השיטה פשוטה. לוקחים בדל עובדתי דל, מעין זיז רופף שעליו אפשר להשעין את מגדל השקרים כולו, ומתחילים לנפח, להדהד, להפיץ ולעוות, עד המוצר הסופי: עוד הטרלה שקרית, שמגויסת לטובת מכונת הרעל והשקר העוצמתית ביותר שנבנתה כאן אי־פעם. בגלגולו המפלצתי האחרון של הסיפור, כבר אי אפשר לזהות שום דבר מהמקור. כמה שטני, ככה גאוני.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

הדוגמה האחרונה לקוחה מסוף השבוע. תחזיקו חזק: זכות השיבה!! כן כן, לא סתם זכות שיבה, אלא על סטרואידים, כי לא אחר מאשר ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הוא זה שמנחית אותה עלינו. הוא הסכים לתת לח"כ ג'ידא רינאוי זועבי את זכות השיבה. כן, כן, ארוזה בקופסה מרופדת עם צמר גפן, כמו אתרוג. בעצם, הוא הסכים להחזיר את עקורי איקרית ובירעם לכפריהם!! מה זה אם לא זכות שיבה?

מדובר בסיפור מפואר שהטריל את כל המדינה ביום חמישי בערב, באחד הרגעים הגורליים למאבק ההישרדות של הממשלה. עד שהתברר שמדובר בפייק, זה כבר לא עניין איש. העובדה שאין לסיפור אחיזה אמיתית במציאות שולית לגמרי. הבעיה היא שלמציאות אין אחיזה במה שקורה כאן. אובדן השליטה מוחלט. דקות אחרי שהספין הזה מופרח לחלל, ראש הממשלה לשעבר כבר חתום על פוסט שמהדהד אותו ובעקבותיו הצבא כולו. זה כבר טס בקבוצות הוואטסאפ ובדפי הפייסבוק, ישראל כ"ץ הטיח את זה אתמול בשידור חי ב"פגוש את העיתונות". "זכות השיבה!".

מדובר בפיסת נייר. היא לא חתומה, היא לא מעוגנת בכלום, אף אחד לא יודע מי כתב אותה ולמי היא נשלחה. בגרסה הראשונה זה היה "מסמך המו"מ" בין לפיד לרינאוי זועבי. בגרסה השנייה זה שונמך ל"מסמך הדרישות". העיתונאי ג'קי חורי הביא אותו כבר לפני כשבועיים, אבל הוא לא עניין אף אחד, ובצדק. מכיוון שטיימינג זה הכל בחיים, ביום חמישי, כשהוא כבר הופיע בפריים טיים הטלוויזיוני המרכזי, הפכה פיסת הנייר הזו לפצצת מימן. ולא עזר אחר כך לעמית סגל להדגיש ולדייק שאלה הדרישות של רינאוי זועבי, לא ההסכמות של לפיד. הרכבת כבר יצאה מתחנת הטרלול.

יש במסמך הזה עוד קטע מצחיק. כשמתעמקים בו, ובעיקר בלוחות הזמנים שלו, מגלים דבר מוזר: נקבעים שם לוחות זמנים להשלמת הדרישות השונות, באמצעות חלוקתן לעמודות. העמודה הראשונה (מימין) נועדה להשלמה עד 1 ביוני 2021. הלו? 1 ביוני 2021? זה לפני הקמת הממשלה בכלל. האם כבר אז ניסתה רינאוי זועבי לפרק אותה? שמישהו יבדוק, אולי איקרית ובירעם כבר קמו מתחת לאף של כולנו.

כדי להשלים את התמונה, צריך לזכור שבמהלך ההיסטוריה הבטיחו לא מעט מנהיגים לשקול או לבדוק או אפילו להחזיר את עקורי איקרית ובירעם לכפריהם הנטושים. מי? מנחם בגין, במכתב סודי שכתב באוגוסט 82, ובו גילה שהוא מקיים התייעצויות ושוקל להחזיר את תושבי בירעם.

בגין הבטיח לתושבי בירעם להחזירם גם לפני בחירות המהפך ב־1977; משה ארנס (הליכוד), בשבתו כשר הביטחון, הגדיל לעשות והחליט להחזיר את העקורים (וספג על כך ביקורת קשה); ואילו צחי הנגבי, בשבתו כשר משפטים בממשלת נתניהו הראשונה, אימץ את החלטות ועדת ליבאי, שהמליצה להחזיר את תושבי שני הכפרים לקרקע של 1,200 דונם באזור שבו שכנו שני הכפרים לפני שנעקרו.

ספוילר: עקורי איקרית ובירעם לא הוחזרו. הם גם לא יוחזרו. הם עצמם כבר לא בעניין. אבל אם אפשר למנף אותם כדי להוסיף מסה קריטית למבול הפייק שניתך על הממשלה הזו מיום בריאתה, אז למה לא?

ממשלה שחתומה על איזון תקציבי ללא גירעון (פעם ראשונה מאז 2008), על 15 תקיפות בסוריה בחודש האחרון (על פי פרסומים זרים), על בלימת הסכם הגרעין עם איראן בלי משבר עם הבית הלבן, על העלמת קונסוליה ממזרח ירושלים, על הורדת האלימות במגזר הערבי בכ־40%, על מצעד דגלים מפואר (בניגוד לשנה שעברה) ועל שיא בעולים יהודים להר הבית. הממשלה הזו היא "ממשלת שמאל ושמד", ויאיר לפיד הסכים לזכות השיבה.

זה עצוב. לא רק בגלל מה שצפוי כאן אם אכן יתממש תסריט הבלהות ונתניהו יחזור לשלטון עם 61 מנדטים, אלא גם בגלל מה שהוא עולל לאנשים המקיפים אותו. הבטתי אתמול בישראל כ"ץ מתראיין מול מנסור עבאס ב"פגוש". אני מכיר את כ"ץ מאז שהיה העוזר הזוטר של אריאל שרון. היחיד שנשאר לידו אחרי סברה ושאתילה. פוליטיקאי מיומן מאוד, מנוסה מאוד, עצמאי למדי. אמור להיות לו עמוד שדרה. הוא ישב שם אתמול והטיח בעבאס האשמות הגובלות ברצח עם. מטרתו להשמיד את ישראל, צעק כ"ץ, זוהי שיטת השלבים, הוא בעצם רוצה להשמיד אותנו.

עבאס, כמו עבאס, לא התרגש. הוא סיפר למצלמה על המו"מ שניהל עם  כ"ץ, כשזה היה שר האוצר, על ההחלטה להאריך את תוכנית החומש המפורסמת של נתניהו (922) עם מיליארדים נוספים למגזר הערבי. כ"ץ יודע שנתניהו ניהל עם עבאס רומן לוהט ("זה הוכחש!", זעק). כ"ץ יודע שאלמלא סמוטריץ', הייתה קמה ממשלת נתניהו בתמיכה מבחוץ או בהימנעות של רע"ם.

כ"ץ יודע שהמשמעות של זה זהה לחלוטין למצב הנוכחי. גם היום, רע"ם לא חברה בממשלה. אם נתניהו היה מקים את הממשלה בהישענות כזו או אחרת על רע"ם, הוא היה נאלץ להמשיך להישען על אותה רע"ם לאורך כל הדרך. זו האמת היחידה, כ"ץ יודע אותה, כל חבריו יודעים אותה, הציבור יודע אותה, ועדיין - הם לא מהססים להטיח את השקרים שלהם בפרצופו של עבאס. ולכן זה עצוב.