שש שנים חלפו מאז שמיזם הדיגיטציה של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים יצא לדרך במטרה לייצר גרסאות דיגיטליות איכותיות לסרטים הישראליים הקלאסיים שנחשבים נכסי צאן ברזל של הקולנוע הישראלי לתולדותיו. חלל ארכיון הסרטים - מיזם של המנכ"לית היוצאת של סינמטק ירושלים, נועה רגב, יחד עם ״קרן דיימונד" של משפחת יגלום, "קרן ברכה" והרשות לפיתוח ירושלים ומשרד המורשת - מונה כיום עשרות מדפים עם סלילי פילם של מאות סרטים עלילתיים ותיעודיים, לצד יומני חדשות ועוד שלל נדיר. "אנחנו משערים שבכל הארכיון הזה יש בערך שני מיליון מטרים של פילם", אומרת הילה אברהם, מנהלת פרויקט הארכיון הדיגיטלי.
לאחרונה הגיע לארכיון מצבור של עותקי מאסטר (נגטיבים), שנשמרו על סלילי פילם 35 מ"מ, של 30 יצירות ישראליות שצולמו בשנות האלפיים וישבו לאורך השנים בארכיון של מעבדה בהונגריה. השלל מונה, בין היתר, סרטים כמו "סוף העולם שמאלה", "איים אבודים", "אהבה קולומביאנית" ו"בופור", שכעת יעברו תהליך דיגיטציה לפורמט 4K באמצעות סורק מיוחד, שעלותו נאמדת בחצי מיליון יורו. בהמשך, הם יועלו לספרייה באתר סינמטק ירושלים ויצטרפו אל קלאסיקות ישראליות אחרות כמו "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" ו"גבעת חלפון", שכבר זמינות לצפייה ישירה באתר באיכות גבוהה.
בשבוע שעבר, בביקור נדיר של עיתונאי במקום, הזדמן לי לראות את הקובץ של הסרט "אהבה קולומביאנית" זמן קצר לאחר שהסתיימה סריקתו. בנוסף, נגלו לפניי חמש הקופסאות שבהן שמור עותק המאסטר של הסרט "משהו טוטאלי", לצד עותקי ההקרנה של הסרטים "עג'מי", "סיפור גדול" וסדרת "אסקימו לימון", שעותקי המאסטר של חלק מהסרטים שלה הגיעו לארץ רק לאחרונה.
מעבדות נסגרו כמו פטריות אחרי הגשם
הצילום הדיגיטלי כבש מזמן את העולם, אולם תעשיית הקולנוע המשיכה לעבוד בפילם. השינוי בה החל לפני כעשור, עם מהפכת המקרנים הדיגיטליים, ובשנים האחרונות למעלה מ־90% מבתי הקולנוע בעולם הפכו לדיגיטליים. "האולפנים בהוליווד התוו את המדיניות", אומר מאיר רוסו, מנהל ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ב־28 השנים האחרונות.
"כיום השרתים יושבים אצל המפיצים, ולנו, בתי הקולנוע, אין את העותק הדיגיטלי פה. כשרוצים להקרין את הסרט בבית הקולנוע, המפיץ בחו"ל שואל מה מספר השרת בארץ ושולח מפתח דיגיטלי ליום ולשעה ספציפיים. לפני המעבר לדיגיטל, מפיקים אמרו לעצמם בהיגיון רב: 'בואו נשאיר את הנגטיב במעבדה, ונדפיס עותקים לכל העולם'. אלא שעם המעבר לדיגיטל, מעבדות החלו להיסגר כמו פטריות אחרי הגשם, ועקבותיהם של עותקי מאסטר אבדו. ידענו באיזו מעבדה עשו את הנגטיב של 'האושפיזין' (2004), מקום בהונגריה שנסגר. משם העבירו אותו למעבדה ששרדה, ועכשיו יש ברוך משפטי ואנחנו מנסים לפתור אותו".
המרוויחים הגדולים מהמעבר לדיגיטל אלה המפיצים, לא בהכרח הצופים.
"על פניו אתה צודק. על עותק פילם של 'שר הטבעות' היית משלם אלפי דולרים. עותק דיגיטלי רק צריך לקבל את המפתח, בלי שום שינוע".
מה הבמאים חושבים על המעבר לדיגיטל?
