1. הכל פוליטי
המראה באולם מליאת הכנסת היה סוריאליסטי. בעיצומו של מטר גידופים, קללות ונאצות שהפנה ח"כ דוד אמסלם כלפי שר השיכון זאב אלקין - מחזה שנמשך כ־20 דקות - נקלע שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ לרוע מזלו לקרבת אמסלם. שטייניץ, שהיה שקוע בקריאת ספרו של ד"ר אבישי בן חיים, "ישראל השנייה", נראה כמו משקיף ביציע האורחים והמשיך להתנהל בעולם מקביל. הדיון הפרלמנטרי היצרי עבר לו מעל לראש.
זה הזכיר לי תקרית נוספת שנרשמה השבוע בכנסת, כששרת התחבורה מרב מיכאלי הייתה שקועה בשיחת טלפון בעיצומה של התגוששות כמעט פיזית בין איתמר בן גביר לאחמד טיבי. כנסת 2022, קווים לדמותה.
זה היה מצחיק ואולי אפילו משעשע אלמלא הבדיחות והקטטות היו על חשבוננו. כדאי לחזור "לחיים עצמם", והפעם מדובר במתווה הסיוע לעצמאים נפגעי אומיקרון. במסגרת המחזה "לשרוף את המועדון" החליטו חברי הכנסת של האופוזיציה להגיש לא פחות מ־400 הסתייגויות. לא הפריעה להם העובדה שהם עצמם תקפו בעבר את הממשלה והאוצר בצורה חריפה על העיכוב בסיוע לעצמאים.
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הציע בזחיחות כי "הכסף המיועד לפיצוי עצמאים יועבר למוסדות החינוך החרדיים ללא לימודי ליבה או לביטול המס על כלים חד־פעמיים". ב־15 בפברואר, בישיבת ועדת הכלכלה, תקף אותו קרעי את שר האוצר ליברמן: "אין לכם בושה? לקחת הליקופטר VIP וחילקת כסף רק למי שלא צריך לקבל. גרמת לסחרור של עליית מחירים. זו ממשלה מנופחת מלאת ג'ובים".
מי שהלין על עיכוב הסיוע לעצמאים היה לא אחר משר האוצר הקודם ישראל כ"ץ. בישיבה בכנסת בינואר 2022 הוא טען: "הממשלה מבצעת פשע כלכלי נגד אזרחי ישראל. שר האוצר מסרב לפצות את מי שניזוק כלכלית מהקורונה. כשר אוצר סייעתי לכל מי שנפגע בלב רחב ויד נדיבה. כך צריכה לנהוג מדינה". אלא שכל הטפות המוסר הללו נעלמו כלא היו במסגרת טקטיקת שריפת המועדון על יושביו. לא משנה שהתבערה תפגע במאות אלפי העצמאים, ושלאחר דיונים מקדמיים בוועדת הכספים כבר סוכם על שיפור מתווה הפיצוי: הורדת רף הפגיעה בעסקים ל־25% מהמחזור והגדלת סכום הפיצוי ב־15%.
מדובר בשלב נוסף במערכה שבמסגרתה האופוזיציה מקריבה את האינטרס הציבורי על מזבח הפוליטיקה. כשמתווה הפיצוי לעצמאים עמד על הפרק בתקופת שלטון הליכוד, באופוזיציה לא העזו לנקוט סחבת או למנוע את האישור. היה ברור שבקורונה אין אופוזיציה ואין קואליציה. מבחינת בעלי אולמות אירועים, מורי דרך, סוכני נסיעות, עסקים קטנים ועוד, הבדיחות של נציגי האופוזיציה בוועדה הן סרות טעם, ורק חבל שהם מתבדחים על חשבוננו.
סיפור הפיצוי לעצמאים מתכתב עם היוזמה להעלאת שכר המינימום של ח"כ אחמד טיבי. גם כאן חברו בליכוד לרשימה המשותפת רק כדי להבאיש את ריחה של הממשלה. שר האוצר ליברמן ויו"ר ועדת העבודה ח"כ אפרת רייטן התכוננו מראש לפיגוע האפשרי והגיעו להסכמות על שכר המינימום. אבל זה לא עזר, וההצעה עברה בקריאה טרומית בכנסת. בכל מקרה לא בטוח שהם יצליחו להעביר בקולות האופוזיציה את הסכם שכר המינימום ועסקת החבילה.
עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, תקף בחריפות את ההתנהגות הזאת: "לצערי נקלענו לריב פוליטי בין האופוזיציה לקואליציה. באופוזיציה חייבים להבין כי אסור שאת המאבקים הפוליטיים שלהם נגד הממשלה הם ינהלו על הגב שלנו. גם האוצר מצדו חייב להפסיק לגרור רגליים, ולהרחיב משמעותית את מתווה הפיצויים. אני חושש שעד שהחוק יאושר והכסף יגיע לבעלי העסקים שנפגעו כבר לא יהיה מי שיקבל את הכסף, כי העסקים ייפלו עד אז".
