פיתוח החיסון נגד נגיף הקורונה הניב לכמה מדענים ברחבי העולם רווחים נאים מאוד (מדובר במיליארדים רבים), אבל יש חיסון חדש בתמונה ומפתחיו לא רוצים אפילו אגורה בתמורה. "אנחנו לא מנסים להרוויח כסף. אנחנו רק רוצים שאנשים יתחסנו", אמר ד"ר פיטר הוטז מהמרכז לפיתוח חיסונים בבית החולים לילדים בטקסס.
החיסון נגד קורונה שפיתח הוטז יחד עם עמיתתו ושותפתו למחקר זה שנים - ד"ר מריה אלנה בוטאצי, קיבל לפני כמה ימים אישור חירום על ידי ממשלת הודו. החיסון מיוצר על ידי חברה בשם Biological E. שממוקמת בהידרבאד וקיבלה זיכיון מסחרי לייצר אותו מקולג' ביילור לרפואה בטקסס שם עובדים שני המפתחים השותפים. זהו חיסון "דור שני" נגד Covid-19 ולחברה יש תוכניות שאפתניות לייצר יותר ממיליארד מנות חיסון במהלך שנת 2022. הוטז ובוטאצי עצמם לא יקבלו רווחים כלל, אולם המעסיק שלהם - ביילור קולג' - יקבל תשלום תמורת הזיכיון.
שלא כמו החיסונים של פייזר ומודרנה, על החיסון של הוטז ובוטאצי ששמו Corbevax אין פטנט מסחרי, ומטרתו לשמש כחלופה זולה וזמינה לכל לחיסוני ה-mRNA היקרים עבור מדינות מתפתחות שבהן חסר עדיין מלאי מספק של חיסונים שיאפשר לחסן את כלל האוכלוסייה. כאמור, המדינה הראשונה שתתחיל לחסן את אזרחיה בחיסון Corbevax היא הודו, אך הוטז ובוטאצי כבר עומדים בקשר עם יצרנים נוספים ברחבי העולם וגם פנו לארגון הבריאות העולמי כדי לסייע להם להפיץ את החיסון שפיתחו בעוד מדינות בעולם.
אם הכול ילך על פי התוכנית, יצרנים נוספים בכל רחבי הגלובוס יוכלו להתחיל לייצר בעצמם את החיסון שפותח בטקסס, ומבוסס על טכנולוגיה ותיקה יותר של חלבון רקומביננטי (אותה טכנולוגיה שעליה מבוסס החיסון לצהבת B, למשל). זוהי טכנולוגיית שהרבה יצרניות של תרופות וחיסונים כבר מכירות היטב, בשונה מטכנולוגיית mRNA שהיא חדשה יחסית ומסובכת יותר.
ארגונים חברתיים ברחבי העולם כבר שיבחו את הצעד הנדיב של מפתחי החיסון ושל בית החולים לילדים בטקסס שתחת חסותו המשותפת פותח החיסון, ואמרו כי הם מקווים שהאופן שבו הם פועלים יהווה מודל לאופן שבו חיסונים צריכים להיות מפותחים ומשותפים מבחינה גלובלית בעת מגיפה עולמית.
"אם הם יכולים, למה מודרנה ופייזר לא יכולות?"
"המחוייבות של בית החולים לילדים בטקסס לשיתוף הטכנולוגיה שפיתח מאתגרת את ענקיות הפארמה ואת הנראטיב השגוי שמכתיב שפיתוח של חיסונים וחידושים רפואיים משגשג רק תחת מעטה של חשאיות ובלעדיות. אם הם יכולים לעשות את זה - למה שפייזר ומודרנה לא יעשו כמותם?", אמר פיטר מייברדוק, מנהל קבוצת הלובי האקסטיביסטית Public Citizen, לוושינגטון פוסט.
הוטז ובוטאצי הצליחו לפתח את החיסון שלהם גם ללא עזרה גדולה מממשלת ארה"ב, זאת לעומת השקעה של 4.1 מיליארד דולר שהשקיע הממשל האמריקני בפיתוח החיסון של מודרנה לבדו. החיסון Corbevax פותח בעזרת השקעות בסך 7 מיליון דולר בלבד, רובן ממשקיעים פרטיים. אחד המשקיעים הללו לצורך העניין היה יצרנית הוודקה Tito's Vodka עסק מקומי מאוסטין טקסס, שהיה אחד הראשונים להשקיע במיזם החיסון עם תרומה של מיליון דולר שניתנה לחוקרים במאי 2020. "אם היינו זוכים לחצי מהתמיכה שמודרנה קיבלה, מי יודע, אולי העולם כבר היה מחוסן היום. לא היינו צריכים לדון בכלל באומיקרון", אמר הוטז.
