בעקבות תחקיר "כלכליסט" שלפיו המשטרה עשתה שימוש לא חוקי בתוכנה פגסוס של NSO, מינה ראש הממשלה נפתלי בנט צוות לבחינת הטענות. צוות הבדיקה, בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, קבע כי אין עדויות לשימוש לא חוקי בתוכנה, ומסר בהודעה רשמית: "עם השלמת הבדיקה הטכנולוגית המקיפה של צוות הבדיקה והמומחים הטכנולוגיים, אשר נשענה גם על מידע שהגיע מידי מומחים של NSO, עלה כי אין כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות תוכנת פגסוס שבידיה, ללא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין רשימת האנשים שפורסמו בתקשורת".
הבדיקה בוצעה גם לגבי מערכת נוספת שנכנסה לשימוש לאחרונה, וגם שם לא נמצאה אינדיקציה לפעולות בלתי חוקיות. בעקבות הדוח פרסמה מערכת "כלכליסט" תגובה שלפיה "ממצאי דוח הביניים של צוות הבדיקה מחייבים התייחסות רצינית ובדיקה מחודשת של הממצאים והטענות שפרסמנו, וכך נעשה. מפאת הזמן הקצר בין מועד פרסום דוח הביניים לבין שעת ירידת העיתון לדפוס, בדיקה כזו טרם נעשתה. לכשנסיים אותה, לא נהסס לתקן ככל שיידרש״.
הפרשה העסיקה בשבועות האחרונים את התקשורת ואת הציבור, הפכה כמובן לשיחת היום ברשתות החברתיות והיוותה השראה לממים, גיפים, פוסטים ויראליים, תוכניות בידור ושיחות סלון. לאור הממצאים החדשים המשטרה יצאה לכאורה כשידה על העליונה והיא אמורה לצאת נקייה מרוב ההאשמות, אבל לא כך עובד המוח האנושי, ולא כך עובדת התודעה הקולקטיבית.
השאלה המעניינת ביותר שלא קיבלה התייחסות היא האם המוח האנושי יכול לעשות Delete על כל מה שקרה בשבועות האחרונים, או שהפרסומים ייחרטו בתודעה הקולקטיבית ויקבעו עמדות על המשטרה שלא יימחקו כל כך מהר. ואכן, לאחר פרסום הממצאים נשא המפכ"ל קובי שבתאי דברים בטקס סיום קורס קציני מג"ב, ותקף את התנהלות התקשורת בחריפות: ״קרה כאן משהו חסר תקדים - משטרת ישראל הואשמה האשמות שווא קשות שפגעו באופן אנוש לא רק באמון הציבור במשטרה, אלא בכל רשויות אכיפת החוק.
מה שמכונה פייק ניוז הצליח לחדור לתקשורת הממוסדת ולגרום לנזק גדול שייקח לנו זמן רב לתקן. השיח הציבורי סביב הפרסומים השגויים, והאופן שבו נתפסות כיום המשטרה, הפרקליטות, מערכת המשפט, ובעצם רשויות המדינה כולן, עלולים להוביל לגדיעת הענף עליו אנו יושבים. זוהי מגמה שמסכנת את החברה בישראל". המפכ"ל צודק לחלוטין. את הנזק שנעשה יהיה קשה מאוד לתקן. גם ממצאים של חמש ועדות בדיקה, ואפילו ממצאים של ועדת חקירה ממלכתית, לא ישנו את העמדות שלנו כלפי המשטרה. המוח אינו לוח מחיק - הוא יותר דומה לחול, וכל צעד שלנו יותיר עקבות גם לאחר שנמשיך בדרכנו.
ב־50 השנים האחרונות מנסים פסיכולוגים להבין מדוע מנגנון הזיכרון הוא דינמי ומושפע מתחושות הרבה יותר מאשר עובדות יבשות, מסיפורים עסיסיים יותר מאשר מעובדות ונתונים. בעיקר, מוחנו אוהב רכילות טובה. אנשים אוהבים לשמוע סיפורים בעלי קונוטציה שלילית או פרובוקטיבית על האחר, בעיקר כשמדובר בגופים בעלי משמעות או ידוענים.
