שישה רחמים נדירים, שבקעו בשנה שעברה בשמורת הטבע חי־בר כרמל של רשות הטבע והגנים וגדלו במשפחות מאמצות, שוחררו לחופשי השבוע לאחר שצוידו במשדרי מעקב לווייניים משוכללים. 

השישה, ששהו בכלוב תעופה מיוחד בחי־בר, המתינו לרגע שבו תיפתח הדלת ובזה אחר זה עפו אל חייהם החדשים בטבע, שם יצטרכו להתמודד עם סכנת ההרעלות ועם טורבינות הרוח בגולן.

רחם הוא עוף דורס ממשפחת הנציים. יגאל מילר, מנהל פרויקט רביית דורסים בסכנת הכחדה בשמורת חי־בר כרמל, מציין כי ששת הרחמים שבקעו בקיץ האחרון בשמורה שוחררו לטבע לאחר שמושדרו במסגרת דוקטורט של רון אפרת מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מבין השישה גודלו שני גוזלים בידי הורים מאמצים, ואת הנותרים גידלו מילר ושני מטפלים.

מתחילת הפרויקט בשנת 2005 גודלו והושבו לטבע 88 רחמים, וכיום מקננים בישראל כ־ 60 זוגות רחמים. מילר מסביר כי הרחמים פורחים מהקן לאחר 80 יום, וזהו הגיל שבו הם מסוגלים לעוף בכוחות עצמם ולהגיע למזון. "הליך הבדיקה והכשירות של הרחמים לקראת השבה לטבע עשוי לארוך מספר חודשים", הוסיף. "רק לאחר שאנחנו בטוחים כי הפרט מסתדר בכלוב הגוזלים הממוקם בשטח החיצוני בחי־בר כרמל, הוא עובר לכלוב תעופה עד לרגע השחרור". 

לדברי אנשי רשות הטבע והגנים, המשדרים הקטנים שמוצמדים לגב של כל רחם אינם מפריעים או מכבידים עליו במעוף והם שולחים מידע הכולל נתונים דוגמת מיקום, מהירות תעופה, גובה, חום ותאוצה. בזכות המשדרים יכולים ברשות לא רק לעקוב אחרי מסלול התעופה של הרחם, אלא גם לזהות במהירות הרעלות בשטח.

האיומים העיקריים על הרחמים כיום הם הרעלות ואובדן שטחי מחייה. "רחמים לא נמצאים בישראל בתקופה זאת. הם מגיעים באביב ונשארים עד סוף הקיץ. לכן מתבצע השחרור בתקופה זאת, כדי שיתחזקו וילמדו לעוף עד לנדידת הסתיו. ראינו ששיטה זאת מאפשרת לרחמים להתחזק ולצאת לנדידה כשהם בשלים לכך", סיכם מילר.