עסקת טיעון או לא, אלו האפשרויות העומדות בפני הנאשם נתניהו

1. השופרות והעסקה

המגעים לעסקת טיעון בין בנימין נתניהו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט חיים ובועטים. את אחת הבעיטות ספגו חסידיו של הנאשם, ששמעו אותו מבטיח פעם אחר פעם שלא ילך לעסקת טיעון, לא יפרוש ויוכיח את חפותו בבית המשפט. הרי התיקים שלו קורסים לאורך כל הדרך. בחקירה, אצל פרקליט המדינה, אצל היועמ"ש, בשימוע, במשפט עצמו. עכשיו מתברר שהנאשם מוכן להודות בביצוע עבירה פלילית. אם הייתה כאן קריסה, היא לא של התיקים.

מדהים איך מכונת התעמולה הביביסטית ממושמעת: ביום רגיל, פרסום כמו המגעים לעסקת הטיעון היה פותח את שערי הגיהינום. והנה, ביום רביעי, דממה דקה. פה ציוץ, שם יבבה. בקבוצות הוואטסאפ הפנימיות הם מתפלשים בפייק שלפיו היועץ המשפטי הוא שפנה לנתניהו לעסקת טיעון. פרקטיקה כזו לא קיימת, אגב. כלפי חוץ, הם שותקים. כי הם יודעים את האמת. ספוילר: אם המגעים ייכשלו, הר הגעש יתפרץ בדיעבד. עם אותם שקרים, גידופים, הכפשות ואיומים.

היממה האחרונה הייתה, כנהוג במקומותינו, עמוסה בתבהלה, טירלול ואיומים חלולים מכל עבר. הצייצנים הכריזו חגיגית שאם תהיה עסקת טיעון זו תהיה פשיטת רגל של מערכת שלטון החוק.

הלחשנים הפוליטיים הכריזו שזה יהיה סופה של הממשלה הנוכחית. רואי השחורות טענו שנתניהו ימנה את מחליפו הזמני וימשיך להטריל את המערכת מהגלות הנוחה בקיסריה (אם יימצא מי שיממן את זה). צריך להירגע.

הממשלה הנוכחית יותר יציבה מכפי שהיא נראית מהסיבה הפשוטה שלאף אחד ממרכיביה אין אינטרס ללכת לבחירות. היועץ לא ילך לעסקה בלי לוודא את הרחקת נתניהו מהחיים הפוליטיים עד גיל 80, פלוס־מינוס (קלון הוא 7 שנים ממועד ריצוי העונש, שיהיה בין 9 ל־12 חודשי עבודות שירות). אם היועץ יוותר, אז כל מה שנאמר עליו בציוצי היממה האחרונה נכון, ויותר.

מיום רביעי בבוקר, המועד שבו נחשפו המגעים לעסקת הטיעון ועד חמישי אחר הצהריים, חוותה המערכת הפוליטית והציבורית מסע מואץ ברכבת הרים מטורפת. זה התחיל בשלווה יחסית (כשחשבנו שהמגעים התפוצצו) והפך להתקף אמוק על סטרואידים כשהתברר שלא ממש. השופרות שינו סטטוס במהירות: מהצהרות שביבי לא יזם את המגעים הם עברו לזה שאם אחרי הכל הוא יודה בקבלת כמה מתנות, זו ההוכחה הסופית להפיכה השלטונית והמרדף הפוליטי אחריו.

בכירים בליכוד פמפמו בחשאי מסרים שלפיהם אסור לוותר לנתניהו בעניין הקלון. בסביבת ראש הממשלה המכהן הביטו בפלצות בהתפתחויות. מבחינתם, כניעה של היועמ"ש היא התפרקות סופנית של מה שנותר מהממלכתיות וממערכת הצדק הישראלית. אה, כן, גם של הממשלה. וכך הלאה. כולם מגזימים, כמובן.

