אישה בשנות ה-30 לחייה שסובלת מתסמונת כאב איזורי מורכב כרוני (CRPS) כתוצאה מתאונת דרכים שעברה, אשר הוכרה כתאונת עבודה, תפוצה בסך של 2.7 מליון ₪, מהם 1 מליון ₪ בגין אפשרות שתאבד את עבודה כתוצאה מנכותה הקשה ו-1 מליון ₪ עבור עזרת הזולת, כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב.מהסכום הכולל שפסק בית המשפט, נוכו התגמולים שקיבלה ותקבל התובעת מביטוח לאומי.

לטענת התובעת, בעקבות התאונה התפתחה אצלה תסמונת הכאב הכרוני והיא סובלת מכאבים קשים ותמידיים ביד, המקשים עליה את התפקוד הפיזי והשימוש ביד. ניתוחים שעברה בכף היד לא סייעו להטבה. מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש קבע כי היא איבדה את השימוש בכף ידה השמאלית וכי נכותה עומדת על 50% לצמיתות.

הנתבעת, חברת הביטוח שלמה, טענה שאין להכיר בכך שהיא סובלת מתסמונת הכאב הכרוני. לדבריה מדובר בתסמונת נדירה ורק כמה עשרות בודדות של אנשים סובלים ממנה. עוד ציינה חברת הביטוח, כי נכותה של האישה אינה עולה על 10% במקרה הטוב, ולראייה – היא ממשיכה לעבוד עד היום באותו מקום עבודה בו עבדה לפני התאונה ואף באותו שכר, ממשיכה להתגורר באותו מקום ללא עזרה בשכר ולכן הדבר מעיד על פגיעה נמוכה מאוד. 

עו"ד ענת גינזבורג, המייצגת את התובעת, טענה כי התובעת נמצאת בסיכון רב לאבד את מקום עבודתה ולצאת משוק העבודה נוכח נכותה הקשה, וכי היא זקוקה לעזרה רבה בעבודות הבית וכל הקשור בהן.  עו"ד גינזבורג ביקשה מהאחראי על התובעת במקום עבודתה באחת מחברות הסלולר, להעיד על מצבה התפקודי בעבודה. לדבריו, הכאבים ניכרים עליה בעבודה, היא איננה משתתפת בפעילות חברתית מטעם העבודה, כמו נסיעות לנופש, אינה נכנסת לחדר האוכל, בישיבות היא יושבת בצד כדי שלא יגעו בה בטעות, ולמעשה היא אינה עושה שום שימוש ביד הפגועה. גם חוות דעת המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש קבעה שהיא "אינה יכולה לעבוד בעבודה הדורשת שימוש בשתי הידיים". 

עו''ד ענת גינזבורג (צילום: תומר שלום)
עו''ד ענת גינזבורג (צילום: תומר שלום)

יש לציין כי למרות הפגיעה הקשה, שכרה של התובעת השביח מאז התאונה. למרות זאת קבע השופט אליהו בכר כי "אין כל אפשרות להתעלם מכך שהתובעת עלולה למצוא את עצמה מחוץ למעגל העבודה בין אם נוכח מצבה הרפואי, בין אם בשל תקופת המגפה ובין משום מצב חברות הסלולר בישראל ותאלץ לשוב לשוק העבודה" .

מאחר והתובעת קיבלה ותקבל תגמולים מביטוח לאומי בעקבות התאונה בשיעור  1.6 מיליון ₪, על חברת הביטוח לשלם לתובעת סכום של 1.1 מליון ₪ לערך בנוסף לקצבאות המוסד לביטוח לאומי. 

היבט נוסף ומעניין הוא שהתובעת סיפרה כי מאחר ואין לה בן זוג ויש בכוונתה להביא ילד לעולם כאם יחידנית, היא תזדקק לשירותי מטפלת צמודה ובייביסיטר, אולם חברת הביטוח התנגדה לכך וטענה שכל אם יחידנית זקוקה לעזרה. בסופו של דבר התקבלו טענות התובעת ובית המשפט פסק לה תשלומים של מעל מיליון שקל עבור עזרה לזולת.