"דוד גורפינקל, הצלם של הקולנוע הישראלי, לא מפסיק להביע את ההתלהבות שלו מדבר שטופל בדיגיטל. יש לו פתאום את האופציה להביא את הלוק של הסרט 'שלושה ימים וילד' (אורי זוהר, 1967 – א"ש). הוא אומר שהאור של ירושלים, שאליו הוא כיוון בסרט, לא נמצא בעותקים. לדעתי מה שנראה הכי טוב הוא מה שצולם בפילם, אבל נשמר דיגיטלית. העותקים הדיגיטליים, שנולדו מפילם כתוצאה מרסטורציה, לא נפגמים, הצבעים לא ידהו בהם. בנוסף, פעם נעשו פשעים בתאי ההקרנה. סרטים קוצצו בהתאם ללוח הזמנים של קווי אוטובוס. אם האוטובוס האחרון היה ב־23:55, אבל הסרט אמור היה להסתיים ב־00:15, פשוט היו מסירים קטעים. המקרינים היו עורכים את הסרט כראות עיניהם".
"מסיבות כאלה ואחרות לא השקיעו בקולנוע הישראלי בסאונד", מוסיף רוסו. "לכן תמיד היו צורבים על עותקי ההקרנה כתוביות בעברית, וכדי לחסוך כסף, בשביל הקהל הצרפתי והאנגלי - היו שמים כתוביות בשתי שורות. היו פה שנים שעשו פשע עם העותקים. צרבו עליהם כתוביות בצורה מכוערת, בצריבה כימית ולא בלייזר. לפעמים אלה היו עותקים של 16 מ"מ, שהכיתוב היה ממלא בהם יותר משליש מסך".
יחד עם זאת, רוסו מודה: "בתחילת העידן הדיגיטלי היו המון צרות, למשל המפתח שנשלח בדיליי ביחס למועד ההקרנה שנקבע".
המעבר לעותקים דיגיטליים נתקל בלא מעט מהמורות כאשר כאמור לא מעט מהנגטיבים המקוריים, עותקי המאסטר שמהם הודפסו עותקי הקרנה של קלאסיקות ישראליות, נעלמו ואבדו לאורך השנים. במקרים מסוימים לא נשמר אפילו עותק הקרנה זמין אחד, מה שלא מאפשר את העברתם לפורמט דיגיטלי. כך קרה עם רוב הסרטים שביים והפיק מנחם גולן ז"ל בשנות ה־70, אשר הזכויות עליהם השתייכו מאוחר יותר לאולפני "קנון גרופ" בהוליווד שהיו בבעלות משותפת שלו ושל בן דודו, המפיק יורם גלובוס. לאחר שהחברה פשטה את הרגל ונמכרה, ארכיון הסרטים שלה הועבר אל אולפני MGM ו"האחים וורנר". "כארכיון, ניסינו לפנות ל־MGM במהלך השנים, אך הפנייה אליהם לא צלחה", מספר רוסו.
פריצת הדרך התחוללה לפני כארבע שנים, לאחר פטירתו של הבמאי משה מזרחי, אלמנתו, הבמאית מיכל בת אדם, ואלון גרבוז, מנהל סינמטק תל אביב לשעבר, ביקשו להפיק ערב לזכרו. "באותן שנים כבר נחשפנו לאיכויות של עותקי ההקרנה", מספר רוסו. "הוצאנו אותם בידיעה מה המצב של כל אחד מהם. הפריע לנו שהולכים להשתמש בעותקי ארכיון שטחנו להם את הצורה בהקרנות".
רוסו החליט לפנות פעם נוספת ל־MGM. "פניתי גם לארכיון של האוסקר כדי לבדוק מה אפשר לעשות, והם קישרו אותי עם מישהו מ־MGM", הוא מספר. כך קיבל הארכיון הישראלי בפעם הראשונה גישה ל־20 סרטים עלילתיים שהופקו ובוימו בידי מנחם גולן, בהם גם סרטיו של מזרחי, שאותם גולן הפיק. "התנאי שלהם היה שהדיגיטציה תיעשה רק במעבדה בלוס אנג'לס", אומר רוסו. "ביקשתי הצעות מחיר, והיצרן חיבר אותנו עם מעבדה שיש לה את אותו ציוד כמו שלנו. כך יצרנו עותקים דיגיטליים יפהפיים מבוססי סריקה ורסטורציה לשלושה סרטים של מזרחי: 'הבית ברחוב שלוש', 'אני אוהב אותך רוזה', ו'אבו אל־בנאת'".
בעקבות ההצלחה, המשיך רוסו לאתר עותקי מאסטר של סרטים עלילתיים נוספים שיצר גולן, בהם "כץ וקרסו" (1971) ו"לופו" (1970). כיום לכולם יש גרסאות דיגיטליות באיכות גבוהה.
פתאום אנשים רואים את הסרט מלפני 50 שנה, ברזולוציה גבוהה, ומתקשים להאמין שגם אז הצילום היה מאוד חד.
"בדיוק. הדבר הכי איכותי בעיניי זה משהו שמצולם בפילם, בראייה שהוא צריך להיות פילם, בלי חשיבה על דיגיטל".
