שחיקה נפשית מוגדרת כמצב כרוני של תשישות, הנגרמת מלחץ נפשי מתמשך. הלחץ והמתח המתלווה אליו גורמים להפרעות נפשיות שונות, בעיקר חרדה ודיכאון, אך גם לתחלואה גופנית העשויה להתבטא ביתר לחץ דם, הפרעות במערכת העיכול, התקפי לב ואירועים מוחיים. בספר האבחון הפסיכיאטרי ICD, שעומד לצאת לאור השנה, תוגדר שחיקה נפשית כהפרעה פסיכיאטרית מוכרת.
שחיקה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים: בזוגיות, בהורות ובין חברים. הידועה והמוכרת לכולנו היא השחיקה שקשורה לעבודה. מאמרים רפואיים רבים פורסמו על מצבים שבהם עומס תעסוקתי הוא גורם סיכון קרדיו־וסקולרי. בין הגורמים לשחיקה בעבודה נכללים עומס יתר, כלומר יותר מדי עבודה בפחות מדי זמן, או חוסר בכוח אדם או דרישות רבות. ומצד שני, חוסר שליטה וחוסר יכולת להשפיע על מה שקורה בסביבת העבודה מחמירים ומאיצים את ההפרעה.
ב"ידיעות אחרונות" נכתב השבוע על שחיקת המורים, וב"מעריב" על מרצים, פקידי עיריות ומשרדי ממשלה ונהגים. אני חייב להזכיר את הקשיים והשחיקה המקצועית של הצוותים הרפואיים המטפלים בחולי הקורונה.
במהלך ינואר נפטרו 626 חולים מקורונה. ביום שני השבוע אושפזו 231 חולי קורונה חדשים במצב קשה, ובמקביל חלה ירידה משמעותית במספר אנשי הצוותים הרפואיים עקב הידבקות במחלה או צורך בבידוד.
חדרי המיון מלאים בחולים. בכל בתי החולים נפתחות מחלקות קורונה חדשות. חדר האוכל בבית החולים שערי צדק בירושלים הפך למחלקת קורונה.
כרופא, אני יודע מה המשמעות של התמודדות עם חולה במצב קשה. כמה תעצומות נפש וכוחות גוף הדבר דורש. אני יודע כמה קשה להכיל מוות של מטופל שלך. איך חשה אחות ומה מרגיש רופא, אפילו לצד ההבנה שכל מה שניתן היה לעשות, אכן נעשה. כאשר אתה מטפל בחולה, אתה נקשר אליו. החולה, אם אינו מורדם ומונשם, מביט בך, מדבר איתך, סומך עליך שתעשה עבורו את הטוב ביותר, נותן בך את אמונו, ומבחינתו באותם רגעים אתה מרכז העולם בשבילו. לפעמים אתה חסר אונים, לעתים גם יודע מה יהיה הסוף ובכל זאת נותן תקווה לחולה.
חוסר האונים של הצוות, חוסר היכולת לעמוד במשימה ולהספיק לעשות על הצד הטוב ביותר את כל המוטל עליך, מביאים לתסכול ובעקבותיו ללחץ נפשי ומתח. הוסיפו למשוואה זו גם צמצום בכוח אדם ותנאי עבודה קשים ומלחיצים, הצורך לעבוד בלבוש מגן חם ומחניק, ותקבלו את התנאים המושלמים לשחיקה ובעקבותיה תחלואה גופנית ונפשית שלה אנחנו כבר עדים.