שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, שושנה אלמגור, קיבלה בקשה למחיקה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית, זאת לאחר שהמבקשים בין השאר לא קיימו את הוראות חוק תובענות ייצוגיות ונמנעו לגלות, כי בבתי המשפט השונים תלויות ועומדות בקשות לאישור אשר השאלות המהותיות, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור שהגישו. השופטת אלמגור שחייבה את המבקשים ב-6,500 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד, כתבה בהחלטתה: "תובע ייצוגי כזה אינו ראוי לייצג את הקבוצה".
על פי הבקשה לסילוק שהגיש עו"ד אדי בליטשטיין, בא כוח חמשת החברות, טען כי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט הוגשה במסגרת בקשת אישור אחת, למרות שמדובר בחמש חברות שונות (ולא חברה אחת המפעילה מספר סניפים) כנגדן מופנות טענות שונות על ידי המשיבים, אשר יענו בטענות הגנה שונות הרלוונטיות לכל מבקשת ומבקשת.
"התנהלות זו של המשיבים מנוגדת לדין ונועדה אך ורק על מנת להתחמק מתשלום אגרת בית משפט בגין חמישה הליכים נפרדים. התנהלות פסולה זו אפשרה למשיבים לשרבב ללא כל סיבה את המבקשות לבקשת האישור, וזאת למרות שאין להם כל טענות נגד מבקשות אלה (והטענות נגד יתר המבקשות עומדות על כרעי תרנגולת)", כתב עו"ד בליטשטיין בבקשה. עו"ד בליטשטיין אף ציין כי התנהלות דומה לזו של המשיבים זכתה לביקורת חריפה בפסיקה, ואף הובילה לאחרונה לדחיית בקשת האישור על הסף.
השופטת אלמגור שקיבלה את בקשת עו"ד בליטשטיין ציינה כי בבקשתם נמנעו המבקשים לגלות כי בבתי המשפט השונים תלויות ועומדות בקשות לאישור אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לחברי הקבוצה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור שהגישו.
"המשיבים מנו בבקשת הסילוק 14 בקשות כאלה שהוגשו רק במהלך שנת 2020 ויש להניח כי הוגשו רבות אחרות גם קודם לכן. בתגובתם לבקשה לסילוק חזרו המבקשים על עובדות וטענות לביסוס בקשת האישור ואת הטעם לסילוק על הסף מחמת אי גילוי כינו "הזוי"", כתבה השופטת והוסיפה: "התנאים הקבועים אינם בבחינת אות מתה בספר החוקים והרציונל העומד בבסיסם הוא להביא לידיעת בית המשפט את העובדה שמתנהלים הליכים אחרים המעוררים שאלות זהות או דומות של עובדה ומשפט. זאת, על מנת ליעל את ההליך המשפטי ולמנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר. למותר לציין כי השחתת זמנם של מספר שופטים בתנאים האמורים פוגע במתדיינים אחרים ובציבור בכללותו".
השופטת גם הוסיפה כי הדבר נועד למנוע פסקי דין סותרים שיצאו תחת ידן של הערכאות השונות ואי גילוי ובפרט שעה שנפתחו ומתנהלים כל כך הרבה הליכים בשאלות דומות עד כדי זהות לאלו המתעוררות בהליך שלפני, מצביע, לכאורה, על העדר תום ליבו של מבקש בקשת האישור.
"בהקשר זה אעיר כי העובדה שהמבקשים ציטטו בתגובתם לבקשת הסילוק חלקי אמירות מפסקי דין שאליהם הם מפנים, באופן שמעוות ומוציא דברים מהקשרם, אך מחזקת מסקנה זו מכאן גם נובע כי נסיונם של המבקשים לטעון כי החובה לפי סעיף 5(א)(2) חלה רק מקום שהצדדים בהליכים המקבילים הם זהים או כי המבקשים הם אלה שהגישו בקשות דומות או זהות, נדונה לכישלון. תובע ייצוגי כזה אינו ראוי לייצג את הקבוצה", סיכמה השופטת אלמגור בפסק הדין.
ליצירת קשר עם עורך דין תביעות ייצוגיות אדי בליטשטיין שלחו וואטסאפ