מעבר לאיתור עותקי המאסטר, יש עוד מכשולים לאורך הדרך. כך למשל, לאחר שעותק המאסטר של הסרט "לופו" נסרק, התגלה כי הוא בכלל בשפה האנגלית: "מתברר שאת הסרט הזה צילמו בשתי גרסאות. על 'קזבלן' ידעתי שהוא צולם פעמיים, אבל לא תיארתי שמנחם גולן עשה זאת גם עם 'לופו'. אנחנו מחפשים את המאסטר שלו בעברית, ו־MGM לא מוצאים את זה".
גם עותק המאסטר של הסרט "מלכת הכביש" משנת 1971, בבימויו של גולן, עדיין לא אותר. "אני נוהג לומר שלא מצאתי את הנגטיב שלו - עדיין", אומר רוסו. סרטו של גולן, "מבצע יונתן" (1977), המגולל את סיפור חילוץ בני הערובה הישראלים מאנטבה, נסרק לאחרונה, אולם מעותק ההקרנה, כיוון שהנגטיב טרם נמצא.
גם לסרט "קזבלן" טרם קיים עותק דיגיטלי. "המאסטר שלו נמצא באולפן של 'האחים וורנר', אבל איתרתי עותק חדש במעבדה בלונדון", אומר רוסו. "אמרו לי שהם מוכנים לשחרר את העותק, שממנו אני אוכל לעשות עותק דיגיטלי יפהפה, למרות שעדיין לא מדובר במאסטר. הם דורשים את האישור של בעל הזכויות. אני והמפיק משה אדרי מנסים לפתור את הסוגיה הזו, אבל עדיין לא הצלחנו".
קלאסיקה ישראלית נוספת, שעותק המאסטר שלה אותר לאחרונה במחסני MGM, היא הסרט "אמי הגנרלית" שביים יואל זילברג ב־1979. "כנראה שזה הסרט הבא שאני אסרוק", אומר רוסו. "עותק ההקרנה שלו היה שרוט, פשוט לא ייאמן".
מחכים לנס
עותקי מאסטר נוספים שנמצאו לאחרונה בלוס אנג'לס הם של סרטי "אסקימו לימון". למרות שמדובר בסרטים שמילאו את האולמות בישראל ואף שודרו בטלוויזיה מאות פעמים, המאסטרים שלהם מעולם לא הוחזקו כאן, דבר שלאורך השנים מנע יצירת גרסאות שידור באיכות HD. לאחרונה נסרקו ארבעת הסרטים הראשונים מתוך הסדרה לפורמט 4K.
"יש לנו את כל העותקים של 'אסקימו לימון' כאן בארכיון, מתוכם ארבעה עותקים דיגיטליים יפהפיים", אומר רוסו. "אנחנו נמשיך גם עם האחרים, זה רק עניין של תקציבים". כמו במקרה של הסרט "לופו", במהלך הסריקה התגלה כי גם עותק המאסטר של הסרט השני בסדרה, "יוצאים קבוע" (1979), היה באנגלית.
קיים סיכוי למצוא את הגרסה בעברית?
"כן, עדיין קורים נסים".
מה הסיבה שבכל השנים האלה לא היה כאן אפילו עותק מאסטר אחד שהייתם צרכים להרחיק עד ארצות הברית?
"אתה מדבר לא פעם על פירמה שהפיקה את הסרטים שלה מכסף פרטי. הם לא נתמכו על ידי קרנות ויכלו לשים את כל העותקים שלהם אפילו בהונולולו. אנחנו באמת ובתמים מאמינים שהמקום שבו צריך לאחסן את החומרים האלה הוא פה בירושלים, לא ב־MGM ולא בשום מקום אחר".
רוסו מספר כי מרוב סרטיו של יהודה בארקן ז"ל לא נשארו כיום עותקי מאסטר כלל. מהסרט "נשיקה במצ"ח" נשארו שלושה עותקי הקרנה בלבד. גורל דומה יש לסרטי המתיחות שהפיק בשנות ה־80. מהסרט "אבא גנוב" לא נשאר עותק פילם אחד, ולו הבלוי ביותר, אלא רק קלטת בטא באיכות בינונית שהופקה במקור עבור שידוריו בטלוויזיה.
איך ייתכן שקרה דבר כזה לסרט מאוד פופולרי?
"היה בית קולנוע בתל אביב שנשרף, ובו אוחסנו כל העותקים של הסרט אחרי ההפצה. יש סיכוי שלא נמצא אותו. מאחר שהסרט גם הופץ בחו"ל, קיים סיכוי כי אולי יימצא עותק שלו בעתיד".