כדי לשקם את מערכת החינוך, דרושים צעדים אמיצים והפתרונות על השולחן
לראשונה בתולדות מדינת ישראל הוחלט כי סעיף התקציב הגבוה ביותר יוקצה לחינוך. יחד עם זאת, הדבר הבולט במערכת החינוך הישראלית אל מול מערכות חינוך במדינות מתקדמות הוא פערי שכר בין מורים ותיקים למתחילים
הפגנת הסתדרות המורים על שכר עובדי מערכת החינוך (צילום: אבשלום ששוני)
המחאה להעלאת שכר המורים שהתעוררה לאחרונה הייתה צריכה להתפוצץ מזמן. אין מחלוקת על כך שלאלו הבוחרות והבוחרים במקצוע ההוראה מגיע תגמול ראוי על העבודה הקשה בחינוך ילדינו, אך אולי לא רק השכר הוא העומד במרכז. בשלה השעה לדבר על חינוך לא רק דרך המשקפיים של שכר המורים, אלא להתבונן בתמונה הרחבה הכוללת גם אותנו, ההורים, את התלמידים ולא פחות חשוב מכך את כלכלת ישראל.
לראשונה בתולדות מדינת ישראל הוחלט לאחרונה כי סעיף התקציב הגבוה ביותר יוקצה לחינוך (ולא לביטחון כפי שהיה נהוג עד כה). המטרה שעומדת לנגד עיניו של שר האוצר ליברמן היא להפוך את החינוך לקטר מוביל במדינת ישראל, לצמצם פערים אל מול מדינות ה־OECD ולהנכיח את המושג “מצוינות” כערך. כדי להגיע אל היעד מציע ליברמן צמצום פערים בין שכר מורים ותיקים וחדשים, גמישות ניהולית והיכולת להחליף או לפטר מורים שאינם תורמים למערכת, קידום מצוינות הכולל הקמת תוכניות שימשכו צעירים למערכת תוך סבסוד לימודים, וסנכרון בין ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופשה במשק, מרכיב חשוב שהרווח הצפוי בצדו הוא שישה מיליארד שקלים שיופנו לצורכי המערכת.
הדבר הבולט במערכת החינוך הישראלית אל מול מערכות חינוך במדינות מתקדמות הוא פערי שכר בין מורים ותיקים למתחילים. בנוסף, בעוד עניין הוותק מהווה מרכיב חשוב בשכרו של המורה, נעדר ממנו לחלוטין מרכיב המצוינות. חברה ששואפת למצוינות לא יכולה להרשות לעצמה להתפשר על כך. כדי להביא אנשים מעולים למערכת חייבים להציע להם שכר ראוי. כשזה יקרה, נופתע לגלות שרבים מאלו הבוחרים במקצועות ההייטק ישמחו לבוא וללמד מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים ואנגלית.
נתון חשוב נוסף הוא הפער בין ימי החופשה במערכת וימי החופשה שלנו ההורים. על ימי החופשה שאינם מסונכרנים מפסיד המשק כ־150 מיליון שקלים ליום, וזאת מבלי להזכיר את הג’נגול האינסופי שעמו מתמודדים ההורים. המצב האבסורדי שבו אנחנו, ההורים, נדרשים לתמרן כיום עם עשרות ימי עבודה בשנה שבהם המערכת נמצאת בחופש בשעה שאנחנו עובדים - מנותק מהמציאות. גם במקרה זה נדרשת חשיבה יצירתית.
בשנת 2017 הגישה ועדת המשנה לבחינת ימי הלימודים במערכת החינוך, בראשותו של ח"כ דאז עודד פורר, את המלצותיה. הרקע להקמת הוועדה היה מחאה ציבורית גדולה ששבה ועולה מדי שנה בדיוק בסוגיה זו. בין המלצות הוועדה היה הצורך להצמיד את לוח החופשות ללוח השנה העברי על ידי הקצאת מספר סופי שבוע ארוכים בשנה, ביטול חופשות אסרו חג ועוד. הפתרונות נמצאים על השולחן. כדי להצעיד את מערכת החינוך קדימה, להוביל למצוינות, לתגמל כראוי את המורים ולעודד נוספים לבוא למערכת, נדרשים צעדים אמיצים. אם בעבר נהגנו לומר “הטובים לטיס”, היום צריך לומר “הטובים למערכת החינוך”. חייבים לעשות הכל כדי שזה אכן יקרה.
הכותבת היא חברת כנסת לשעבר, שימשה כסגנית ראש המועצה המקומית קריית טבעון ומרצה בכירה באקדמיה
