נתחיל בסוף, מעטים הם המוזיקאים בארץ, וגם בעולם, שמחזיקים בכישרון הגולמי הטהור שיש לתמיר גרינברג, זוכה הכוככ הבא בדימוס, שאמנם לא זכה להגיע באמצעות התוכנית לאירוויזיון, אבל זכה לקהל שבוי ומהופנט, שבצדק ממלא את הופעותיו.

היה לי את העונג להיות בהופעה של תמיר, אמש בזאפה בפארק. ערב שהיה שילוב בין שירים מקוריים לשירי קאבר, חלקם זכורים מהכוכב הבא, אבל עם מכנה משותף, קול שמיימי, כישרון טהור, שלמעשה אומר שהאיש יכול לשיר ספר טלפונים וזה עדיין יהיה סוגה עילית, שלא לדבר על להיט.

מבחינת אווירה לא תמצאו מקומות יותר אטרקטיביים לעשות בהם הופעה מאשר זאפה בירקון. המארגנים עשו עבודה נהדרת בסידור המתחם בפארק הירקון בתל אביב, שמזכיר אולם אירועים פתוח, אפילו חתונה, רק כזו שהייתי שמח שמזמינים אותי אליה. מזג האוויר המושלם של תחילת הקיץ, לצד התחושה של לשהות באוויר הפתוח, הרחק מהאווירה האורבנית של מרכז העיר, נתן את האווירה המושלמת להופעה של תמיר, עם וייבים חזקים של ג'אז ובלוז באוויר, נשמה בלב תל אביב.

גרינברג הוא עילוי, ומרגישים את זה מיד. לפעמים קל להתבלבל אם אתם שומעים הופעה חיה או פלייבק של דיסק, הוא עד כדי כך מדויק וחד. מלווה בתזמורת רצינית, הכוללת כלי נשיפה, כראוי לז'אנר, הוא לא יפסיק לרגש או להקפיץ, ובכל מקרה תצאו עם איזושהי תחושה, לא תישארו אדישים.

תמיר גרינברג (צילום: ליאור נוביק)תמיר גרינברג (צילום: ליאור נוביק)

מה היה בהופעה עצמה? הכל, מה שלא תרצו. בין אם אתם מעריצים כבדים ומכירים את כל השירים המקוריים של גרינברג, או מעריצי הכוכב הבא שרוצים לראות על מה כל הרעש, אף אחד לא יצא מאוכזב. בין אם זה הביצוע של של השיר המקורי שלו "מתחת למים", או הקאברים המפורסמים יותר שעשה כמו "SUNNYי", "FIX YOU" של קולדפליי, ואפילו ביצוע מטורף ל"LIKE A PRAYER" של מדונה, כל אחד קיבל את מנת הגרינברג שלו, ואיש לא התלונן. אני אישית חושב שכל אחד מהקאברים שבוצעו עולה בכמה מידות על המקור, אבל זה עניין של טעם. בכל מקרה אין ספק שתמיר תופר כל שיר שהוא מבצע למידותיו, ומכניס לביצוע את מידותיו, אישיותו הייחודית, והכי חשוב עושה אותו שלו, בדרך שלו.

אחד מרגעי השיא של הערב היה כעשר ואלרי חמאתי, שותפתו של גרינברג בעונתו בכוכב הבא, עלתה לבמה לשיר את הדואט המצליח של השניים מאותה עונה, "הללויה", ביצוע שלא הותיר איש במושב, וכולם קמו לראות את הרגע הקסום הזה.

לאורך כל ההופעה האנרגיות של גרינברג היו מדבקות ומהפנטות. הוא דואג לשוחח עם הקהל, לספר על החוויות שלו, הדרך מאנונימיות לכוכב הבא, והוא דואג להזכיר לקהל כמה הם חשובים לו, וזה חשוב. באמת קשה שלא להסתכל על הכישרון הזה על הבמה ולא להרגיש משהו. המוזיקה שלו מזיזה את הגוף, אבל גם את הנשמה. כל כך קשה למצוא בימינו מוזיקאים אמיתיים שעושים ג'אז ובלוז, בטח שלא בארץ הקודש, אבל גרינברג הוא מיוחד, תופעה ייחודית - הקול שלו הוא כלי לא פחות מאשר הגיטרה או גיטרת הבס, והוא מנגן על הקול הזה בצורה מושלמת. הביקורת היחידה שיש לי על הערב הנפלא ההוא בפארק הירקון בת"א זה שהוא נגמר מהר מדי, אבל תמיד יש את ההופעה הבאה.