מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2021, המתפרסם היום (שלישי), לא מוסיף כבוד למדינת ישראל. לראשונה מאז פרסום המדד בשנת 1995, הציון שניתן לישראל נמוך מ-60 מתוך 100.

ישראל זוכה לציון 59 בלבד, נקודה פחות מכפי שקיבלה בשנים 2019 ו-2020 (60) שתי נקודות פחות משנת 2018 וארבע נקודות פחות מהציון שקיבלה לפני חמש שנים (64). המשמעות היא שישראל נמצאת בדרך לרדת מהציון 50 ,שהוא סוג של קו אדום – המדינות המדורגות בציון 50 או נמוך ממנו נחשבות מושחתות. מבין 37 מדינות ה-OECD ישראל נמצאת במקום ה-29 והיא במקום ה-36 הכללי בעולם.

ההפגנה נגד השחיתות השלטונית ממעוף הציפור

מדד CPI מטעם ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI מתפרסם בישראל בידי עמותת “שקיפות בינלאומית ישראל – שבי”ל” שהיא אחת מבין 100 הסניפים של הארגון העולמי. מדד זה נחשב לכלי נפוץ בעולם בהערכת תפיסת היקפי השחיתות בסקטור הציבורי ב-180 המדינות המדורגות בו, והוא משמש אמצעי אפקטיבי לקבלת תמונת מצב לשם עשיית עסקים עם מדינות הנתפשות כמושחתות בהתנהלותן.

“מדד 2021 מצביע על התגברות תפיסת השחיתות בישראל”, אומרת יו”ר עמותת שבי”ל השופטת בדימוס נילי ארד. “ממצא זה חמור יותר בתקופה של התמודדות עם מגיפת הקורונה, שבה נדרשת מידה יתרה של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ולמניעת הידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת". בדומה למדד 2020 גם במדד 2021 אף מדינה לא קיבלה את הציון המרבי (100).

דנמרק, ניו זילנד ופינלנד מדורגות במקום הראשון עם הציון 88. עבור דנמרק וניו זילנד זו שנה שנייה ברציפות במקום הראשון עם הציון 88 ואילו פינלנד עלתה בנקודה לעומת השנה שעברה. אחריהן מדורגות סינגפור, שוודיה ונורווגיה עם הציון 85. גם בשנה זו הושם דגש על הקושי בהתמודדותן של ממשלות עם מגיפת הקורונה, תוך הדגשה כי אין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד, אלא במשבר הנובע מהתנהלות פגומה של היעדר שקיפות ומשחיתות הנלווית אליו.

לצורך הדירוג נבחנו יישום מהלכים למיגור השחיתות, ובהם מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים, הימצאותם של אנשי ציבור שעשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם, נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית, לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות, שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית, נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי, הגנה משפטית או הפקרה של חושפי שחיתויות במגזר הציבורי וחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות, הגנה על חופש העיתונות ושמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.