילו קריאות מפעם לפעם לסגור גופים דוגמת הסוכנות היהודית. אבל בעיני יהודים רבים ברחבי העולם, הסוכנות היא המוסד המחבר בינם לבין מדינת ישראל, ולא רק מסיבות כלכליות. יו”ר הסוכנות תמיד נחשב לנציגם המרכזי בשיח הישראלי, ובמיוחד בנושאים רגישים, כמו גיור ומתווה הכותל. נתן שרנסקי כיו”ר הסוכנות היה ציר מרכזי במשא ומתן שניהל מזכיר הממשלה דאז ד”ר אביחי מנדלבליט, שבשם ראש הממשלה נתניהו תיווך בין הזרמים הליברליים ונשות הכותל מצד אחד לחברי הכנסת החרדים ורב הכותל מהצד השני. כתוצאה מחיבור זה בין יהודי התפוצות לסוכנות, גרירת הרגליים של לפיד ובנט במינוי יו”ר הסוכנות משדרת חוסר כבוד לא רק כלפי המועמדים, אלא גם כלפי יהדות התפוצות.
ממשלת ישראל חייבת להפנים את החיבור האינהרנטי שבין מוסד הסוכנות ליהודי התפוצות ולהבין כי מעבר לתהליך המינוי עצמו, מדובר פה בהצהרת אמון ברצון לשקם את היחסים בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.
הכותב הוא יזם חברתי, מייסד המכון לחקר היהדות והציונות ויו"ר ארגון גשר לשעבר