מידע רכילותי ממלא פונקציה חברתית ופסיכולוגית בעלת שורשים אבולוציוניים. תפקידה המרכזי הוא לאפשר לנו לקבל מידע על אנשים שעם חלקם הגדול אנחנו לא באים במגע ישיר. בעת עיבוד של פיסות מידע בעלות אופי רכילותי, מופרש במוחנו נוירוטרנסמיטור בשם דופמין, הידוע כמעורב בתחושת הנאה ותגמול. מידע רכילותי גורם לנו להרגיש טוב יותר לגבי עצמנו ומשפר את מצבנו ביחס לאחר, ולכן ייטמע טוב יותר בזיכרוננו. בהקשר זה נמצא כי חדשות שליליות על אנשים בעלי סטטוס נמוך מעניינות אותנו הרבה פחות.
בעידן הנוכחי אנו נחשפים לכמות עצומה של מידע. לו נדרשנו להעביר כל פיסת מידע שמגיעה למוחנו בחינה קפדנית, לא היינו יכולים לשרוד. מה שמאפשר את הישרדותנו הוא מנגנון קבלת החלטות המאפשר לנו לבצע שיפוטים מהירים על בסיס רגש. הגורם היחיד שיקבע אם אירוע מסוים ייחרט בזיכרוננו הוא מידת הרגש שהתעוררה אצלנו. החשיפה של "כלכליסט" עוררה הרבה מאוד רגש שלילי, ואילו ממצאי ועדת הבדיקה עוררו הרבה פחות רגש.
בנוסף, חזרה על טענה בעקביות מגבירה את הסיכוי שהיא תיתפס כאמת - תופעה הידועה בשם "אשליה של אמת". כשחזרו על אותה טענה שקרית בפני נבדקים יום אחרי יום, הם נטו לדרג אותה כנכונה יותר עם כל יום שעבר. נבדקים מבלבלים בין מוכרות לנכונות. החגיגה שהייתה פה סביב הנושא בשלושת השבועות האחרונים גרמה לכך שהנושא הוטמע היטב בזיכרון הקולקטיבי.
בנוסף, אפילו ידיעת האמת אינה מגינה מפני השפעותיו של פייק ניוז. ביכולתן של טענות שקריות לשבש את האמונות שלנו גם לאחר שהן הופרכו. גם כשנאמר לנבדקים במפורש שהמידע שניתן להם שקרי – הם המשיכו לאחוז בעמדותיהם המקוריות. קשה להאמין? שמעו סיפור.
נטלי עבדה כאחות באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. בשלב מסוים עלו על זה שהיא גונבת סמים ומוכרת אותם כדי לקנות בגדי מעצבים.
כמובן שהיא פוטרה ופתחו נגדה בהליכים. עד כמה נטלי אמינה לדעתכם, בין 1 ל־5? האם הייתם מוכנים להעסיק אותה? אני מניחה שלא.
עכשיו שמעו עוד משהו: הסיפור הזה לא היה ולא נברא. כשאשאל אתכם כעת שוב עד כמה נטלי אמינה, אתם ככל הנראה תתקנו את הציון אבל לא תפתחו לוח חלק - הכתם על נטלי עדיין יישאר.
מסתבר שאחוז גבוה מהאנשים מתקשה מאוד לתקן את הרושם הראשוני והוא נוטה לדבוק בתודעה. מבאס, אבל זה האופן שבו עובדת המערכת הקוגניטיבית שלנו. טענות כוזבות ממשיכות להשפיע עלינו גם לאחר שהופרכו. בבחירות האחרונות בארה"ב הופצה ידיעה שעל פיה האפיפיור תומך בטראמפ לנשיאות. אנשים המשיכו להאמין בסיפור הזה הרבה אחרי שהוא נחשף כפייק ניוז.
עדיין לא ברור אם יש דרך למתן את הנטייה הטבעית שלנו כלפי מידע שמעורר אצלנו רגש. לא קיימות עדויות לכך שאנשים משנים את דעתם ברגע שראו עובדות המפריכות את אמונותיהם. אפילו תיוג מידע כשקרי לא יגרום לו להתפשט פחות. ככלל, רגשות חזקים לגבי נושא מסוים לרוב אינם נובעים מהבנה עמוקה, ואם יש לנו הרגשה שמידע מסוים נכון, לרובנו זה מספיק כדי לאמץ אותו.