1. שר הביטחון בני גנץ מפטפט עצמו לדעת. לא ברור איזו תועלת יש בפרסום כוונתו להעביר סיוע לצבא דרום לבנון באמצעות יוניפי"ל, כשם שלא היה ברור לכמה מבכירי המערכת המדינית למה הוא התכוון במילים "סיוע ממוקד". במערכת המדינית לא מכירים את ההצעה לפרטי פרטים, אבל גם לא מזדרזים לתקוף את גנץ על התבטאותו.

לשר החוץ יאיר לפיד אין בעת הזאת עניין לפתוח בעימות חזיתי עם גנץ ולהסלים את מערכת היחסים האישית, כדי שלא לסכל את הרוטציה הצפויה בראשות הממשלה. לראש הממשלה נפתלי בנט אין סיבה לפתוח בעימות מתוקשר עם שר הביטחון, שיודע שבמבנה השברירי של הממשלה הוא יכול להגיד הכל ולעשות כמעט הכל, בלי שיצטרך לשלם את המחיר.

שר הביטחון גנץ בחר לחשוף את הדברים בסרט שהוקרן בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ודבריו ספגו מיד ביקורת, בעיקר מגורמים מדיניים וצבאיים בארצות הברית וצרפת.

הטענה נגד גנץ היא שהוא לוקה בפטפטת מיותרת. גורמים ישראלים ביקשו רק לאחרונה משגרירת ארצות הברית באו"ם, לינדה תומס־גרינפילד, שביקרה בישראל, להתנות סיוע אמריקאי ללבנון שסובלת ממשבר כלכלי, פוליטי וחברתי בכך שחיזבאללה ירחיק את אנשיו מהגבול, ובכך שצבא לבנון יפעל כדי להקשות על ייצור הטילים המדויקים של חיזבאללה וימנע הברחת אמצעי לחימה ללבנון.

החשש המרכזי הוא שסיוע שארצות הברית תעניק לצבא לבנון - יזלוג לחיזבאללה. ומה אומר שר הביטחון גנץ על האפשרות הזאת? הוא לא אומר דבר. מבחינתו, הוא ייצר כותרת מבלי שהוא טרח להסביר אותה.

מדבריו של גנץ מתברר שאין זאת הפעם הראשונה שהוא מציע עזרה לצבא דרום לבנון, ולדבריו ישראל העבירה במרוצת השנה האחרונה ארבע הצעות סיוע שונות ללבנון, על רקע המשבר הכלכלי החריף במדינה ובצבא לבנון. אלוף (במיל') גיורא איילנד, שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי, הוא בין אלה שסבורים שגישתו של גנץ שגויה.

לדעתו, הסיוע עלול להגיע לידיים לא נכונות, והעברת סיוע ללבנון מחייבת כמה צעדים מקדימים מצד חיזבאללה. יש להניח שצעד כזה, גם אם מדובר בצעד הומניטרי, לא יכול להיות החלטה של איש אחד, גם כשמדובר בשר הביטחון, אלא יש צורך באישורה של הממשלה כולה. אלא שהטענה היא שהנושא לא עלה לדיון בממשלה. ראוי שנושא רגיש יידון ברצינות, בלי ששר הביטחון יחשוב רק איך מייצרים עוד כותרת.

2. קשה עד בלתי אפשרי לדעת מי במשפחתו של עמוס עוז חתום על האמת הצרופה. צפיתי בסרט המרתק של אילנה דיין ב"עובדה" ולא התפלאתי שהסאגה של משפחת עוז נמשכת. אחרי שבתו גליה פרסמה ספר ובו חשפה את האמת שלה, זו הייתה רק שאלה של זמן עד שאחותה ואחיה יבחרו את העיתוי להשמיע גם את גרסתם.

עמוס עוז אמר שכל אחד נושא בתוכו את הילד שהיה פעם, ומי שנושאים בתוכם את הילד שהיו פעם - גם זוכרים היטב את מה שהיה פעם. קשה לדעת למי להאמין בסיפור הזה. פניתי לרות רזניק, שהייתה הראשונה שהקימה מקלטים לנשים מוכות ועומדת כיום בראש עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים. רזניק טוענת שבכל השנים שהיא עוסקת בתחום היא לא נתקלה באף מקרה של ילד שלא סיפר את האמת לגבי אביו.

לכן היא מאמינה לעדותה של הבת גליה. לדעת רזניק, העובדה שעמוס עוז התעורר בלילות עם חרדות ואי־שקט, מעידה שהיה במצוקה, מה גם שעברה עליו ילדות לא פשוטה עם אם ששלחה יד בנפשה. להערכתה של רזניק, כאבה של הבת גליה כה גדול עד שהיא לא יכלה לקבל את מחילתו של אביה.