בימים אלה, שבהם דברים מתמוטטים, דבר אחד נשאר יציב: ישראלים שבטוחים שהם שווים יותר מישראלים אחרים, שהם הישראלים האמיתיים ואין בלתם, ושאסור לקחת מהם את ההשפעה שלהם.  משהו מזה נחשף בהרצאה של ד"ר משה ברנט, שזכתה לתפוצה ועוררה הרבה תגובות ברשתות החברתיות. ההרצאה הזו היא הזדמנות לדון בכמה מוסכמות חשיבה ישראליות כגון: מה זה אליטה? ומיהם הקרויים על ידיה "בבונים"? כמו כל דבר, יש לזה קשר אל נתניהו. 

את ההרצאה נשא כאמור ד"ר משה ברנט, איש אקדמיה בתחום הסוציולוגיה והמדע. הוא לימד עד לאחרונה באוניברסיטה הפתוחה. יש לו תואר מהטכניון בהנדסה, אבל הוא לא הסתפק במדע הטכני, ועשה תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב בהדרכת פרופ' יוסף אגסי. הוא עשה גם דוקטורט בהיסטוריה פוליטית באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.


הכינוס היה בסלון ביתו של פרופ' אגסי, פילוסוף ופיזיקאי מוערך שלימד רבים. אני מכיר היטב כל חיי מפגשים מסוג כזה ומשתתף ברבים מהם. בשנים האחרונות נוסף לפגישות כאלה תיעוד בעזרת מצלמה ושיתוף בעזרת הרשתות החברתיות. לכן מה שקורה בסלונים סגורים יוצא פתאום החוצה. 


כבר ברגעים הראשונים לדבריו של ד"ר משה ברנט, כאשר הוא טען שיש קווים מקבילים בין משפט נתניהו ובין משפט דרייפוס, נשמעה קריאה מפי אחת המשתתפות: "אני שומעת נכון?".  "את שומעת נכון", הוא אמר, אבל לנוכח אווירת העוינות שאיימה להשתלט על השיחה לפני שהיא התחילה, ניסו אחרים לבקש לתת לד"ר ברנט לדבר, ומשתתפת יצאה להגנתו ואמרה: "הוא יגיד את מה שיש לו להגיד, ואנחנו בתור ליברלים דגולים ושמאלנים לעילא נשמע אותו ונגיב אחר כך".


מכאן ואילך נשמעו פחות הפרעות, וד"ר ברנט תיאר את הרדיפה המשפטית והתקשורתית רבת השנים לתפיסתו אחרי נתניהו במילים כאלו: "זה לדעתי אירוע חסר תקדים. גם מבחינה היסטורית. לא רק בתולדות ישראל, אלא בתולדות הדמוקרטיה בעולם".

הוא כינה את הרדיפה הזו: "הדחתו של שליט נבחר באמצעות פוטש בדמות עלילה משפטית בתמיכתה של אליטה שלמה", והדגיש את אכזבתו מהאליטה כאשר אמר: "זהו אירוע חסר תקדים כפוטש משפטי, אבל גם התמיכה המסיבית שהמהלך הזה קיבל באליטות הישראליות, גם הוא חסר תקדים".

בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)
בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)

לדעתו של ד"ר ברנט, "כשידונו בעתיד באירוע הזה, הוא יהיה כתם בל יימחה על הדמוקרטיה הישראלית ועל החברה הישראלית. בעתיד, כל אחד יישפט בסופו של דבר על פי עמדתו באירוע הזה", והוא מדגיש, כדי שכל היושבים בחדר, כולם אליטה לפחות בעיני עצמם, יבינו: "העובדה שהאליטות התייצבו חד־משמעית לכיוון אחד היא אותו כתם שאני מדבר עליו".


ד"ר ברנט דורש שיקום בית דין מיוחד שישפוט את צמרת הפרקליטות והמשטרה כ"קושרים". לערוצי הטלוויזיה 11, 12, 13 הוא קרא "הצפון־קוריאנים" והוא אומר עליהם דברים חריפים. הוא אומר שהאליטה טוענת שבני העם הבוחרים הם בבונים שלא יודעים במי הם בחרו. כאילו כדי להוכיח את דבריו, כאשר הוא משבח את דודי אמסלם, נשמעת מהקהל קריאה: "בבון אמיתי". 


תקשיבו לכל ביוטיוב. שווה. בתגובות שהגיעו אחר כך בלטה תגובתו של ההיסטוריון ד״ר יגאל בן נון: "השאלה הקריטית היא מערכת היחסים בין האליטה והעם. הטענה שהעם חשוב יותר היא שגויה, מסוכנת וזה מה שקורה היום. הדמוקרטיה היא מסוכנת במובן הבסיסי של המילה". 

את המגמות לחסל את הדמוקרטיה בישראל ולהשליט במקומה מין סוג מעוקם של שלטון אצולה חסרת אצילות אנחנו רואים בכל מקום בישראל, אבל אשאל: מיהם המוגדרים אליטות? ההגדרה האובייקטיבית היא: אנשים משכילים, רצוי בעלי תואר אקדמי. לפי הגדרה זו, אמסלם הוא אליטה. גם תא"ל מירי רגב, ועוד הרבה מאוד מתומכי נתניהו והליכוד. כך גם רוב העלייה מברית המועצות לשעבר. 


אבל בחיים מסתבר שזה לא עוזר כדי להתקבל לאליטה. צריך להיות ואס"פ, או דמוי ואס"פ, או מתחפש לואס"פ, ראשי תיבות של: ותיק, אשכנזי, סוציאליסט, פוקר (או: פורק עול תורה ומצוות). מצד שני, מיהם אלה המוגדרים "העם", או "בבונים"?

בשיח הישראלי של השנים האחרונות מדובר במחנה הפועלים, באנשי ארץ ישראל העובדת. המילים "מחנה הפועלים" היו פעם מקבילות למילה אליטה. זה התהפך בלי שמישהו ירגיש באירוניה.  "בבונים" היא הגדרה מכוערת, שמי שאומר אותה מתכוון לומר שהוא מאמין שהוא עצמו בדרגת התפתחות אבולוציונית מעל בבון. הוא כנראה מאמין שהוא אורנגאוטן. כן, לאלה המכנים אחרים בבונים צריך לקרוא: קופים שוכני צמרות