משבר שינויי האקלים העולמי ההולך ומחריף והתחזיות העגומות שפורסמו רק השבוע בדוח פאנל מדעני האקלים הבינלאומי - מניעים ממשלות רבות ברחבי העולם להתחיל לפעול, גם אם בקצב שאינו תואם את ההתדרדרות המהירה של המשבר. בישראל קבעה הממשלה יעד נמוך מאוד, שלפיו עד 2030 30% מהאנרגיה בישראל ייווצרו ממקורות מתחדשים, אבל גם הדרך ליעד הזה ארוכה ומאתגרת. 

אחד הפרויקטים החשובים ביותר שבהם תומכת הממשלה, אמור לתת מענה לטווח הארוך הן לאתגר החשמל הסולארי והן לשרידותם של החקלאות, החוסן והעצמאות התזונתית של ישראל בתנאי האקלים המשתנים. 

בתוכנית ניסיונית ממשלתית חדשה, שיצאה לדרך לאחרונה, הוקצו 1,800 דונם לשימוש בטכנולוגיית האגרו וולטאי־טכנולוגיה, המשלבת התקנת לוחות אנרגיה סולארית בשטחי גידול חקלאיים, ומאפשרת דו־שימוש בקרקע, שתשמש לייצור מזון ולהפקת אנרגיה מתחדשת בו זמנית. 

"השיטה פשוטה: הצבת לוחות סולאריים בשדות חקלאיים, בגובה המאפשר לחקלאים לבצע את כל העבודה הנדרשת", מסביר פרופ' דן לבנון ממכון המחקר הגלילי מיגל, ומוסיף: "מעבר לתרומה האדירה להגברת ייצור האנרגיה הירוקה, קידום טכנולוגיית האגרו־וולטאי יסייע לחקלאים להתמודד עם משבר האקלים, הנטישה של שטחי הגידולים והפגיעות הרבות ביבולים עקב תנאי אקלים משתנים וקיצוניים". 

מכון מיגל פועל כבר יותר מ־40 שנה בתחומי החקלאות, המזון, הבריאות והסביבה, ומלווה את תהליך המחקר של רוב חברות האנרגיה שנבחרו לפיילוט הממשלתי, שהוצג אתמול בכנס לחדשנות בחקלאות, שיזם המכון בהשתתפות שרי החקלאות, האנרגיה והגנת הסביבה. 

הגם שתידרש עוד התגברות על אתגרים טכניים להטמעה נרחבת של הטכנולוגיה, מדגיש פרופ' לבנון כי "החקלאים יוכלו להרוויח כסף גם מייצור החשמל, כשהלוחות הסולאריים מהווים במקביל הגנה ליבולים משמש קופחת או גשם זלעפות". הטכנולוגיה החדשה עשויה לצמצם גם את נטישת החקלאות המדאיגה, כשתנאי האקלים המתעתעים עלולים רק להחריף. 

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה בכנס: "לא צריך להזכיר את רוחות המלחמה שנושבות בקרבתנו ומשפיעות גם על הסחר העולמי במזון. ישראל חייבת לשמור על הביטחון התזונתי שלה, כערך לאומי אבל גם סביבתי, ולשלב אותו גם בעצמאות האנרגטית. האגרו־וולטאי הוא העתיד שלנו בשטח הצפוף של ישראל".