2. כינוס נכסים
עליית הריבית במשק גוררת את ייקור המשכנתאות והאוברדרפט, ומטבע הדברים על כך מרבים לדבר. זה הגיוני כי השפעת עליית הריבית מתמקדת במשקי הבית, וזה מה שמעניין בשורה התחתונה את הציבור. אבל לעליית הריבית היו גם השפעות לוואי מכריעות על פעילות הגופים הפיננסיים.
החברות הבורסאיות השלימו השבוע את פרסום הדוחות לרבעון הראשון של 2022, והשפעת הריבית קריטית. מצד אחד ניצבים הבנקים, שספגו הרבעון הפסדים של מאות מיליוני שקלים עקב הפסדים בשוק האג"ח, אבל יפוצו ברבעון השני עם העלאת הריבית. מהעבר השני ניצבות חברות הביטוח, שהפיקו רווחים חשבונאיים בהיקפים דומים זו לזו.
התהליך החשבונאי המסביר את הרווח מעט מורכב. שימו לב: "עליית עקום הריבית", עקב הציפייה לעליית הריבית, גררה את עליית "מקדם ההיוון", שהפחיתה את "ההתחייבויות האקטואריות" בענף הביטוח. הפחתת ההתחייבויות נתנה לחברות מתנה בדמות הגדלת הכריות הפיננסיות, והובילה לרווחי הון שהתבטאו בשורה התחתונה של הדוחות. אבל יש גם מפסידים גדולים, סמויים מהעין, של עליית הריבית ועליית מקדם ההיוון - והן החברות המנהלות נדל"ן מסחרי.
התופעה התבטאה חלקית בדוחותיהן של חברות עתירות נכסים, כמו גב ים או אמות השקעות. בניגוד לרבעונים קודמים שבהם רשמו החברות רווחי שערוך חד־פעמיים בזכות מקדם ההיוון הנמוך, ברבעון הראשון הן התחילו להפסיד בגלל עלייתו. התופעה תואץ ברבעון השני, שכן עלייה רצופה של 0.65% בריבית בנק ישראל עדיין אינה מגולמת במלואה ברמת המחירים. הרווחים המנופחים שאפיינו את הרבעונים הקודמים יהפכו להפסדים.
תהליך הגמילה מהריבית האפסית כבר גורר תוצאה קטלנית: ירידות שערים בבורסה במניות עתירות נכסי נדל"ן להשכרה, שיחזירו לפרופורציה את השווי הכלכלי שבו הן הוערכו. שנית, הוצאת האוויר מבועת הנדל"ן תביא לביטול או להתאמות כלפי מטה בשווי בעסקות ענק שעמדו על הפרק.
עסקאות כמו רכישת השליטה בגזית גלוב מידי חיים כצמן על ידי ישראל קנדה כבר לא ייצאו אל הפועל. רכישת חלקו של איש העסקים אהרון פרנקל בחברת גב ים על ידי נכסים ובניין הושלמה השבוע בקושי. הריבית העולה הפחיתה את תאבון המשקיעים להשתלט על חברות בורסאיות.
הגמילה מריבית האפס תהיה אם כן כואבת לגופים ה"ממונפים". היא תפגע בצורה פחותה ברצים למרחקים ארוכים, שניהלו חברות בצורה שמרנית וידעו להעריך נכסי נדל"ן לפי השווי הריאלי שלהם, בלי להסתנוור מהכסף הזול ומהריבית האפסית.
3. תופעת קילשטיין
למען האמת, לא הופתעתי כשהתברר כי אורי קילשטיין גויס השבוע על ידי קבוצת אלקטרה לניהול קבוצת הקמעונאות קרפור יינות ביתן. סביר להניח שגם לא אופתע אם בשלב כלשהו יחליט לפרוש מקבוצת אלקטרה לניהול חברת שופרסל. הרי עמית זאב, לשעבר מנכ"ל דור אלון, החזיק בתפקידו באלקטרה פחות משנה עד שהוחלף.
קילשטיין נחשב כיום לסחורה החמה בעיר הקמעונאות. מי שכן הופתע מהמהלך היה איציק אברכהן, לשעבר מנכ"ל שופרסל, שחיזר אחריו בלהט, וגילה שהוא כבר סגר עם קבוצת אלקטרה. קילשטיין חוזר גם על ידי דנה עזריאלי, שמינתה אותו לניהול רשת הקניונים עד שגילתה שמה שעניין אותו באמת זה לנהל את שופרסל.
