המגמות בכלכלה הישראלית משתקפות היטב בנתוני סיכום הרבעון הראשון של 2022, שפורסמו על ידי כלכלני מחלקת המחקר של הבורסה לניירות ערך. משבר האנרגיה והזינוק במחירי הנפט ליותר מ־100 דולר לחבית השתקפו היטב במדד מניות הנפט והגז. מדד זה זינק בשנה שהסתיימה בסוף מרץ ב־76% והוביל את מדדי הבורסה. מדובר בנתוני הממוצע, כי היו מניות וניירות ערך שעלו הרבה יותר (כמו אלה של קבוצת דלק של יצחק תשובה, שעלו במאות אחוזים) או כאלה שעלו פחות.
הסקטור השני שראוי לציין הוא חברות הבנייה והנדל"ן. עלייה של 15.2% במחירי הדיור בשנה האחרונה, כפי שהשתקפה במדד מרץ, הגידול בהיקפי המכירות והרווחיות המשופרת של חברות הבנייה השתקפו גם במחירי מניותיהן. מדד ענף הבנייה ניצב אחרי מדד הנפט והגז ומסכם שנה בעלייה של 60%. מדד הנדל"ן (המכיל בתוכו סקטורים נוספים בתחום) עלה ב־51% ותפס את המקום הרביעי ברשימת המדדים. את הרשימה סוגרים מדד ת"א 150 (עלייה של 18% "בלבד") ומדד אקלים נקי שעלה ב־22%. בהתחשב בריבית האפסית על השקעות סולידיות זו תשואה פנטסטית.
לצד נתוני שוק המניות מפרסמת הבורסה נתונים נוספים על תעשיית קרנות הנאמנות. קבוצת פסגות, שהשליטה בה נרכשה במהלך 2021 על ידי איש העסקים רני צים, הייתה המגייסת הגדולה ביותר ברבעון הראשון. לאחר שנים של פדיונות היא גייסה 700 מיליון שקל לקרנות הנאמנות ו־300 מיליון שקל נוספים בקרנות הסל.
קבוצת ההשקעות מור ניצבת במקום השני, והיא מנהלת נכסי קרנות בהיקף של 4 מיליארד שקל. מנגד, בקבוצת קרנות הנאמנות של הראל נרשמו פדיונות נטו של 330 מיליון שקל. בקרנות הסל נרשם פדיון של 560 מיליון שקל, שקוזז מול גיוס של 230 מיליון שקל בקרנות המחקות המדדים. השווי הכולל של קרנות הסל בבורסה מסתכם ב־103.4 מיליארד שקל, בדומה לשוויין בסוף 2021.