מי תלוי במי: המנהיגים שבויים של השנאה או להיפך?

העתיד נראה יפה. בסוף בגלל ההאזנות לטלפונים הסלולריים יחזרו לכתוב מכתבים בעט על נייר.

חקלאי בנגב קנה טרקטור ולא גנבו לו אותו

חקלאי מאחד המושבים בנגב קנה טרקטור, עבר שבוע ולא גנבו לו אותו. הטרקטור עמד שם כל בוקר במקומו, נוצץ באור הסככה. החקלאי שפשף את עיניו, הביט לצדדים בחשש, אבל בכל זאת עלה על הטרקטור ויצא לשדה. גם אחרי חודש הטרקטור עדיין היה שם. מהביטוח כבר התקשרו לשאול למה לא מגיעה התביעה. החקלאי גמגם ואמר “לא גנבו לי אותו".

הפקידה בצד השני צחקה ואמרה “אוי, אני אוהבת הומור חקלאי על הבוקר", אבל אחרי עוד כמה משפטים הבינה שהטרקטור באמת לא נגנב. “חכה, אני מעבירה אותך למנהל", אמרה, “לא אמרו לי מה לעשות במקרים כאלה". המנהל פרץ בזעם כבוש כהלכה: “לא יעזור לך, אדוני, אם לא הגשת תלונה במשטרה ולא הייתה אזעקה, או האזעקה לא פעלה, או היה חג או לא היה חג, או בכל מקרה אחר, לא נוכל לעזור לך".

“לא, אתה לא מבין, הטרקטור לא נגנב", אמר החקלאי. מהצד השני של הסלולרי הוא שמע גניחה חרישית עת המנהל התמוטט, חושש שמה זו תהיה תופעה שתחייב אותו להוריד את דמי הביטוח לכלים חקלאיים למגזר היהודי, מה שישפיע על התוצאות כבר ברבעון הקרוב.

מומחים ממטה החברה המייצרת, ג'ון דיר, הגיעו לארץ לבדוק את הטרקטור. הכל כרגיל, כמו כל טרקטור אחר, פרט לעובדה שלפחות עד רגע הורדת המדור הזה לדפוס, הטרקטור לא נגנב.

עברית כהלכה
לא אומרים “הנאשם ביבי נתניהו". אומרים “הנאשם החף מפשע ביבי נתניהו". נכון לומר כך לא רק מבחינת העברית, אלא גם מבחינה משפטית, אנושית, מוסרית ומכל זווית אחרת. דברו נכון או אל תדברו בכלל (וזה אמור לגבי כל נאשם. אל תהיו לעולם בצד של התובע המנסה להוכיח בבית המשפט שמישהו אשם. אפילו לו אסור להיות בצד שלו).

מי שונא אותם יותר ממני?
שאלה שאני שואל את עצמי: האם המנהיגים של הממשלה הזו הם שבויים של השנאה והשיסוי שהבוחרים שלהם דורשים, או שהם יוצרים אותה?

זו שאלה לא קלה, שאני לא יודע עליה את התשובה, אבל אני מכיר בבעיה הגדולה שעומדת בפני מנהיגינו הנוכחיים. אם הם יבחרו לאחד ולאחות את העם, אם הם לא ישנאו ולא ישסו נגד חצי העם, הסכנה העומדת בפניהם היא שהבוחרים שלהם פשוט יבחרו במישהו אחר שכן יעשה זאת, ולא בהם. חיים לא קלים.  

פינת השלולית
ארכיטקט ישראלי התפרסם בכל העולם כאשר הוא תכנן את גשר הזכוכית בסין. הגשר מוכר למאות מיליונים, אבל פחות אנשים מכירים את השירים שכותב אותו ארכיטקט, חיים דותן שמו. איש מיוחד ומחודד חושים, שלשמחתי אני מכיר. חלק גדול מזמנו הוא בסין, אבל נפגשנו לא פעם כשהיה בארץ. לאחרונה הוא שלח לי שיר שלו שנולד מתוך שלולית, וצירף צילומים של צפרדע השוכנת בתוך לבו של פרח.

הבנתי שהשיר נכתב על ידו, אבל תהיתי אם גם הצילומים שלו. אנשים נוהגים לצרף בקלות רבה צילומים אלופים שהם מצאו באינטרנט. ביקשתי את רשותו לפרסם את השיר, ושאלתי של מי הצילומים. הם שלו, הוא צילם את הצפרדע הזו בגלן פולס בצפון מדינת ניו יורק. הנה השיר וגם שניים מהצילומים.

הַנְּסִיכָה בְּפֶרַח הַשּׁוֹשָׁן

בְּעֹמֶק הַפֶּרַח הַכָּתֹם
מִתְחַמֶּמֶת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
צְפַרְדֵּעַ יְרֻקָּה צְעִירָה וּזְעִירָה

מַדּוּעַ אַתְּ בְּתוֹךְ פֶּרַח הַשּׁוֹשָׁן?
כַּמָּה זְמַן תִּשָּׁאֲרִי?
אֵיךְ עָלִית לְתוֹכִי?

הַאִם אַתְּ מְחַכָּה בְּסַבְלָנוּת
לַחֲרָקִים וּזְבוּבִים אוֹ פָּשׁוּט
מִתְנַדְנֶדֶת בָּרוּחַ?

הַאִם אַתְּ נָחָה בְּבִטְחָה 
נֶהֱנֵית מֵהַנּוֹפִים הַיָּפִים אוֹ 
מִתְגַּעְגַּעַת לִהְיוֹת עִם 

אִמָּא?

חיים צבי דותן

העזתי לשאול: “חיים, האם נראה לך שינוי כזה בשאלה האחרונה בשיר: מתגעגעת להיות עם נסיך?".

הוא צחק ואמר: “השיר הוא כמיהה לטבע שלנו, כמיהה לחיים יפים על כדור הארץ וביקום. פחות על נסיך ואהבה ‘נקודתית', שהרי אני פרופסור לארכיטקטורה אקולוגית כבר 11 שנה באוניברסיטה בשנחאי, חי את אהבת הטבע ודוגל בה ארבעים שנה (במדבר) בשירה, ציור, אומנות, פילוסופיה, אדריכלות".

ואחר כך הוא הוסיף: “יש בשיר תומה ותמימות וטוהר ילדותי. הוא נכתב מיידית ברגעי הפתעתי לגלות את הנסיכה בפרח השושן".

בסופו של דבר גיליתי: הצפרדע הזו היא הנסיכה האמיתית. 