אני אמא לילד בן 6 שמתקשה למצוא חברים. בבית הוא מתנהג בצורה מאוד עדינה, אבל בגן הוא נוטה להרביץ. אני רוצה מאוד לסייע לו לממש את הפוטנציאל החברי שלו. איך אוכל לעשות את זה נכון?
"כשאנחנו רוצים לחזק משהו אצל הילד, אנחנו צריכים לפעול למען הדבר הזה. אם את מספרת שהילד נוטה להרביץ, אבל מחוץ לגן הוא מתנהג אחרת, את צריכה לעבוד כדי לממש את הפוטנציאל החברי שלו. אפשר למצוא אמא ולומר לה: 'הבן שלי אוהב את הבן שלך. תוכלי להזמין אותו אליכם אחר הצהריים?'. תוכלי להבהיר לה שהוא מתנהג יפה אצל חברים, ומשהו בגן מתסיס אותו".

"תבדקי איזו אמא יכולה להיות זמינה לדבר הזה ותוכל לעזור לך. אגב, קחי בחשבון שאת יכולה להזמין אליכם הביתה חברים ולהשגיח מהצד כדי לראות את הדינמיקה. זכרי שלא צריך להתבייש לעשות את הדברים. מתי ילד מקבל מילה טובה? כשהוא מצליח. עידוד בא במקום שבו אין הצלחה. זה החיזוק האמיתי. גם אם הילד לא חווה הצלחה, אני יכולה לחזק אותו ולהגיד דברים על הדרך שהוא עבר או על הכוונה שלו".

"להגיד 'ראיתי איך השתדלת, ואני יודעת שקשה לך. אני בטוחה שלאט־לאט תצליח'. נקודת המוצא שלי היא שילדים רוצים להיות ילדים טובים ורוצים שיאהבו אותם, לכן אנחנו צריכים למצוא דברים טובים להגיד על המאמץ, הכוונה וההשתדלות. אני צריכה לתת לו להרגיש שאני יודעת שיש לו את הכוחות להתמודד, למרות שהכוחות האלה לא באים לידי ביטוי עדיין. מעבר לזה, במצבים כאלה הדרכת הורים תוכל לעזור לכם לסייע לילד עם כל מה שהוא עובר".

בתי בת ה־4 וחצי הולכת בכל יום לצהרון. בזמן האחרון, כשמגיע זמן הצהרון, היא מתחילה כל פעם סצינה של "כואבת לי הבטן". הלכתי איתה לרופא, אבל הכל בסדר. איך אוכל לעזור לה?
"עושה רושם שהיא פשוט לא רוצה להיות שם, אני לא יודעת למה. משהו קורה, ובדרך כלל אנחנו לא נדע בדיוק מה קורה, ומה הוביל אותה להתנהגות הזו. יכול להיות שיום אחד קרה איזה משהו, והגננת התעלמה ממנה במקרה או ממש כעסה עליה או שאיזו ילדה שהיא רצתה להיות חברה שלה אמרה משהו שהעליב אותה. תזכרי שלא תוכלי לגרום לאף אחד מהילדים שלך לעשות מה שאת רוצה או לא לעשות את מה שאת לא מרשה לעשות".

"הדבר היחיד שנמצא בשליטתך הוא התגובה שלך להתנהגות שלהם. תבדקי מה קרה בגן, ואם את יודעת בוודאות שלא מכאיבים לה שם, ושהכל בסדר, תוכלי לקחת את הילדה לשיחה אישית. שבו ביחד ותגידי לה ששמת לב שלאחרונה היא לא אוהבת להגיע לצהרון. תני לה להרגיש שאת רואה אותה. תסבירי לה בצורה חד־משמעית שאת עובדת עד שעה מאוחרת, ולכן עד סוף השנה היא תצטרך להמשיך ללכת לצהרון. אם היא תגיד שזה קשה לה מדי, תוכלי להציע לה פתרונות יצירתיים שיעזרו לה להעסיק את עצמה יותר. לצורך העניין, היא יכולה לישון שם, היא יכולה להביא איתה משחק מהבית, ואם הרעש במקום מפריע לה, היא יכולה לבוא עם אוזניות אטומות לרעש".

אני אב לילדה בת שנתיים שטוענת שכל דבר בבית הוא שלה, והפכה למאוד רכושנית. האם עליי לתקן אותה כשהיא אומרת את זה?
"מדובר בשלב התפתחותי, זו פאזה זמנית. הילדה לומדת שייכות מהי, ואני לא חושבת שצריך לתקן אותה. אם הילדה שואלת אם זה שלה, תוכל להגיד לה שזה 'שלנו', מבלי להרחיב יותר מדי במילים, ובכך לסייע לה להתמודד עם המצב. אל תשכח שכשאתה אומר לה שמשהו הוא 'שלנו', הכוונה היא שזה גם שלה, והיא תלמד להבין שיש דברים שהם רק שלה, ויש דברים שהם של כל בני הבית".