ערב חג הפסח קיבלה ממשלת ישראל החלטה לתמרץ צעירים משוחררי צה”ל ובוגרי שירות לאומי אזרחי לעבוד במסגרות חוץ־ביתיות של אנשים עם מוגבלות. החלטה זו נותנת מענה חלקי לבעיה אקוטית של כוח אדם חסר, בלתי מיומן ומתוגמל באופן מעליב. החלטת הממשלה יכולה להיות צעד בכיוון הנכון בתנאי שיתווספו לה שלוש החלטות מרכזיות.
ראשית, הגדלת תקנים. מחסור בכוח האדם הוא אחת הסיבות המהותיות לשחיקה המובילה להזנחה והתעללות. סכנת השחיקה תצומצם גם באמצעות מתן הכשרה משמעותית לצעירים ולוותיקים העובדים במסגרות אלה. ההחלטה השלישית והחשובה מכולן שעל הממשלה לקבל היא לקבוע צעד זה כמהלך ראשוני, שבסופו יצומצמו המוסדות והדיור החוץ־ביתי בעל מאפיינים מוסדיים לטובת מעבר לדיור בקהילה עם תמיכה נדרשת.
התמיכה צריכה להינתן באמצעות תקצוב אישי שאותו ינהל האדם או בא כוחו כדי להבטיח כי חייו של האדם מתנהלים על פי רצונו וצרכיו. האמנה הבינלאומית לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שעליה חתמה ישראל ב־2006 ואותה אשררה ב־2012, קובעת זכויות אלה, ומכאן שישראל מחויבת אליהן.
כ־34,144 אלף איש חיים כיום במסגרות חוץ־ביתיות המנהלות את חייהם באופן מוחלט, והם נעדרי יכולת להשפיע על אורחותיהם בדברים הבסיסיים ביותר: מתי ולאן ללכת, עם מי להתגורר, וכיצד לבלות את שעות הפנאי.
רגע לפני חג החירות, זהו זמן מצוין להסתכל על מציאות זו בעיניים ולשאול כמה קושיות: איזו הכשרה ומעטפת מקצועית רגשית יקבלו הצוותים כדי לשמור על עצמם ולהעניק לדיירים איכות חיים טובה יותר; כיצד אנו יכולים להגביר את חירות ההחלטה של האנשים המתגוררים במסגרות אלה בעל כורחם; מה צריך לקרות כדי שאלה יוכלו לגור בקהילה ולקבל את התמיכה ההולמת את רצונם; ומה לוח הזמנים שאליו מוכנה להתחייב הממשלה כדי לשחרר אנשים עם מוגבלות לחיים אוטונומיים ועצמאיים?
האתוס היהודי הוא אתוס של חירות. סיפור יציאת מצרים מסמן לכולנו את הנתיב המוביל משעבוד לשחרור. החלטת הממשלה יכולה להיות צעד ראשון וחשוב בנתיב זה, אך כאמור לא די בו. משה רבנו, שעמד בראש המחנה כשליח האלוהים, התמודד עם מוגבלות. כידוע, הוא היה כבד פה ולשון, מה שנחשב למוגבלות קשה בתקופתו, וביתר שאת ביחס לתפקידו כמנהיג המדבר אל הציבור ומשכנע אותו לצאת בעקבותיו לתהליך ארוך הנושא בחובו מחירים, אך בסופו הבטחה גדולה. ככתוב בשמות ד’ ט”ז: “והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוהים”.
המנגיש האנושי אינו מתערב בהחלטה או במעשה, אלא מסייע לאדם לממש את רצונו. זוהי מלאכה מורכבת לדעת לסייע בלי להתערב, ובה בעת לא להזניח ולאתר את המקרים שבהם אדם צריך יותר מרק מימוש טכני של רצונותיו. החלטת הממשלה יכולה להיות בשורה גדולה המובילה לשינוי ויכולה להיות החלטה מנהלית חסרת משמעות – על שרי ממשלת ישראל לבחור מה יעשו עמה.
הכותב הוא מנהל שותף של האשכול לפיתוח ולשינוי חברתי, בית איזי שפירא.