2. תכף אשוב

מעניין איך הגיב אחד, שאול אלוביץ', כשנודע לו ברביעי בבוקר, לאחר הפרסום באתר "מעריב", שנתניהו מנהל מו"מ לעסקת טיעון. כזכור, אלוביץ' סירב בתוקף להיות עד מדינה ולהפליל את נתניהו, וסירב גם לעסקת טיעון מקילה. אם נתניהו סוגר עסקה עכשיו עם היועמ"ש, הוא מותיר את אלוביץ' לבד עם השוחד. ביבי קלאסי. בדרך כלל הוא ידוע כמי שמותיר את שותפיו לבד כשמגישים חשבון. הפעם, מדובר במחיר יקר מנשוא.

במגעים בין פרקליטי נתניהו ליועמ"ש התברר כי הנאשם מוכן להודות בהפרת אמונים, לספוג עונש של מאסר על תנאי (!!!) ולהתפטר מהכנסת ומתפקיד יו"ר הליכוד. אין לי מושג אם דובר על קנס ואם מי שדיבר על קנס שרד. כפי שפרסם ספי עובדיה אתמול, אלה אינם דברים של מה בכך.

נתניהו חותר להשארת סעיף הקלון "פתוח", בסגנון דרעי, מה שיאפשר לו להתקמבן חזרה בהקדם האפשרי. מבחינתו, מנדלבליט יכול להשאיר אחריו חוות דעת שלפיה העבירה נושאת עמה קלון, אבל לא יותר מזה. מנדלבליט לא זורם עם היצירתיות הזו. אם הוא מסכים לשלושה או שישה חודשי עבודות שירות בלי קלון, הוא מאשרר בדיעבד את טענת נתניהו שנרדף פוליטית. דרישת הסף של מנדלבליט היא הרחקת נתניהו מהחיים הציבוריים. פרקליט המדינה עמית איסמן והתובעת ליאת בן־ארי מחמירים אף יותר ממנו. לתפיסתם, פסק הדין חייב לכלול קלון.

על פי אחד הפרסומים, נתניהו מוכן להכריז על פרישה מרצון של 5 שנים. ממה שאני שומע מסביבתו, מדובר בשנתיים בלבד. זה עוד נתניהו קלאסי. הוא יתלה שלט "תכף אשוב" ויפרוש לשנתיים, שבהן הוא מלכתחילה לא עושה שום דבר חוץ מנזקים ללכידות הישראלית ולביטחון הלאומי (תכף נדון בהם). ולמרות כל האמור לעיל, חילוקי הדעות בין הצדדים צליחים. אם נתניהו יבין שהוא מהמר על חירותו, יכול להיות שאפשר יהיה להגיע לעסקת טיעון. אם לא? אז לא.

3. "הנגב שלנו"

נתחיל מההתחלה: כל ראשי הממשלה בישראל הבינו, כל אחד בתורו, את משמעות הפתגם "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". כולם, ללא יוצא מן הכלל, דיברו חזק והתלהמו באופוזיציה, נרגעו והרגיעו על כס השלטון. נתניהו, שלימד את העולם לא לדבר עם הטרור, שחרר 1,100 מחבלים עבור חייל חטוף. החזיר את חברון. הכיר בפתרון שתי המדינות. רשימה חלקית לגמרי. אותו כנ"ל רבין, בגין, שרון וכו'. גם יצחק שמיר, ה"קיצוני" ביותר, החזיק בשיניים את צה"ל והממשלה לא להגיב על מתקפת הטילים של סדאם חוסיין ב־1991. עכשיו תורו של נפתלי בנט לגלות את זה.

ראש ממשלה ישראלי מסתכל על התמונה המלאה, המורכבת כל כך, הנפיצה עד אימה של ניהול המדינה הזו. הוא לא "יתאבד" על מאחז או מטע או קשקוש אחר כלשהו, כשהוא מטפל בסוגיות הרות גורל ומכריעות בהרבה. הוא לא יסתובב עם פח שמן בין הגחלים הלוחשות. אלא אם כן קוראים לו בנימין נתניהו. "מלאך החבלה" (יצחק שמיר).

