אף אדם בר דעת לא היה מעלה על דעתו שזה אמיתי, אבל זה אירע במציאות. שופטת בית משפט השלום בתל אביב שלומית בן יצחק, כפי שפורסם, החליטה לשחרר למעצר בית גבר שעל פי החשד איים על גרושתו שירצח אותה לאחר שהפר צו הרחקה.
השופטת בן יצחק אף פסקה לגבר המאיים תנאי מעצר בית קלים מאלה שביקש פרקליטו. הפרקליט ביקש מעצר בית עם פיקוח בכל היממה, ואילו השופטת החליטה שהגבר ישוחרר למעצר בית ללא פיקוח. בהקלטה נשמע הבעל מאיים על אשתו בשיחה טלפונית ומזהיר אותה: "אם עוד פעם אחת מגיעה אליי משטרה... את זוכרת את האבא שרצח את האישה ליד הילדים שלה? ליד... אני רוצח אותך".
השופטת קבעה כי "עיינתי במסרים ולא מצאתי בהם איומים משמעותיים. אם כל זה לא מספיק", היא הוסיפה, כשהיא מתייחסת לדברי הבעל החשוד: "נראה כי חוויית המעצר קשה לו והוא לא ירצה לשוב אליה".
זאת לא הפעם הראשונה שהשופטת בן יצחק מפגינה מה שנראה לי חוסר שיקול דעת. בעבר נערך בלשכתה דיון דומה שבו היא דנה בתלונתה של מאסטוול אלאזה ז"ל נגד בעלה מאנדפרו. לפי התלונה אז, הבעל נכנס לחדר השינה, סגר את הדלת והחל להכות את רעייתו באגרופים.
הוא הכה את האישה בשיניה, בפניה ובראשה, ודחף אותה לעבר הקיר, הטיח את ראשה בו והזהיר אותה: "אם את מזמינה משטרה, אני אהרוג אותך". חודש לאחר האירוע הזה, הגיעו קרובי משפחתו של הבעל לבית המשפט ושכנעו את השופטת שלומית בן יצחק כי הוא "עשה טעות", והבטיחו כי הם יפקחו עליו מעתה. השופטת בן יצחק בחרה גם אז לשחרר את הבעל למעצר בית. באפריל 2020, על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא רצח את אשתו.
כעת שתי חברות כנסת קוראות לנקוט נגד השופטת בן יצחק צעדים משמעתיים. אין זה אומר שנשיאת העליון תקבל את המלצתן. ח"כ מירב בן ארי קראה להדיח את השופטת משום שלדעתה היא אינה יכולה להמשיך לשבת יום אחד נוסף בכס השיפוט. ח"כ עאידה תומא־סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, תובעת להשעות את השופטת בן יצחק מתפקידה, עד לעריכת בירור מעמיק בפסיקותיה בתחום מעמד האישה.
הדחת שופט בישראל אינה פשוטה. ניתן להדיח שופט או שופטת רק בהמלצת שר המשפטים, או נשיא בית המשפט העליון, ועל ידי הוועדה למינוי שופטים, וגם אז נדרש רוב של שבעה מחברי הוועדה שתומכים בהדחה. עד לשנים האחרונות לא נהגו לבקר באמצעי התקשורת את מערכת המשפט.
בשנים האחרונות החלה, ובצדק, ביקורת גם נגד שופטים בכירי מערכת המשפט, ונגד פסקי דין שנראים בלתי הגיוניים ובלתי סבירים, דוגמת פסיקתה האחרונה של השופטת בן יצחק, שבוטלה על ידי בית המשפט המחוזי. שופטת בית המשפט המחוזי לשעבר, דפנה אבניאלי, כתבה בעבר כי "שופטים, ככל נושאי משרה ציבורית, צפויים לביקורת על טעויותיהם ועל התנהגותם הפסולה".
השופטת אבניאלי מנתה מבין האמצעים הקיימים את השימוש בזכות הערעור, כאמצעי בקרה יעיל וענייני על החלטות שיפוטיות, ואת האפשרות להגיש נגד המדינה תביעה אזרחית בגין עוולה שיפוטית, שנעשתה בנסיבות חמורות. אין לי מחלוקת עם קביעותיה של השופטת אבניאלי, אלא שאני לא משוכנע שהשופטת תסכים עם דעתי שלפיה חובתם של אמצעי התקשורת לבקר החלטות הזויות של מערכת המשפט, בלי שהדבר ייתפס כזילות של המערכת המשפטית.