תקנות יהודה ושומרון שמציפות את השאלה האם הקואליציה תחזיק מעמד, מעלות גם על סדר היום שאלה מהותית וחשובה מסוג אחר- מדוע לישראל אין גבולות ברורים. המכון למחשבה ישראלית שעוסק בבעיות מבניות של ישראל מזוויות שונות, יקיים ביום ראשון הקרוב ועידה שנתית בנושא "מדינה ללא גבולות".
ראש המכון, פרופ' אבנר בן-זקן, אמר כי "גבולות המדינה השתנו בעשרות השנים האחרונות, ישנם אזורים שבהם אין גבול ואנו, כאזרחי המדינה, לא יודעים היכן מתחילה מדינת ישראל והיכן היא מסתיימת, איפה מתחיל שלטון החוק שלנו והיכן הוא נגמר. אלו שאלות מפתח שאנחנו כחברה חייבים לעסוק בהן, למען החוסן הפנימי שלנו. מדינה חזקה ועצמאית צריכה להיות מוגדרת. עד היום כל הדיונים על גבולות יצאו מנקות מוצא של פתרון הסכסוך, אך אנו אומרים שהגדרת הגבולות חשובה וקריטית למען הגדרת המדינה, למעננו האזרחים".
המכון מקיים פעילות מחקרית הממוקדת בזיהוי בעיות מבניות של מדינת ישראל. עמיתי המחקר הבכירים מקיימים מחקרים על בעיות יסוד בישראל, בין היתר, בתחומי הכלכלה, החברה, הבטחון והשלטון המקומי ומציעים פתרונות מעשיים. בכל חודש מקיים המכון כנס בנושא אחר המעסיק את עמיתיו ואת החברה הישראלית, אך שאלת הגבולות היא המרכזית ביותר, כפי שקובע המכון. בועידה צפויים להשתתף אנשי צבא בכירים לשעבר, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים, עיתונאים ועורכים מעולם התקשורת. הם ידונו בסטטוס קוו, בהיסטוריה שהשפיעה על מצב הגבולות כיום וכן בשאלת השיח הציבורי סביב קיבוע הגבולות.
תמר הוסטובסקי ברנדס, עמיתה בכירה במכון ומומחית למשפט חוקתי ובינלאומי אמרה כי "הסערה הפוליטית סביב סוגיית תקנות יו"ש מדגימה את אבסורדיות המצב הקיים ואת הפער בין החוק לבין המציאות. מבחינת המתנחלים, הם חיים במדינת ישראל – זו החויה האישית שלהם לכל דבר וענין. חיי היומיום שלהם מתנהלים על פי הדין הישראלי ולא מענין אותם האם זה מכח תקנות או צו אלוף או חקיקה של הכנסת, ולכן האמירה שהם לא גרים במדינת ישראל היא, מנקודת מבטם, אפילו פוגענית. אבל מבחינה עובדתית, זה בדיוק המצב. מדינת ישראל עצמה אינה טוענת שמדובר בשטחים שלה אלא מתנהלת ביהודה ושומרון תחת תקנות האג, כלומר מכירה בכך שהמסגרת המשפטית החלה בהם דיני הכיבוש".
פרופ' בן זקן הוסיף כי "אפשר לחיות ללא גבולות, אך יש לזה משמעות. המושג של "מדינה" שהגבולות מגדירים אותה, עלול לתמוסס. בעת הקמת המדינה, הדברים החשובים ביותר בתהליך הקמת מדינה לא נעשו - לא נקבעה חוקה, לא נקבעה שיטת בחירות ושיטת משטר וכן, מוסדות שיעצבו את המערכת לא קמו. היו לכך סיבות כמו מלחמה וגלי עליה, אך לא עשינו את הפעולות החשובות לעיצוב מדינה. זה הזמן להציף את הנושא ובחרנו לקיים את הועידה כדי לשלב בסדר היום הציבורי גם את הסוגיה הבוערת הזו".