עידן הגלובליזציה הביא עמו בשורה של פריצת גבולות גיאוגרפיים ולאומיים, שבאה לידי ביטוי גם בשינויים טכנולוגיים וגם בשינויים חברתיים ותרבותיים. משמע, אין משמעות יותר למרחב הפיזי ולזמן – הכל נגיש ומיידי.
יחד עם מספר פלטפורמות המדיה החברתית המקוונת ההולך וגדל, העולם אפילו מצטמצם יותר ביחס לתקשורת ושיתוף ידע, בעיקר כאשר משתמשים בפלטפורמות אלה לרעה. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא היכולת להפוך את פעולות הטרור לנוחות יותר עקב מחסום התקשורת שבוטל. הפצת תוכן שנאה הופכת להרבה יותר קלה, ואפילו גיוס פעילים אנטי־חברתיים נעשה קל יותר.
עם זאת, באופן מוזר, פלטפורמות המדיה החברתיות הללו הן אלה שמתגלות כחיוניות לביטחון הציבור במהלך משבר כזה. השימוש במדיה חברתית בזמן מתקפת טרור מאפשר להתייחס לאופן השימוש במדיה החברתית כצינור לתקשורת ציבורית יחד עם הצבא, המשטרה וכוחות ההצלה.
בנוסף, ניתן לבצע ניתוח של הנתונים שפורסמו במדיה חברתית (הן מצד גורמי הטרור והן מצד הציבור) לאחר התקיפה, על מנת לזהות פעולות של טרור, אי־שקט ושנאה, וזאת באמצעות אנליטיקה רוחבית של מדיה חברתית. על מנת שהשימוש במדיות החברתיות יהיה יעיל, כשמדובר באיסוף אינדיקטורים למפגעים עתידיים יש לוודא את הקשרים בין דיוק המידע, ציר זמן וזמן חיים של פוסטים ותגובות, שהם אורך החיים של הנתונים ברשת.
ההקשר מספק תובנה ויכולת פעולה למודיעין על איומים ומפגעים. הרשתות החברתיות מגבירות את חשיבותו של המודיעין ממקורות גלויים, זה שהשגתו אינה כרוכה בפעילות מודיעינית חשאית. חיפוש המידע הרלוונטי עבור מודיעין תלוי במה שאנו נרצה למצוא והימנעות מ־Fake News.
ביצוע חיפוש בסיסי באינטרנט דרך פלטפורמה כמו גוגל יחזיר רשימה רחבה יחסית של כניסות וכמות עצומה של נתונים זמינים לציבור. בנוסף, פלטפורמות מדיה חברתית יספקו מידע רב, שיכול להיות שימושי לצורך זיהוי מודיעין על איומים או מפגעים עתידיים. לכן יש לאסוף מידע זה ולסנן אותו במהירות ובדייקנות.
הכותבת היא מרצה בכירה בקורסי הסייבר של היחידה ללימודי המשך בטכניון ומנכ"לית חברת טריפל פי ייעוץ והדרכה בע"מ