כחלק משלבי ההתפתחות והבגרות שלנו בחיים, יש רגע חשוב ומכונן שקורה לנו בילדות והוא המעבר הזה ממסגרת של גן ילדים לביה"ס וכניסה למערכת חדשה, גדולה, רצינית ומורכבת שתלווה אותנו ל12 השנים הקרובות והמעצבות אישיות במידה ניכרת.

נשמע מלחיץ? בהחלט. הלחץ, החשש, חוסר הוודאות, הביטחון המעורער הוא לעיתים בכלל לא שייך לילד/ה אלא לנו ההורים שבעצמנו מאוד נרגשים לקראת השינוי האישי והמשפחתי הזה.

פתאום כל זכרונות הילדות, הפחדים, החווית, הכישלונות וההצלחות וכל מה שעברנו על בשרנו בשנים האלו צף וגורם לנו לערבב בין ההיסטוריה וניסיון חיינו לעתיד הקרוב של ילדנו. בעצם, אנו מביאים שלא במודע שק של דעות וחווית אל תוך מציאות של ילדנו שהיא בגדר דף חלק.

הבעיה מתחילה בכך שעניין זה עלול להכביד על אופן ההתנהלות ומידת המעורבות שלנו ההורים על הילד בתוך תהליך חדש זה ובכך להשפיע ולעצב את העתיד להתרחש.

ההורות שלנו באופן כללי מושפעת מאוד מהילדות שהייתה לנו, ממה שנשבענו שלא נעשה לילדנו, ממה שהיה טוב ונרצה לשכפל גם להם, מהכאבים והמשברים שקרו לנו ונרצה לחסוך מהם ובעצם המטרה שלא במודע היא מעין "חוויה מתקנת" למנהלת שהעיפה אותנו כדרך קבע מהשיעורים, מהעונשים שקיבלנו מהמורה, מקשיי הלמידה שנאלצנו להתמודד איתם, מהחרם שאולי עשו עלינו החברים לכיתה ועוד. כל אלו נמצאים עמוק בתוכנו ובמקרים רבים ינהלו באופן אוטומטי את הדרך בה נפעל עם הילד/ה או אל מול מערכת החינוך.

אז הפעם חשוב לי לתת לכם כמה כלים להתמודדות עם השינויים והמעברים החשובים בחיים של הילדים שלכם כדי שתוכלו למלא את התפקיד ההורי שלכם בצורה מיטבית מבלי להוסיף קשיים סובייקטיביים שקשורים בניסיון חייכם.

ליטל גרינברג, מאמנת הורים (צילום: אינסטגרם)
ליטל גרינברג, מאמנת הורים (צילום: אינסטגרם)

  1. הפרדה בין עבר לעתיד- זו לא ילדותכם השנייה, הילד/ה שלכם הוא לא אתם ולכן הניסיון שלכם לטוב ולרע אינו רלוונטי וחשוב לעשות הפרדה מודעת בין מה שאתם מכירים וזוכרים לבין המציאות הנוכחית. אם אתם מזהים רגש שעולה בכם, תנו לו מקום של כבוד ותבדקו עם עצמכם מה מפעיל אתכם בסיטואציה ובכך תצליחו להפריד את אותו הרגש מההתנהלות שלכם אל מול הילד/ביה"ס ולשנות את האוטומט שעלול להפריע לנו להתמקד במה שבאמת חשוב ואובייקטיבי.
  2. השפעה במקום דאגה- תכינו לכם על דף רשימה של כל הנושאים שמטרידים ומדאיגים אתכם בכל הקשור למעבר אל ביה"ס, לצד כל שורה של דאגה (שהיא לרוב על משהו עתידי ולא באמת יתממש) תכתבו לכם במה אתם יכולים להשפיע כאן ועכשיו כדי לשנות/לשפר . לדוגמה, אם אני סבלתי מחרמות ובריונות בילדותי בביה"ס, סביר שהחרדות האלו ילוו אותי גם בכניסה של הילד/ה שלי לכיתה א' ויציפו אותי במחשבות של "מה יהיה" וישפיעו על ההתנהלות ועל הבחירות שלי כהורה.
     
