ישראל נמצאת במקום השלישי בעודף משקל ממוצע: כיצד ניתן לטפל בהשמנת יתר?

בתחילת החודש פרסם ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO - The World Health Organization) את הדוח השנתי שלו ובו נתונים מדאיגים על השמנת ילדים ומבוגרים באירופה, וגם בישראל.

השמנת יתר, על פי המסמך, היא מחלה רב־גורמית מורכבת, המוגדרת על ידי שומן עודף וקשורה לסיכון מוגבר למחלות לא מידבקות (Non־Communicable Diseases) רבות, בהן מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות נשימתיות, ניווניות, סוגים שונים של סרטן - שגוררות נכות ומגבלות ממושכות וגורמות לתמותה מוקדמת באזורים שונים ברחבי העולם.

הנתונים המוצגים במסמך מצביעים על כך שעודף משקל והשמנה הם בעצם נחלתם של רוב המבוגרים, כמעט 60%, וכ־30% מהילדים (29% מהבנים ו־27% מהבנות). עודף משקל מוגדר על פי מדד מסת הגוף (BMI - Body Mass Index) המשקלל את היחס בין גובה למשקל, ערך עודף משקל הוא בטווח BMI של 29.9־25, וערך השמנה הוא BMI בטווח של 39.9־30.

ישראל גבוהה בטבלה

בחינת הנתונים המתייחסים לישראל מעידה על כך שאנחנו מככבים במקומות גבוהים כמעט בכל שכבות הגיל. ללא ספק, נתונים מטרידים המחייבים התייחסות ושינוי. ישראל במקום השלישי בקטגוריה של עודף משקל בממוצע של נשים וגברים - אחרי טורקיה ומלטה - ובמקום השישי בהשמנה. שיעורי עודף המשקל וההשמנה בממוצע גבוהים אצל גברים ישראלים לעומת נשים ישראליות.

הנתונים דומים כאשר מדובר על ילדים בני 9־5 שנים, ובקרב מתבגרים בני 19־10 שנים. נתונים על תינוקות ופעוטות לא הופיעו בדוח. בין הממצאים נראה גם הקשר הברור בין מצב סוציו־אקונומי ורמת השכלה למשקל. ככל שהם נמוכים יותר באוכלוסייה מסוימת, ההיקף של עודף המשקל וההשמנה יהיה גדול יותר באותה אוכלוסייה.

עם פרוץ מגיפת הקורונה הוזהרנו שהשמנה מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה מקוביד־19. עם זאת, ועל אף האזהרות, הנתונים ממחקרים מוקדמים במספר מדינות באירופה מצביעים על כך ששכיחות העלייה במדד מסת הגוף, עודף משקל או השמנה עלו בקרב ילדים ובני נוער במהלך המגיפה. אפשר להניח שנתון זה לא מפתיע אף אחד.

הביצה או התרנגולת?

אין ספק שאיסוף נתונים על מגמת ההשמנה הוא חשוב. זאת במטרה לאתר ולזהות את הגורמים ולהקצות משאבים כלכליים ואחרים לטיפול.
אבל נשאלת השאלה אם בדרך להתמודדות עם החשש מההשלכות הפיזיולוגיות הנלוות להשמנה, ישנה התייחסות מקבילה גם להשלכות האחרות - חברתיות, נפשיות ואחרות הנלוות להתמודדות. מה שמוביל לשאלה: האם הגדרת ההשמנה כמחלה היא נקודת המוצא הראויה?

החברה הישראלית נמצאת במקומות הגבוהים במדדי ההשמנה, כך שאנחנו יכולים להיות נקודת התייחסות חשובה להיבטים אחרים ביחס שלנו לילדים, בני נוער ומבוגרים בעודף משקל. לעתים, במקביל למחיר הפיזיולוגי המדאיג שההשמנה גובה, מטרידים חוסר הסבלנות, חוסר הסובלנות, הביקורות והשיפוטיות שלנו, כיחידים וכחברה. יש המכנים זאת "שמנופוביה".

כתזונאיות, שפוגשות ומדריכות הורים ואנשי חינוך, אנו עדות לשיח בנושא משקל והשמנה עם או בלי מירכאות של הילדים, ולא בהקשר של השלכות בריאותיות אלא בעיקר תוך התייחסות למראה החיצוני ולחשיבותו.

מרפאות ציבוריות ומחלקות אשפוז להפרעות אכילה מדווחות על עלייה של כ־300% בשכיחות הפרעות אכילה, שלרוב מתחילות מדיאטה לצורך ירידה במשקל בגלל חוסר שביעות רצון מהמשקל הקיים. ולמרות זאת הנתונים מגלים כי אחוזי ההשמנה בקרב בני נוער בישראל מהגבוהים באירופה.

המודעות בישראל לנזקים הבריאותיים והנפשיים של השמנה גבוהה מאוד. אך האם הנתונים המדאיגים והדיאטות בגיל צעיר מסייעים בהתמודדות עם ההשמנה או שמא הם מחמירים את הבעיה?

מהו מקור הבעיה? התשובה אינה חד־משמעית, ודרכי הפעולה מורכבות ורב־מקצועיות, וכוללות מספר תחומים, בהם בריאות, חינוך ותקשורת. ניסיונות לרדת במשקל במטרה להתאים לאידיאל יופי מסוים, שבמקרים רבים אינו מציאותי, יכולים להוביל לעלייה במשקל, אכילה התקפית ותסכול מוגבר מהמראה החיצוני.

ממספרים למעשים

הדוח מדגיש את החשיבות של הכללת מניעה ובקרה של השמנת יתר, ובמיוחד לאחר מגיפת קוביד־19. טיפול בהשמנה הוא קריטי להשגת יעדי פיתוח בר קיימה והוא בראש סדר העדיפויות בתוכנית העבודה האירופית לשנים 2020־2025. בין ההצעות שהועלו בדוח ניתן למצוא מיסוי על מוצרי מזון ומשקאות מזיקים, הגבלות פרסום של מזון מזיק לילדים, הקצאת משאבים לטיפול בהשמנה במרפאות ראשוניות בקהילה, וכן פעילות מקדמת תזונה נכונה ופעילות גופנית בקרב ילדים ומבוגרים.

בין שברמה ממשלתית ובין שברמה ארצית, קידום תזונה נכונה מתבסס על גישה הוליסטית הכוללת הרבה מעבר לעיסוק במזון ופעילות גופנית בעלי תרומה משמעותית לבריאות הגוף והנפש. יש להתייחס ולקדם גם הרגלי התנהגות נוספים כמו דפוסי אכילה, הרגלי שינה (איכות וכמות), חיי משפחה וקשרים חברתיים שכוללים למשל ארוחות משותפות ובישול ביתי. נוסף לכל אלה יש לתת את הדעת גם לנושא הקיימות והדאגה לכדור הארץ כמו הפחתה של צריכת מזון מהחי במקביל להעלאת צריכת המזון מהצומח.

להתמקד פחות במה "אסור" לאכול ויותר במה שרצוי לאכול ובמידתיות. ללמד שאוכל הוא לא רק סך הרכיבים והקלוריות שלו, הוא גם חוויית טעם והנאה, אך עם זאת להקשיב לגוף ולאותות שובע ורעב. על הדרך רצוי להתמקד בהוזלה משמעותית של מזון בריא כמו לחם מדגנים מלאים, פירות וירקות, ופחות בהטלת מיסוי על מוצרים מזיקים. 