ג'סיקה איבגי, אשר עברה פגיעה מינית על ידי בכיר חב"ד בגיל חמש, שוחחה היום עם ג'ודי ניר מוזס שלום ב-103FM וסיפרה כיצד התמודדה עם הטראומה, המאבק המשפטי ואיך ניתן למנוע מקרים דומים בעתיד.

בפתח דבריה סיפרה על האירוע בו חוותה את הפגיעה המינית: "מה שקרה בעצם לפני 30 שנה, נפגעתי מינית על ידי בכיר בחסידות חב"ד. הוא למעשה היוצר של המנורה המפורסמת. הכרתי אותו אצלו בבית, בעבודה שלו, אבא שלי עבד איתו והוא לקח אותי איתו לעבודה. שם הוא ניצל את ההזדמנות שלו. הוא נגע בי אופן שיטתי, נהיה לנו סיסטם סודי, הייתי חלק מזה, הוא גרם לי להבין שזה דבר טוב. ילדה בת חמש נורא קל להשפיע עליה, במיוחד אם לא תיווכו לה קודם מה נכון ומה לא".

בהמשך סיפרה על המאבק של אביה: "יודעת לומר כמה זמן אני יודעת שבמינימום זה היה כמה שבועות ברצף. ביום שהבנתי שמשהו לא תקין זה היה כשהוא אמר לי שאם אני אספר למישהו הוא יגיד שזה רעיון שלי ויכעסו עליי. הייתי מספיק חדה כדי להבין שאם מישהו מתנהל איתי בצורה כזו יש פה משהו, ואז סיפרתי ואבא שלי במיידית עצר את זה. הוא לקח אותו לבית דין בחו"ל".

איבגי הוסיפה: "אבא שלי לא שתק. את יכולה לתאר לעצמך את הזעזוע כשהוא גילה שזה אדם שהוא נתן בו אמון. אבא שלי היה צריך להתמודד מול קהילה, מול אנשים חזקים שהשתיקו אותו ובכל זאת הוא הלך לבית דין. למרות שהבן אדם הודה ויש לי פסק דין שהוא מודה, ויש התייחסות להודעה שלו, ועדיין לא היה פסק דין כנגדו ולא היה שום פיצוי כלפיי. הסיפור הושתק".

על המאבק המשפטי שלה אמרה: "באוגוסט האחרון למעשה הצלחתי להגיע למצב שאני תובעת אותו אזרחית. אין לנו ספק שהוא עשה את זה לעוד ילדות, אנחנו יודעים שיש עוד פגועים. אין לי איך להגיע אליהם ואחד הרצונות הגדולים שהיו לי כשפרסמתי את זה בחו"ל זה היה כדי להציף ולאפשר לעוד אנשים לבוא קדימה. זה בינתיים לא קרה, הם עדיין בתוך החסידות".

"תבעתי אותו בבית דין אזרחי, כי בעצם תנועת METOO אפשרה חלון זמן לכל מי שחל עליו חוק התיישנות לבוא ולתבוע את הצדק שלהם. יום אחרי שחתמתי על הייצוג הוא נפטר. לא זכיתי והוא לא זכה להזדמנות לעמוד לדין ולומר סליחה. למרות שאפשרתי לו הוא מעולם לא ביקש סליחה. יש חשיבות בעיניי אפשר לבן אדם לדבר, לא כדי לסלוח לו. אף אחד לא ידע, אפילו עם אבא שלי לא דיברתי על זה עד גיל 18. סיפרתי את זה לאשתו והיא סיפרה לו ומשם הכול התנהל ללא ידיעתי מתוך רצון להגן עליי. אמא שלי נפטרה עוד קודם, בגיל 3 וחצי". 

מה את עושה היום?
"היום אני זמרת ויוצרת תוכן, אני שומרת מצוות חזרתי בתשובה בזמן הצבא. אני לא נשואה, אני אמא ל־3 בנים. אני יוצרת היום מוזיקה, יש לי פרויקט שקוראים לו 'ירח מלא', זה סוג של דוקומנטרי על החיים שלי. במשך שנה שלמה אני מוציאה שיר בכל חודש בירח מלא. בכסלו הוצאתי שיר שמדבר על פגיעות מיניות דווקא ממקום שרוצה ליצור הזדהות של עוצמה בתוך הסיטואציות ההזויות האלו. השיר בא לדבר ממקום לא קורבני".

"חשוב לי לומר שקודם כל התייחסות לציבור כדבר כללי הוא פסול מעצם היותו. את לא מאמינה כמה זרמים יש היום בתוך הציבור לכאן ולכאן. יש המון תמיכה, אני חוויתי תמיכה, אם כי לא תמיד התמיכה הזו מסוגלת לבוא לידי אמירה פומבית. הרבה אנשים עם המון כוח תמכו בי בפרטי כי הם לא רצו להסתכסך עם חב"ד. זה כואב לי מאוד אבל אני לא יכולה לשלוט בעולם ולשוט בפופוליזם והעדפות אישיות של אנשים. אני נאלצת לעבור את זה לבד אבל זה לא מוריד את השמחה שיש לי שהקורבנות היום מקבלים הרבה יותר תמיכה", הוסיפה.

בסיום, התייחסה כיצד ניתן למנוע אירועים דומים בעתיד: "כבר עכשיו אנחנו מגדלים פוגעים עתידיים. אחד הדברים המאוד חשובים, במיוחד בציבור החרדי, היררכיה היא דבר משתק. אנחנו רואים את זה אצל זמרים, מטפלים וזה לא מיוחד לחרדים. צריך מגיל קטן, עזבו אתכם משיעורים לא רלוונטיים במשרד החינוך, בואו נדבר ונחנך אנשים לפתח דעה עצמאית, לדעת מתי יש כאן משהו מוזר ולדבר על זה. אנחנו מדברים על יכולת של הטלת הספק. עצם זה שיש מעליי בן אדם חזק יותר לא הופך אותו לצודק יותר. אני מגיל קטן אומרת לילדים שלי להטיל ספק".