ערב יום העצמאות ה–74, והזמר המצליח ביותר בישראל הוא אייל גולן. סליחה, איל גולן. לאחרונה פורסם שהוא שינה את שמו בעצת רב. י' אחת נשרה. מכל הדברים שאיל גולן היה צריך לשנות כדי לטפל בשמו, הוא שינה רק אות. אלוהים נתן לו מתנה - קול פעמונים נדיר שעשה ממנו קריירה מפוארת, אך לצדה הוא תחזק מערכות יחסים קצרות טווח ורעילות עם נשים, יחס דוחה לקטינות ופתיחת מספר עסקים תמוהים, בין השאר לסיגריות אלקטרוניות, מכל המוצרים בעולם.
ברשת לעגו למעבר שעשה גולן, אבל ראוי להתעכב עליו. לפי הפרסומים, גולן פנה לרב ניצן ראובן, ראש מוסדות "אהבת שלום", וזה יעץ לו תוך שהוא מסביר, "י' אחת מספיקה כשם השם. השם של אדם צריך להיות כפי שכתוב בתורה: 'כאיל תערוג על אפיקי מים'".
האיילה עורגת לאפיקי מים, אחרי שהיא מגלה שהם יבשו. היא הייתה צמאה, עשתה דרך, הגיעה אל מקווה מים שאמור להרוותה, אך נאדה. בשל בצורת, אין טיפה אחת לשתייה. לא נותר לאיילות ולאיילים אלא לפנות אל האל לעזרה שיוריד גשם, או לחלופין לקבל עצה מכבוד הרב ולשנות את שמם. כשאין מים, אולי הכי טוב לשנות את השם לגמל. אבל מה לעשות שגם איילה שקוראים לה גמל, היא עדיין איילה צמאה.
כנראה שאייל גולן וכבוד הרב חשו שעל האייל הקודם, זה עם שתי ה־י', רבץ סוג של נאחס. אחרת, מדוע השינוי. כלומר, גולן מצליח, עשיר ואהוב, אבל שלא כמו זמרים אחרים, יש עליו "עין רעה", כביכול, שאותה עליו להסיר. כמו כישוף.
לא מדובר בבחירות רעות שעשה האייל ההוא עם שתי ה־י'. אין כאן אחריות אישית אלא משהו קוסמי שעובד נגדו. מבחינתו הוא קורבן. אייל הקודם הביט על עצמו ואמר, אני לא מבין, זמרים במעמדי אינם סובלים מכל כך הרבה שערוריות, למה זה נופל דווקא עליי.
הדבר האחרון שפורסם על עומר אדם, למשל, הוא שהתנשק במסיבה עם יעל שלביה. ריטה מדליקה משואה. עדן חסון הוא אומן צעיר, יפה ומוכשר שמתנהל בצורה מופתית, מתראיין מעולה, שר מצוין, סוחף, עולה ומצליח בלי לסחוב על עצמו שק של עניינים לא ראויים ושערוריות. לזמרים אדירים אחרים כמו שלמה ארצי, יהודית רביץ או חוה אלברשטיין אין כלום על הראש. רק יצירה.
איזה סקנדלים כבר היו לחוה אלברשטיין? שלא כולם הבינו את המשל בשיר "קוקוס"? זה צ'יפס בשביל גולן. ושק הפרשיות הזה - אומר לעצמו אייל, סליחה, איל - כבד עליי. משהו חייב להשתנות. לכן פנה לרב המקורב. זה התבונן על הזמר ועל חייו, על בחירותיו ועל נשותיו, על הדוגמה שמשמש עבור מעריציו, והחליט, חד־משמעית - י' אחת צריכה לשלם את המחיר.
ב־י' הזאת מסתתר יצר הרע: הסכסוכים האינסופיים עם אנשי תקשורת, חברים שהסירו לייק, המריבה המכוערת עם הסוכן, התביעות ההדדיות, ההרשעה בעבירות מס, הנשים שעזבו או הועזבו, הגירושים, החוזים, הסכמי הממון שפורסמו, השמועות על בגידות, הנשים שסוחבות איתן מטענים, לכאורה, והחקירות הלא נגמרות בפרשת משחקי חברה. פתרון אחד לכל: את ה־י' נהרוג, ונתחיל לחגוג.
ואכן, מיד אחרי שינוי השם, המצפן של גולן התחדד, האינסטינקט ההורי שלו התעורר, והוא יצא במתקפה נגד שלמה גרוניך והקהל שלו: "אדם שתרומתו חשובה למוזיקה הישראלית לא יכול לעמוד על מקום קדוש כמו הבמה ולהתבטא בצורה כל כך נוראית", קבע והוסיף: "כל מי שישב בקהל וצחק צריך לעשות חשבון נפש... איזו דוגמה הוא נותן לילדים שלו". עוד רגע והוא מעביר סדנאות ייעוץ להורים ולילדים.
לגולן יש הרבה יותר מזל ממה שהוא חושב. הוא כמעט לא שילם מחיר על עברו המפוקפק ועל אמות המוסר הקלוקלות והפרימיטיביות שלו. הוא ממשיך להיות הזמר המושמע בישראל, גם ביום העצמאות הזה. הוא נכנס ויוצא מחדרי חקירות ועדיין מוזמן ללא הרף למסיבות, אירועים, חתונות והופעות. פרנסתו לא נפגעה.
אומנים, עיתונאים ומפורסמים אחרים שהתנהגות מינית בלתי הולמת רבצה מעל ראשם, הפכו מוקצים מחמת מיאוס, הם מאבדים קריירות ונופלים שדודים לתרבות הביטול האגרסיבית הנהוגה היום. אצל גולן, רק ה־י' בשמו התבטלה. זה מחיר מזערי ומשעשע להאשמות הגרנדיוזיות שממשיכות לרדוף אותו.