קשה לחזות כיצד ישפיע החיסון החדש על מצב התחלואה. הגברת קצב הייצור של כל חיסון, גם כזה שמבוסס על טכנולוגיה ותיקה ומוכרת, יכולה להיות אתגר לא פשוט. ובאשר למידע קליני על יעילות החיסון - הוא לא נבדק כלל כנגד וריאנט האומיקרון שמתפשט בשבועות האחרונים בעולם והופך לזן הדומיננטי של נגיף הקורונה. כך שמומחים עוקבים אחרי הפרוייקט הזה בסקפטיות.
החברה שצפויה לייצר את החיסון בהודו - ביולוג'יקל אי. מסרה כי היא השלימה שני ניסויים קליניים שלב 3 שכללו יותר מ-3,000 נסיינים מרחבי הודו. באחד מהם נמצא שהחיסון יעיל ב-80 אחוזים במניעת מחלה תסמינית, אולם הנתונים המלאים טרם פורסמו על ידי החברה. ועובדה זאת גוררת בעקבותיה לא מעט ביקורת.
לא נבדק מול האומיקרון
ג'וזף אוסמונדסון, וירולוג מאוניברסיטת ניו יורק, הוא אחד המבקרים שמוטרד מהיעדר הנתונים הפומביים אודות השלב השלישי בניסוי הקליני בחיסון Corbevax. "מדובר בשירותי בריאות למדינות עניות שאנחנו לא היינו מוכנים לקבל לעולם", אמר. הוטז קיבל את הביקורת של עמיתיו בהבנה, אך יצא להגנת חברת ביולוג'יקל אי. באומרו כי מדובר בחברה בסדר גודל הרבה יותר קטן מענקיות הפארמה האחרות וכי משאביה מוגבלים יותר. "הם הבטיחו לי שהם עובדים בכל המרץ כדי להביא את הנתונים המלאים לפרסום בהקדם האפשרי. צריך לזכור שזו חברה קטנה, לא תאגיד בינלאומי", אמר הוטז.
נכון להיום לביולוגי'קל אי. יש כבר 150 מיליון מנות חיסון מוכנות, כך טוען הוטז, וממשלת הודו כבר ביצעה הזמנה של 300 מיליון מנות חיסון. היעד הוא להגביר את קצב הייצור ל-100 מיליון מנות בחודש. רק 40 אחוזים מאוכלוסיית הודו - שמונה 1.38 מיליארד בני אדם, מחוסנים באופן מלא נגד נגיף הקורונה.
גורמים רשמיים בחברה סירבו להתייחס לעלות של מנת חיסון, אולם בתקשורת ההודית העריכו כי ייתכן שמדובר על עלות נמוכה במיוחד של כ-2.5 דולר למנה. אם זה נכון, מדובר על אחד החיסונים הזולים ביותר בעולם נגד קורונה. לצורך השוואה, מנות חיסון של מודרנה ופייזר יכולות לעתים להגיע לעלות גבוהה פי עשרה מכך.
עקיצה לביידן
הוטז ושותפתו בוטאצי מקווים שהודו היא רק ההתחלה, וישנם מגעים להתחיל ייצור של החיסון שלהם גם במדינות עניות נוספות כמו אינדונזיה, בנגלדש ובוצוואנה. בנוסף הם גם נמצאים במגעים עם ארגון הבריאות העולמי כדי לשתף את הרישיון לחיסון שלהם במאגר הנתונים הפתוח של הארגון שהוקם לטובת ההתמודדות עם מגיפת הקורונה.
הוטז לא ויתר על ההזדמנות לשלוח עקיצה גם אל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ואל מנהיגים נוספים בעולם המערבי שאמרו כי הם עושים מאמצים לסגור את פערי החיסון במדינות העולם השלישי. לדבריו, מבחינת לא מחוסנים, חישוב פשוט מראה ש"יש לנו מיליארד באפריקה שמתחת לסהרה, קרוב למיליארד נוספים באמריקה הלטינית ובקריביים ועוד בערך מיליארד במדינות הקטנות יותר בדרום-מזרח אסיה. זה מביא אותנו לשלושה מיליארד לא מחוסנים".
"אנחנו זקוקים לשישה עד תשעה מיליארד מנות חיסון. אז אתם יודעים... כשנשיא ארה"ב נעמד לפני כמה שבועות והכריז שממשלת ארה"ב היא התורמת הכי גדולה של חיסונים עם 275 מיליון מנות חיסון, אני מסתכל על המספר הזה וחושב לעצמי: זה לא משהו שמצדיק התרברבות", אמר הוטז.