סכסוך העבודה עליו הכריזה הסתדרות המורים לא עומד, כך נראה, בפני פתרון. הפערים בין הצדדים גדולים ובפעם האחרונה שהצדדים נפגשו המשא ומתן התפוצץ. אז מה בעצם עומד בלב הסכסוך, שמשבית את הלימודים - בינתיים לשעתיים כל בוקר - בבתי הספר היסודיים, חלק מחטיבות הביניים וגני הילדים?
המורים, שנהנים מתמיכת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, טוענים כי שנת הלימודים הבאה לא תוכל להיפתח בגלל מחסור במורים ובמנהלים שנובע מנטישה של המקצוע בשל תנאי העבודה בו. בנוסף, מאז 2019 המורים עובדים בלי הסכם שכר, מה שאומר שבפועל השכר שלהם נשחק.
בבסיס העימות בין מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד לאוצר עומד, איך לא, שכר המורים. בעוד כל הצדדים מסכימים שיש להעלות את שכר המורים, הוויכוח הוא על כמה, ואיך לחלק את העוגה. שני הצדדים מסכימים שמורה מתחיל מרוויח שכר עלוב - על פי דוח הממונה על השכר באוצר, השכר הממוצע לעובד הוראה בשנתו הראשונה עומד על כ-5,287 שקלים בלבד, זאת בשל חלקיות המשרה הנמוכה בתחילת דרכו והיותו בסטטוס של מתמחה להוראה.
לעומת זאת, השכר הממוצע למורה במשרה מלאה עומד על כמעט 14,000 שקלים לחודש, כשהיקף המשרה גדל עם הוותק. לאור זאת באוצר טוענים כי הוותיקים מרוויחים שכר סביר וכי נדרשת העלאה מזערית לשכרם. בן דויד, מנגד, דורשת שגם המורים הוותיקים יקבלו העלאה
נקודת מחלוקת נוספת בין הצדדים היא העובדה שהאוצר רוצה הסכם כולל, שיכלול מלבד השכר גם את לוח החופשות של המורים, מתן גמישות למנהלים ועוד. בהסתדרות המורים הבהירו שלא ידונו בכל הנושאים הנוספים עד שיוסדר נושא השכר.
כרגע שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם, ועשרה ימים לסוף שנת הלימודים, בכלל לא בטוח שהיא תסתיים כסדרה, כשהמורים מאיימים בשביתה כללית ולא רק בהשבתות של שעתיים ביום. השאלה הגדולה היא מה יקרה ב-1 בספטמבר. האם המורים והאוצר יצליחו לגשר על הפערים על מנת לפתוח את שנת הלימודים הבאה כסדרה או שגם היא תתחיל בשביתות? בנוסף, כיצד ישפיע המשבר הפוליטי על המגעים בין הצדדים? לדוגמה, מה יקרה אם הכנסת תפוזר ונלך לבחירות?