אבל כאמור, השבוע התברר ששופרסל כבר לא מעניינת אותו, והוא בחר באלקטרה של משפחת זלקינד. ייתכן שהוא חשש שאברכהן, המתעתד לשמש כיו"ר שופרסל, יתפקד גם כמנכ"ל־על, מה שהיה פוגע במעמדו.
תופעת קילשטיין מוכיחה כי מושגים כמו נאמנות למקום העבודה, אחריות ארגונית או קידום פנימי במסגרת הקבוצה הם מילים יפות לספרי הכלכלה בלבד. המציאות בשטח שונה. המנהל המודרני יכול בתוך יום לארוז את חפציו ולעבור למתחרה בעברו השני של הכביש.
נהוג לחשוב שהתופעה מאפיינת בעיקר חברות הייטק, שבהן העובדים הפוטנציאליים עורכים ראיונות עבודה לבוסים. אך מתברר שגם בענף "משעמם" לכאורה כמו הקמעונאות, היצרים והקריירה האישית גוברים על הנאמנות לארגון.
אגב, מדובר כאמור בתופעה רוחבית שכבר התייחסתי אליה בטור זה, המאפיינת את כל המשק, ובכלל זה את ענף הבנקאות, התקשורת והביטוח. לכן, הסכמי אי־התחרות או "הצינון" הנחתמים בין בכירים לבין הנהלות החברות, שווים בדרך כלל רק לצורך טיעונים בבית הדין לעבודה. מעשית, הצדדים מגיעים לפשרה (כמו במקרה של אבי גבאי, שנטש מהרגע להרגע את ניהול סלקום לטובת ניהול פרטנר) - וסוגרים עניין.
קילשטיין, גבאי או כל מנהל העובר למתחרה, לוקח איתו באותו רגע את כל הסודות המסחריים. לכן חתימה על הסכמי צינון למיניהם היא מיותרת, וחבל עוד יותר על הכסף שמשלמים למנהל עבור נכונותו שלא להתחרות. עדיף לתגמל את המנהל כמו שצריך, להציב בפניו אופק קידום, ולהטמיע בו עד כמה שניתן את התרבות הארגונית של מקום העבודה החדש.
4. קפטן ווילקינסון
מה שמסמל את פרוץ עידן מגיפת הקורונה הוא לטעמי אותה אונייה שעגנה מול חופי יפן, כשעל סיפונה תיירים שחלקם נדבקו בנגיף מסתורי. השלטונות מנעו תחילה את הורדת הנוסעים, וזה קרה רק אחרי שננקטו אמצעי זהירות יוצאי דופן.
לכן, סוף עידן הקורונה הוא מבחינתי חידוש עונת הפלגות הנופש. מספר החברות המפליגות מנמל חיפה ומשנעות עשרות אלפי ישראלים רק הולך וגדל. מנו ספנות הייתה הראשונה. אחריה הגיעה חברת הקרוזים הבינלאומית רויאל קריביאן, ובהמשך MSC. החדשה הגדולה היא שגם ענקית הקרוזים NCL (Norwegian Cruise Line) מצטרפת לחגיגה, וב־15 בנובמבר תפליג לראשונה מחיפה לרומא.
לאחרונה העלתה NCL הילוך בכל הנוגע לפעילותה בישראל. הצי שלה כולל 17 אוניות המפליגות ליותר מ־300 יעדים בעולם, כולל יעד הנופש הבלעדי בליז. הישראלים אוהבים שיט ומפליגים לא רק למדינות אגן הים התיכון אלא מעבר לכך.
ניק ווילקינסון, סגן נשיא לפיתוח עסקי במזרח התיכון, ישראל ואפריקה בחברת NCL, מציין לשבח את השוק הישראלי. הוא מכיר מקרוב את השוק ומרבה לבלות כאן ב־20 השנים האחרונות. "הנופשים הישראלים נמצאים מבחינת ההיקף באחד מעשרת המקומות הראשונים בעולם", הוא מציין בשיחה איתי.
הקריירה של ווילקינסון בחברה החלה ב־2002. הוא החל את דרכו כמלונאי עצמאי מליברפול ברשת Thomson Holidays, ובהמשך נכנס לענף ההפלגות הבינלאומי והצטרף ל־NCL כמנהל מכירות בבריטניה ובאירלנד. בהמשך התקדם עד למעמדו הנוכחי.
האם כבר התחלתם בחגיגות סיום מגיפת הקורונה?