    אז למשל אם בדיוק עברנו איזור והדאגה היא "הוא לא מכיר אף אחד, הוא לא יהיה מקובל והוא עלול להיות בודד או מנודה חברתית" – שורת ההשפעה שלי יכולה להיות "לבקש דף קשר וליזום פליי דייט עוד בחופש הגדול", "לבדוק איפה גינת המשחקים הקרובה ולנסות ליצור שם קשרים חברתיים"- כלומר לעבור ממצב דאגה למצב של עשייה והשפעה על המתרחש. על אותם 100% שתלוי רק בנו ותחושת התושיה, שליטה והשקט יגיעו.
  3. המרחב הביתי כחדר כושר לחיים שבחוץ- אתם ההורים יכולים כבר היום בתוך הבית ומולכם לעזור להם לפתח כישורי חיים נחוצים שיעזרו להם להתמודד טוב יותר ולהשיג תחושת מסוגלות על ידי הגדלה של העצמאות שלהם והנגשה של פעולות מוטוריות שעד לרגע זה היו תחת אחריות של מבוגר, כמו למשל הכנת כריך, מזיגת מים, מקלחת עצמאית, האכלת בע"ח, אריזת תיק לנסיעה ועוד, בהתאם לרמת היכולת והעניין שלהם. בפועל, פשוט תאצילו תפקידים ואחריות במרחב הביתי כדי שיתרגלו ויגלו בזמן אמת על עצמם ובעצמם למה הם מסוגלים. כבונוס, גם אתם תיאלצו לתת פחות שירותים מיותרים עבורם ולהרוויח זמן פנוי.
  4. לתרגל על מנת להתרגל- השינוי הקרוב כמו שציינתי  משפיע גם על שגרת היומיום שלנו ההורים, פתאום לוח הזמנים מתהדק וצריך להספיק עד הצלצול ויש איחורים/חיסורים ותעודות וציונים ויותר אחריות על ציוד ועליית מדרגה גם בצרכים החברתיים שחשוב שאתם ההורים תעניקו לילדכם ובמילים אחרות- קחו חלק פעיל ביצירת חברויות ופעילויות מחוץ לביה"ס, גם אם אתם עסוקים או לא ממש מעוניינים בשיחות חולין עם הורים אחרים, זו עסקת חבילה ברוב המקרים.
     
    התרגול והתכנון המוקדם יעזור לילד/ה לשלוט במיומנויות הנדרשות עוד לפני הכניסה לביה"ס בתחילת השנה, להכיר את הילקוט ומה צריך להיות בפנים, איך להפעיל שעון מעורר, מה מותר/אסור להכניס מבחינת מזון לשטח ביה"ס, כמה ילדים בכיתה ואיך המחנכת נראית? ככל שיהיו יותר פרטים קונקרטיים והטרמה (מלשון טרם) למשל לתרגל את מסלול ההליכה/נסיעה בבוקר ובצהריים, כך נרגיש יותר בשליטה על המצב ונפחית לחץ ומתח גם מאיתנו וגם מהילד/ה שלנו.

לסיכום, יש לנו כהורים המון כלים והמון השפעה על יצירת מעבר חלק ונעים להם וגם לנו כדי לפתוח את השנה באופטימיות, תקווה וציפייה לצד הלחץ, החשש והסקרנות הטבעית.

לעוד כלים ודרכי הכנה לילדכם למעבר לכיתה א' אתם מוזמנים ב15.6 ב20:30 להרצאה שלי ושל יערה אלון בנושא על כל שלבי ההכנה החשובים עבור ילדכם.

שיהיה חופש מוצלח ושנת לימודים מהנה ופורייה לכולנו.