הח"כים של הליכוד ירדו "לנטוע" בנגב ביום רביעי. הם ידעו שזה ידליק את האוויר ואת השטח. הכל היה מתואם בקבוצות הוואטסאפ (נחשף בערוץ 13). מיקי זוהר: "אני מבין שהאירועים בנגב מסלימים... אסור להרפות מהסוגיה, בנט צפוי להתקפל". הלו, מיקי. נתניהו לא התקפל? אתה זוכר את המגנומטרים, למשל? את ההתנצלות והפיצויים לטורקיה? אתה צריך את כל הרשימה? הלאה: אופיר אקוניס: "האירוע היום היה הצלחה מסחררת! התנועה האסלאמית מעמידה עכשיו את הקואליציה למבחן יומיומי... אסור לנו להרפות... כל הכבוד לכל היוזמים, המארגנים והמשתתפים".

איזה כבוד, אקוניס. שכחת מי אחראי על הזנחת הנגב? שכחת מה היה כאן בשומר החומות? שכחת מי הפקיר את המשילות? שכחת מה ביבי הבטיח למנסור עבאס? הממשלות שלו כלל לא נטעו באזור הנטיעות השבוע בנגב. הממשלה הנוכחית נטעה שם כבר פעמיים. מי שברח מהנגב זה לא בנט. זה נתניהו. עכשיו, כדי לחזור לשלטון, אין לו בעיה להדליק את הנגב מחדש. ולסיום, יועצו של נתניהו, אחד בשם איקי כהן, מצייץ את זה: "אנחנו קרובים להפיל אותם! הנגב הוא שלנו! תמשיכו ללחוץ".

4. גיהינום מלאכותי

בעיניי, האירוע החמור ביותר שקרה השבוע לא קרה בנגב, אלא בטיקטוק. באחד הסרטונים היותר נחותים של נתניהו, הוא משחק "עץ או פלי" עם אחרון הסנשו פנשואים שלו, טופז לוק. בטקסט שנכתב על ידי ילד בן 7, הם מגחיכים את בדיקות האנטיגן, ונתניהו, אחד המדינאים המנוסים, חכמים ומכובדים בעולם, מלעיג שם נגד הבדיקה וטוען שעדיף לעשות עץ או פלי מאשר להיבדק בה.

צפיתי בסרטון הזה כמה פעמים כדי להיות בטוח שלא מדובר בכפיל. האמת היא שכן מדובר בכפיל. זה לא בנימין נתניהו המקורי. זה לא האיש שהיה פעם ממלכתי וזהיר, לפחות למראית עין. מה הפלא שחמתו של ראש הממשלה בנט ניצתה והוא פרסם פוסט תגובה שבו התייחס, באופן נדיר, לנתניהו וכינה אותו "מי שמשקר ביודעין ומסכן חיי אדם בשביל רווח פוליטי".

תזכורת: מאז תחילת סבב האומיקרון, לא נשמעו קריאה, אמירה, מלמול או רמז כלשהו מכיוון נתניהו לציבור לצאת להתחסן. אתה חושד בזריקה הרביעית? קרא להורים לחסן את ילדיהם, קרא לאלה שלא קיבלו עדיין את הבוסטר ללכת לקבל אותו. מדובר בחיי אדם. פיקוח נפש. עכשיו הוא תוקע מקלות בגלגלי הממשלה כשהוא הופך את האנטיגן לבדיחה. האיש הזה איבד את שאריות האיזונים שהיו בו פעם. אני שואל את עצמי אם הוא מבין את המשמעות האמיתית של תעלולי הטיקטוק שלו.

האמת היא זו: הממשלה החליטה, בצדק, להקדיש את בדיקות ה־PCR לטובת בני ה־60 פלוס. אם לא הייתה עושה את זה, מערך הבדיקות היה מנפק תשובה רק אחרי 4־6 ימים. כשמדובר במבוגרים חולים, זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות, כי התרופות (שנרכשו והובאו ארצה) יהיו אפקטיביות רק אם ייטלו אותן בימים הראשונים של המחלה.

אז הציבור הצעיר והמוגן יותר, עומד בתור לאנטיגן. זה לא כל כך נורא. ובעניין עצמו: האנטיגן פחות מדויק. את זה יודעים כולם. הוא פחות יעיל בקביעה אם אנחנו נושאים את המחלה, אבל הוא יעיל מספיק בקביעה אם אנחנו בשלב שבו אנחנו מידבקים. וזו בדיוק השאלה הנדרשת בירור. ולכן האנטיגן, בדיקה פחות מדויקת, מתאים למשימה הנוכחית שלו. כך עושים בכל העולם, לא רק בישראל. ואת זה מנסה מי שהיה ראש הממשלה 15 שנה, להרוס, לטרפד ולעצור. ואין מי שיבוא ויגיד לו הלו, משוגע, תפסיק את זה.

