ביקורת רבה הושמעה על הסיקור התקשורתי בזירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, זאת בין היתר נוכח הימצאותם של כתבי החדשות בערוצים השונים קרובים מאוד לכוחות שסקרו את האזור. ד"ר תומר סיימון, מומחה לתקשורת באירועי חירום ומרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, שוחח הבוקר (ראשון) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM והתייחס לדברים.
"אני חושב שמה שקרה הוא נקודת מפנה בצורת התקשורת וצורת הסיקור של אירועי חירום, בטח בפיגועים. זה היה חסר תקדים, לא רק בישראל, גם בעולם המערבי, בצורת החשיפה והמעבר של כמעט כל הקווים האתים ואפילו, חלקם בטח חוקיים", אמר.
לטענתו, הופעלה מניפולציה על אנשים שלא בהכרח הוכשרו להתמודד עם עיתונאים, "השוטרים והלוחמים מבחינתם הגיעו לזירת פיגוע, לרדוף אחרי מחבל ולתפוס אותו, ויש צוותי צילום של העיתונות הישראלית שנכנסו איתם לחדרי מדרגות, לסמטאות, לחנויות, הלכו איתם ולא שמרו שום מרחב. היה שם איזה מעבר גבול מאוד מאוד חריג".
כשנשאל האם זה לא היה מתפקידה של המשטרה למנוע מהתקשורת להיכנס לזירה, השיב: "מאוד קל להגיד, אבל בסוף מגיעה גם אחריות מקצועית ולא מילאו אחריה, לא בשטח ולא באולפן ולא בעריכה. הצנזורה נועדה בדרך כלל לדברים שהם פרו אקטיביים ולא לתגובה בזמן אמת ולמרדף".
"המרדף לתוך הסמטאות או לתוך החנות, לא היא צריך לשדר, בשום מקרה. כשמגיע מידע וצילום מחדר ניתוח, גם אם בית חולים מפרסם את זה, הגבול והאחריות היא של ערוץ התקשורת לדעת לא לפרסם את הדבר הזה, גם אם מישהו אחר יהיה ראשון", תקף.
לדבריו, בעקבות האירועים יש לאמץ קוד אתי הרבה יותר משמעותי אצל העיתונות, "לא מראיינים בזמן הפיגוע את הנפגעים או את אלה שהיו באותה זירת אירוע. אתה צריך לשאול שלוש שאלות כעיתונאי - מה אני צריך לעשות? מה נכון לעשות? ומה מחובתי לעשות?".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103FM