נתחיל מההתחלה: כל ראשי הממשלה בישראל הבינו, כל אחד בתורו, את משמעות הפתגם "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". כולם, ללא יוצא מן הכלל, דיברו חזק והתלהמו באופוזיציה, נרגעו והרגיעו על כס השלטון.

נתניהו, שלימד את העולם לא לדבר עם הטרור, שחרר 1,100 מחבלים עבור חייל חטוף. החזיר את חברון. הכיר בפתרון שתי המדינות. רשימה חלקית לגמרי. אותו כנ"ל רבין, בגין, שרון וכו'. גם יצחק שמיר, ה"קיצוני" ביותר, החזיק בשיניים את צה"ל והממשלה לא להגיב על מתקפת הטילים של סדאם חוסיין ב־1991. עכשיו תורו של נפתלי בנט לגלות את זה.

ח"כ קרן ברק בנגב (קרדיט: ללא)

ראש ממשלה ישראלי מסתכל על התמונה המלאה, המורכבת כל כך, הנפיצה עד אימה של ניהול המדינה הזו. הוא לא "יתאבד" על מאחז או מטע או קשקוש אחר כלשהו, כשהוא מטפל בסוגיות הרות גורל ומכריעות בהרבה. הוא לא יסתובב עם פח שמן בין הגחלים הלוחשות. אלא אם כן קוראים לו בנימין נתניהו. "מלאך החבלה" (יצחק שמיר).

הח"כים של הליכוד ירדו "לנטוע" בנגב ביום רביעי. הם ידעו שזה ידליק את האוויר ואת השטח. הכל היה מתואם בקבוצות הוואטסאפ (נחשף בערוץ 13). מיקי זוהר: "אני מבין שהאירועים בנגב מסלימים... אסור להרפות מהסוגיה, בנט צפוי להתקפל". הלו, מיקי. נתניהו לא התקפל? אתה זוכר את המגנומטרים, למשל? את ההתנצלות והפיצויים לטורקיה? אתה צריך את כל הרשימה? הלאה: אופיר אקוניס: "האירוע היום היה הצלחה מסחררת! התנועה האסלאמית מעמידה עכשיו את הקואליציה למבחן יומיומי... אסור לנו להרפות... כל הכבוד לכל היוזמים, המארגנים והמשתתפים".

ח''כים מהליכוד בנגב (צילום: צילום מסך מתוך הטוויטר של הליכוד)
ח''כים מהליכוד בנגב (צילום: צילום מסך מתוך הטוויטר של הליכוד)


איזה כבוד, אקוניס. שכחת מי אחראי על הזנחת הנגב? שכחת מה היה כאן בשומר החומות? שכחת מי הפקיר את המשילות? שכחת מה ביבי הבטיח למנסור עבאס? הממשלות שלו כלל לא נטעו באזור הנטיעות השבוע בנגב. הממשלה הנוכחית נטעה שם כבר פעמיים. מי שברח מהנגב זה לא בנט. זה נתניהו. עכשיו, כדי לחזור לשלטון, אין לו בעיה להדליק את הנגב מחדש. ולסיום, יועצו של נתניהו, אחד בשם איקי כהן, מצייץ את זה: "אנחנו קרובים להפיל אותם! הנגב הוא שלנו! תמשיכו ללחוץ".

אני שואל את עצמי איפה היו ססמאות "הנגב שלנו" ב־12 השנים האחרונות. המסקנה היחידה שעולה מהדברים היא שהליכוד מוכן להבעיר את המדינה כדי לחזור לשלטון. והנה, כדי שניזכר מה היה כאן לפני חצי שנה, ציוץ של שמעון ריקלין ממאי 2020: "בוקר טוב לסמוטריץ! 1. עבאס הוא חלק מהמערכת הפוליטית. 2. הוא מנסה לשנות, תראה את תגובתו לפיגוע בצומת תפוח והאסון במירון. 3. הרבנים התירו! 4. אתה לא מנהיג ישיבה אלא מנהיג פוליטי וככזה מניעת הקמת ממשלה צרה בראשות נתניהו היא טעות קשה! 5. אני מתחנן בפניך לשקול שוב את דעתך ולמצוא לזה פתרון".

ולסיום: ציוץ של ריקלין מהשבוע: "כבוד לליכוד שמעדיף לגבות את הקואליציה ולאפשר את הנטיעות ואולי בהמשך שליחת רע"ם למקומה הטבעי מחוץ לממשלה. בושה לבנט ושקד ולפיד שאלה הם השותפים שלהם. כי מנסור עבאס הוא אויב שרוצה להשמיד את מדינת ישראל. ועם אויב כזה לא עושים עסקים!".

מנסור עבאס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מנסור עבאס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)


אלוהים ישמור. מה הם שותים ואוכלים, החבר'ה האלה? איך יכול מנסור עבאס להיות גם התקווה החדשה של הציונות וגם צורר היהודים החדש, בעת ובעונה אחת? הם לא מודעים לפתטיותם? הם לא מזהים את השקר שבתוכו הם מתפלשים? הם באמת חושבים שהנטיעות באותו שטח מריבה בנגב זה קץ ההיסטוריה? הקטין לעשות, כרגיל, הסמן התחתון של הגידוף העברי המודרני, רמי בן־יהודה, בהתבטאות מחליאה במיוחד בטוויטר, כשהסביר ש"בתוך תוכי אני מוכן שיפלו בתל אביב איזה 20 טילים, שלא יפגעו בחיי אדם, אבל זה יביא מבצע בעזה ויפיל את הממשלה".

יש לי הצעה לח"כי הימין שנותרה בגופם עוד כמות, מזערית ככל שתהיה, של כבוד עצמי: חוק האזרחות יעלה להצבעה חדשה בקרוב. קחו קאטר, נתקו את השלשלאות שבהן כבלתם את עצמכם למשפחת נתניהו ותתמכו בו. זה מה שהאופוזיציה עשתה לאורך כל הדרך, מאז שהחלה הסאגה. זה מה שלפיד, בנט או סער היו עושים באופוזיציה, אם קולותיהם היו נדרשים להעברת החוק. זה מה שאתם אמורים לעשות, אם המדינה הזו חשובה לכם.

ההתניות והתירוצים שלכם לא ראויים למאכל אדם, וההתמקחות מול שקד מיותרת. החוק לא מושלם, אבל גם בשנים קודמות התירו שרי פנים קודמים (ע"ע דרעי ואחרים) מקרים הומניטריים לא מעטים. החוק הזה חיוני, נדרש ודחוף. מי שלא יצביע עבורו, יירשם לדראון עולם כמי שמכר את הציונות לטובת הבריונות. תודה.