בסוף, הכל קשור לכל. המאמץ להבעיר את הנגב קשור למגעים לעסקת טיעון, כי הנאשם יודע שככל שימאיס את עצמו על כולם ויוכיח שהוא מסוכן לביטחון הלאומי, כך תגבר הנטייה של היועמ"ש לפטור את המדינה מעונשו ולו ל־8 שנים. תיאוריית הכאוס שמפיצים סוכניו של הנאשם, אותו כנ"ל בדיוק. הממשלה עושה שגיאות בטיפול במגיפה ומתקדמת בניסוי, תהייה וטעייה. כך עושים כולם במצב שבו אין שום דרך לבלום נגיף מידבק כמו נגיף האומיקרון. מכונת התעמולה הביביסטית הופכת את החיים בישראל, סבירים, טובים ונוחים בהרבה מהחיים ברוב העולם, לגיהינום מלאכותי.

הם מדברים על כאוס ובונים על הזיכרון הקצר של הציבור. כאוס זה שלושה סגרים. איסור יציאה מהבית. אחר כך אישור יציאה עד 100 מטר מהבית. מרדף אחרי אנשים שרצים בים, בעוד החרדים מתגודדים באסיפות ענק. כאוס זה מחלקות קורונה בחניוני בתי החולים. חדרי כושר סגורים 70 יום. שיא עולמי בסגירת מערכת החינוך. אולמות אירועים סגורים, אין חתונות, אין בתי קפה, אין מסעדות. זה כאוס.

ראש ממשלה שבאמצע הכאוס, ברגעים הכי קשים, שולח את איש אמונו מיקי זוהר לוועדת הכספים כדי לסחוט מהמדינה עוד מיליון שקל, החזרי מס על עבודות שהמדינה ביצעה במעונו הפרטי (!!!), זה לא כאוס, זה כאוס על סטרואידים. אבל השופרות קיבלו הוראה, והם מבצעים. וזה מצליח.

ההימור הראשון של נפתלי בנט הצליח. גל הדלתא נצלח בהצלחה. בלי סגר, בלי הגבלות. עכשיו אנחנו בתוך ההימור השני. הוא מושכל יותר ומסוכן פחות מהראשון, כי רבים נפלו לאומיקרון לפנינו ויצאו בחתיכה אחת. אם ההימור הזה ייכשל, בנט יחטוף ובצדק. ואם הוא יצליח? אז הוא גם יחטוף, כמובן, כי את הטון נותנת מכונת התעמולה העוצמתית ביותר שנבנתה כאן אי־פעם.

5. פרש האפוקליפסה

נסיים בתמונה הפתטית של השבוע, שצולמה בכיכר הבימה בתל אביב. גבר בגיל העמידה, בבטל־דרס קרבי במיוחד, עמד שם במסיכה על הפה והאף ונשאל על ידי מראיינו: "תגיד יואב, אנחנו מסיימים כאן סיור במתחם בדיקות בתל אביב, מה דעתך על כל התורים שאנחנו רואים כאן?".

ואז מוריד האלוף במילואים יואב גלנט את המסיכה ואומר את הדברים ההיסטוריים הבאים: "שמע, האמת היא שזה פשוט לא יאומן מה שקורה פה. בתור הזה, עומדים שעתיים, שלוש, ארבע. יש אנשים שאומרים לי שהיו פה אתמול! עם הילדים, ועמדו שלוש־ארבע שעות. הממשלה פשוט לא מכתיבה סדר יום, לא ברור מה קורה, לא ברור מי צריך לעשות בדיקות, איזה בדיקות, איפה להיבדק, כאוס מוחלט. פשוט, הממשלה ויתרה על הכל. מצער מאוד, עצוב מאוד, בעיקר מיותר".

[email protected]