כמה מדהים איך שהקלישאה "לעולם לא מאוחר" תקפה תמיד. להלן המחשה חדשה לכך. לפני 60 שנה, אי אז ב-1961, פרסם יוסף לפיד במיטב כשרונו כתבה נרחבת במעריב לציון מלאת חצי יובל לקול ירושלים המנדטורי. בכותרת המשנה שלה נכתב שבתחנה הזאת הושמעה לראשונה העברית מעל גלי האתר.
האמנם? - כהיסטוריון, חוקר תולדות ארץ-ישראל, ד"ר מרדכי נאור איננו איש של פולמוסים אלא של עובדות. מבלי לרצות להתנצח עם לפיד, מנוחתו עדן, הוא מעמיד אותו כעת על טעותו בספרו החדש "ימי הרדיו שלנו", שהופיע בימים אלה בהוצאת "ספריית יהודה דקל", שליד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הגילוי המרכזי בו קובע באופן חד-משמעי, שבניגוד למה שכתב לפיד, זכות הראשונים להעלאת העברית על גלי האתר כאן שמורה למנחם אברמוביץ' הנשכח, המוגדר על-ידי נאור כ"בכיר חלוצי הרדיו בארץ".
בספרו מטיל נאור אלומת אור על האיש, שאיכשהו נמחק מדפי ההיסטוריה, בעוד שלא מעטים יודעים שהעברית הדהדה באביב 32' מתחנת רדיו ששידרה מתערוכת "יריד המזרח" והתאפיינה בסמל הגמל המעופף שלה. ואברמוביץ'? - יוק! כך רב נאור את ריבו.
הוא מגולל בספר את האודיסיאה נטולת ההפי-אנד של אברמוביץ', מהנדס חשמל בהשכלתו ובעל חזון בלתי נלאה. לתחנה קצרת הימים שלו (חודש ליתר דיוק) בתערוכה הוא קרא משום מה "תחנה ארץ-ישראלית למשלוח", למרות שהמילה 'שידור' כבר הייתה קיימת. ראש עיריית תל-אביב, מאיר דיזנגוף, שהיה הנואם המרכזי בטקס הפתיחה, העלה על נס את אברמוביץ', ש"קיבל עליו ליצור את הרדיו העברי הראשון".
אגב, ה"כרוז" הראשי בתחנה, בימים שבטרם היות המילה "קריין", היה אברמוביץ' עצמו, שהביקורות גינו את מבטאו הרוסי הכבד ואת שגיאותיו בעברית. זה לא הפריע לתחנה למשוך קולות מוכרים של אח"מים, ביניהם בן-גוריון וביאליק.
אברמוביץ', שתחנת 'קול ירושלים' שמה לאל את הפנטזיות הרדיופוניות שלו, נעלם מהנוף והיה על הקו בין ישראל לארצות הברית, כשאת חזונו להקמת טלוויזיה בארץ האבות לא עלה בידו לממש.
בפרקי הספר האחרים מתייחס נאור, בין השאר, לתחנות השידור של ארגוני המחתרת, להקמת קול ישראל עם הכרזת המדינה ולהקמת גלי צה"ל (שעליה כתב בספרו "רדיו חזק") ו"שלושה בסירה אחת", תוכנית הלהיט של קול ישראל זוכה אצלו לפרק נפרד. אף הקמת הטלוויזיה, שלא הצליחה לנפץ את אגדת הרדיו, מוזכרת בספר.
לנאור יש נגיעה אישית לנושאו ולכותרת המשנה שלו - "40 השנים הראשונות, 1972-1932 ", בהיותו אז סגן מפקד גלי צה"ל לצידו של יצחק לבני וכעבור זמן לא רב החליפו בתפקיד.
"לוודי אלן היו 'ימי רדיו' משלו", כך חותם נאור את המבוא לספרו המאלף. "הגרסה המקומית, 'ימי הרדיו שלנו", מרתקת לא פחות". הוא צודק.