שנה להולדת יציר הכלאיים, התופעה, המוטציה, שיוצריה כינוה "ממשלת השינוי" ושונאיה (שסולקו מכס המלכות הנצחי), התייחסו אליה כאל לא לגיטימית; כמי שמחר, בעוד שבוע, בחודש הבא, תתמוטט; וכשזה לא קרה ציווה היָרוּמוֹדוֹ למהדהדיו להתייחס אליה רק כ"הממשלה הרעה הזאת", "הממשלה החלשה הזאת", "הממשלה השמאלנית הזאת שנותנת לתומכי טרור למשול בנו". עת לסכם ולהשוות, ונא לקחת בחשבון שבכל רגע עלולה הממשלה להינטש, להיערק, להיבגד, להתפרק ולייצר לרה"מ הנצחי במיל' הביבי ירומודו, את כאוס חלומותיו הממלכתי־חברתי־פוליטי־כלכלי, שיחזירו לשלטון זך כזפת.
הממשלה ה־35 (ממשלת נתניהו־גנץ, ממציאת המונח "רה"מ חליפי") מול הממשלה ה־36, ממשלת השינוי: הראשונה הוקמה כקומבינה שקרית במאי 2020, בילתה מחצית ימיה בנטרול ובסירוס גנץ החליפי ואנשיו (בעיקר שר המשפטים ניסנקורן). במחצית השנייה שיתקה הבִּיבְּשלה את המדינה בגזירות הקורונה ובניהולה, בסגרים, ביצירת גירעון תקציבי עצום (גירעון אפס כיום), בכניעה למתקפות חמאס־עזה, טילים ודליקות; באבטלה ובאחיזת התקציב באשכיו בידי ירוּמוֹדוֹ. ובעיקר: בניהול מתקפה חסרת תקדים ברשעותה, בפֵייקיוּת טענותיה, באיומיה ובאלימותה, נגד מערכות החוק, השיפוט והתקשורת, במטרה לבטל את משפט ירומודו בשלושה אישומים פליליים. ממשלות הביבי בתריסר שנות שלטונו עשו נאדה לפתרון הבעיות האקוטיות של ישראל: מערכה חשאית ולא רברבנית, ריקה ומוחצנת, באיראן הקרֵבה ליכולת גרעינית ודאית (כמו זו שממשלת השינוי עושה בינתיים בהצלחה).
הכנת תוכנית מדינית, ביטחונית ואסטרטגית, הגדרת בעיות, יעדים ופתרונות להמשך יחסינו עם הפלסטינים בשטחים, ועם אחיהם הערבים אזרחי ישראל (גם ממשלת השינוי לא עשתה דבר בנדון והפסידה בהצבעה להארכת תקנות החירום ביהודה ושומרון). ממשלות ביבי לא פעלו למיגור הפשיעה הרצחנית במגזר הערבי והבדואי ולהרגעת ירושלים המזרחית והשטחים מהתססת חמאס; ולא לשיקום וחיזוק המשטרה, מוסדות הבריאות והחינוך ולמלחמה בשחיתות השלטונית (בכל אלה פועלת הממשלה הנוכחית, וגם בניסיון מורכב לשילוב ראשון של מפלגה ערבית בקואליציה, כשמנסור עבאס הראוי נכנס לשורה הראשונה של מנהיגי המדינה).
סוף הקדנציה החמישית של ממשלתיהו, הסתמן, כתמיד, בנטיית הנ"ליהו להביא לבלבלת כאוטית בעם הבחירה. עוד לפני מעברם לאופוזיציה הוקם מנגנון חושך (בלשון "העולם הזה" ז"ל) שתקף, השמיץ, שיקר וטינף, איים, שיסה ופילג, בנוסח הטראמפי המוכר, ושיבש כל פעולה של הממשלה ותומכיה, בחקיקה, בהשתתפות בוועדות הכנסת ובמשמוע חברי כנסת חלשים, אינטרסנטים ומבולבלים. זה היה ממש פוטש פוליטי. הממשלה, מנגד, לא יודעת להשיב מלחמה כראוי.
בסיכום, נתניהו היה למעשה ולהלכה רה"מ גרוע, שרתם את כל נבחריו, את זמנם ואת קופת המדינה כדי לדאוג לעצמו ולענייניו הפליליים ובדרך שיקר, זרע שנאה ופילג את העם. ממשלת השינוי נאבקה על קיומה ובדרך עשתה, שינתה, שגתה, שחררה והוכיחה שאפשר אחרת ולטובה. התחזיק מעמד עוד שבוע ואז אפילו עד יציאת הכנסת לפגרה? ואם תקרוס בשל כל סילמניותיה ורינאוויותיה, האם לפיד יובילה כרה"מ לבחירות? האם כניסת גדי איזנקוט, מהטובים והחכמים ברמטכ"לים, לפוליטיקה, תיצור מהפך משמעותי בדעת הרוב המהונדסת? האם נתניהו יביאנו לבחירות חמישיות, ויצא מהן מנצח? האם מאחורי ניצחונו מחכה לנו הכאוס הגדול?