"אנחנו לא חוגגים, אבל בהחלט חוזרים לשירות. חברות רבות נעלמו מהמפה בעקבות המגיפה. אנחנו הורדנו פרופיל וניצלנו את התקופה להשקעה באוניות חדשות ולתכנון מחדש של העתיד. ב־26 ביולי 2021 הפלגנו מאתונה לראשונה בעידן הפוסט־קורונה, ומאז אנחנו מפליגים לכל היעדים. לא הפלגנו מיד, אלא חיכינו כדי לא לפגוע בחוויית הלקוחות. כיום לפני העלייה לאונייה נערכות בדיקות, וגם בזמן הירידה. חברי הצוות נבדקים פעם בשבוע וכולם מחוסנים. אנחנו לא לוקחים שום סיכון".
ציינת שהשוק הישראלי חשוב לכם, אבל המסעדות באוניות עדיין אינן מציעות אוכל כשר.
"גם כיום בכל אחת מ־17 האוניות אנחנו מציעים אוכל כשר, שאותו צריך להזמין מראש. אבל האוכל הזה אינו מוכן במקום, אלא מובא בחבילות מישראל כאוכל מוכן. אנחנו בהחלט מביאים בחשבון ששוק האוכל הכשר חשוב לא רק לישראלים, אלא ליהודים מכל רחבי העולם. מעבר לכך האוכל הכשר מעניין גם נוסעים ממדינות ערב ואפילו לקוחות אחרים. לעתים, כשיש אירועים מיוחדים, אנחנו נערכים מראש עם אוכל כשר ומביאים את זה בהחלט בחשבון".
האם יש אטרקציות חדשות במטרה לעודד את ההפלגות בעקבות הקורונה?
"אנחנו כל הזמן מביאים חידושים בתחום המזון, התרבות והאטרקציות לילדים. הישראלים ידועים כמי שאוהבים להפליג במשפחות מורחבות, ולכן אנחנו משתדלים להתאים להם את כל הטעמים. כך למשל באונייה נורוויג'ן פרימה, המפליגה לאורך חופי הים הצפוני, תופיע הזמרת הבינלאומית קייטי פרי. כדי להגיע לנמלי היעד אנחנו מציעים שיתופי פעולה עם חברות טיסה מקומיות כמו ארקיע ושיתופים עם רשתות בתי מלון בנמלי היעד".
שוק ההפלגות המקומי צפוף, ואתם מתמודדים עם מתחרות כמו מנו ספנות, רויאל קריביאן, MSC ואחרות, שכבר מפליגות מחיפה. איך אתם מתמודדים מולן?
"בלי לזלזל במתחרות, התחרות היא לא מולן. השוק שאנחנו רואים מול עינינו הוא עולם הנופש והחוויות. אנחנו בודקים אילו אטרקציות מעניינות את הישראלים ופועלים בהתאם. השוק הישראלי חשוב לנו מאוד, וב־15 בנובמבר נחנוך את ההפלגה הראשונה שלנו מחיפה לרומא ובחזרה דרך איי יוון. מדובר באונייה נורוויג'ן אפיק, שהישראלים מכירים היטב. נציע מחיר בסיס תחרותי עם חבילות אטרקטיביות נוספות. נכון שההפלגה נכנסת לעונת החורף, אבל היא מיועדת לא רק לישראלים, אלא לנוסעים מכל העולם. המטרה היא לספק את הצרכים של אלה המחפשים חוויות מיוחדות. בהמשך 2023 תהיינה הפלגות נוספות".
ישראל חתמה לאחרונה על הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ, האם יש תוכניות לשלב את האמירויות בהפלגות הנופש?
"בהחלט כן, וגם כאן יש חדשות. מתוכננת הפלגה מאתונה, שתימשך 18 ימים ותעבור דרך נמל חיפה, אשדוד, ולאחר מכן דרך תעלת סואץ לעקבה. לאחר מכן תמשיך לנסיכות מוסקט (הישראלים יצטרכו להישאר על האונייה, כי אין בין המדינות יחסים דיפלומטיים - י"ש), ולאחר מכן לאבו דאבי ולדובאי. במקביל ייצא קו הפלגות מדובאי לכיוון איי סיישל, מאוריציוס, האיים המלדיביים ודרום אפריקה, וסיום בקייפטאון. אלה מסלולים אטרקטיביים במיוחד עבור הישראלים, שהפכו לרלוונטיים בעקבות הסכמי השלום".
האם אינכם חוששים מהמיתון העולמי?
"ראשית, בעקבות המלחמה באוקראינה צמצמנו את ההפלגות למדינות הבלטיות, ובשנתיים הקרובות לא נפליג לסנט פטרסבורג. באשר להשפעת המיתון על רמת החיים, אנחנו לא רואים בעיה. הישראלים שלאחר עידן הקורונה אוהבים להפליג ומקבלים באמצעותנו את מיטב החוויות".