תקנות הקורונה במערכת החינוך נכנסו לתוקפן היום (ראשון) נוכח העלייה התלולה במספר המאומתים לווריאנט האומיקרון ברחבי הארץ. על פי התקנות, תלמידי כיתות ז'-יב' ביישובים אדומים וכתומים ישובו ללימודים מהבית. האם הגל החמישי עתיד להוביל להטלת הגבלות נוספות? פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים, מייעץ ל'מגן ישראל', ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר, שוחח הבוקר עם גולן יוכפז וענת דוידוב בתוכניתם ב-103FM וניסה לתת מענה לשאלה.
"אני חושב שטוב עושה מנכ"ל משרד הבריאות שקיבל את ההמלצה ומתלבט יחד עם אנשי המקצוע כדי לקבל החלטה מושכלת", אמר בליצר בפתח הראיון. "הייתי עושה בדיוק את מה שעושה המנכ"ל, אוסף את המידע שמגיע מהמדינות. יש פה איזון עדין, אף אחד מאיתנו לא מקנא במקבלי ההחלטות. לדעתי השבוע הקרוב יהיה שבוע של החלטות, מקווה שיצליח להשלים את סבב הדיונים ויגיע להכרעה. זו הכרעה קשה כי היא הכרעה בהיעדר מידע ומסתמכת על הנחות".
"מדובר בזן מאוד מדבק", הדגיש הפרופ' והסביר: "אנחנו לא יודעים להגיד כמה ההתפשטות המהירה שאנחנו רואים במדינות שונות, בעיקר באירופה, נובעת מהעובדה שהוא מדבק בעצמו יותר מהזנים הקודמים, וכמה מזה נובע מהעובדה שהוא יודע להדביק גם אנשים שהתחסנו, אבל חלף זמן מאז החיסון שלהם והייתה דעיכה של החיסוניות. הוא יודע להדביק אנשים שהחלימו בעבר וחשבו שהם מוגנים. אל מול הזן הזה מתברר שהם הרבה פחות מוגנים".
לדבריו, "על פי הנתונים שהגיעו במהלך סוף השבוע מבריטניה הוא פחות גורם למחלה קשה ולאשפוזים ביחס של פי שלושה פחות מאשר הדלתא, אבל הבריטים מסייגים את המסקנות ואומרים שהן מתבססות על אוכלוסייה יחסית צעירה, שהיא העיקרית שנדבקה והמספרים עדיין קטנים. הם מסייגים ואומרים שהנתונים הללו יכולים להשתנות כאשר נקבל נתונים של אנשים מבוגרים ולא מחוסנים. הנתונים מדרום אפריקה בכל הקשור לתחלואה קשה במבוגרים יחסית אופטימיים, רואים שם שאין הרבה תחלואה קשה שראינו עד עכשיו אבל יש גם שם סימני שאלה, דברים שלא יודעים להסביר. אחד הדברים שאני לא יודע איך להסביר זה העובדה שאם מדובר בזן כל כך מדבק, למה ההדבקה עצמה פסקה תוך פרק זמן לא ארוך? הגל נגמר, מה הביא לעצירה? זה לא ברור".
במענה לשאלה האם מדובר בסוג של חסינות עדר השיב בליצר: "זה מה שהיינו מצפים שיקרה בשלב הרבה יותר מאוחר. חסינות עדר נגרמת כאשר אחוז מאוד גבוה של האוכלוסייה מפסיק להיות פגיע למחולל הנגיף מסוים. אם היינו רוצים לחשוב שמגיעים לחסינות עדר היינו מצפים לראות עוד המשך התפשטות תחלואה, לא כל כך מהר. אנחנו עדיין עם סימני שאלה, צריך להגיד שיצא הלילה מאמר ממעבדה טובה מאוד שמראה בניסויי חיות שנראה שהזן הזה באמת פחות גורם נזק לרקמות של חיות לעומת זן הדלתא. זה יכול להסביר את התוצאות מבריטניה ולהגיד שהוא באמת קצת פחות אלים".
הפרופ' הסביר כי במערכת הבריאות "ממתינים להצטברות של מספיק חולים קשים", והוסיף כי "גם אם המחלה פי שלושה פחות גורמת לתחלואה קשה נגיד, אם מדברים על מחלה הרבה יותר מדבקת והגל יהיה גבוה פי כמה וממושך פי כמה מאשר שראינו בגל הדלתא - המספר המצטבר של חולים קשים עשוי להיות גבוה יותר ממה שראינו בגל הקודם. לכן צריך לנקוט בכל אמצעי הזהירות שננקטים כרגע".
לאחר מכן נשאל בליצר האם זה כולל גם סגירה של מערכת החינוך. על כך השיב: "הדילמה לגבי מערכת החינוך היא דילמה גדולה. מצד אחד חושבים שכל פגיעה ביכולת של תלמידים ללמוד במערכת החינוך צריכה להיות ברירה אחרונה. מצד שני אין נתון שמראה שהדבקה באומיקרון מייצרת פחות לונג קוביד, פחות תסמונת רב מערכתית, לכן אנחנו רוצים לתת הזדמנות לכמה שיותר ילדים להשלים את החיסון שלהם ולהיות מוגנים בפני אותן תופעות משמעותיות, לפני שהמחלה מתפשטת באופן בלתי נשלט באוכלוסיות הגילים האלה".
הוא ציין כי "צריכים כל יום לנסות להשלים את החיסונים למיליון אנשים שלא קיבלו מנת בוסטר והם בסיכון המשמעותי ביותר מבחינתי כי יש פוטנציאל להגן עליהם. לא צריך לדבר במונחים של כישלונות אלא של אתגר גדול בהסברה ובקבלת החלטות אל מול מידע סותר. יש לנו אתגר גדול להתמודד עם הפחדות ופייק ניוז לסוגיו שמקשה על אנשים מן היישוב לקבל החלטה".
על הפוסט של אורלי וגיא ששואל אם יש קשר בין חיסונים לידות שקטות אמר: "זה כואב במיוחד בהתחשב בכך שאולי הכמות הגדולה ביותר של מחקר שיש לנו מראה את הסיכון המוגבר של נשים בהריון לסבול מהמחלה, מהווירוס, מהקורונה, וכל דבר שמונע או מקטין הגנה על קבוצה סיכון הזה כואב במיוחד, כי שם הנזק הפוטנציאלי לעוברים ולאימהות עם מחלה קשה ומשמעותית ונזקים מהסוג הזה הם החמורים ביותר. דווקא באוכלוסייה הזו שכל כך פגיעה וחרדה, שקל לייצר אצלה חשש, לי זה קשה מאוד".
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm