אני רוצה כבר תקופה ארוכה לנסוע לטורקיה. עד לאחרונה נמנעתי מלעשות זאת בגלל היחסים המתוחים שהיו בין שתי המדינות. לאחר ביקורו של הנשיא הרצוג בטורקיה, השתכנעתי שהגיע הזמן שגם אני אפתח במערכת יחסים עם המדינה הזו. רכשתי כרטיסים בחברת התעופה הטורקית והזמנתי מלון במרכז איסטנבול. ידעתי שהנשיא הטורקי יהיה מסביר פנים, אבל לא הערכתי שהנשיא האיראני יביא לביטול הנסיעה.

בבוקר, כשהגעתי לנמל התעופה, עוד לפני שנאלצתי לעמוד בתורים הארוכים והממושכים, הבנתי שאזהרת המסע החמורה לא מאפשרת לי לצאת לטורקיה. חברת התעופה הטורקית דרשה ממני 200 אירו על ביטול הכרטיסים, אבל שעתיים לפני הטיסה היא השתכנעה שהביטול הוא לא באשמתי, ולשבחה ייאמר שהיא החליטה כעבור זמן קצר גם לפטור אותי מעמלת ביטול ולהחזיר לי את הכסף במלואו.

מי שלא הסכים לוותר על הכסף הוא המלון שנוקט את כל הצעדים כדי לא לבצע את ההחזר, למרות שהודעתי לפקיד הקבלה במלון, בכתב וגם בעל פה, על החלטתי לא לטוס לטורקיה בגלל המצב הביטחוני. עשיתי זאת זמן רב לפני ההגעה המתוכננת למלון, אבל זה לא משכנע את הטורקים להחזיר לי את הכסף. הצעתי למלון בדרך של פשרה לגבות תשלום על אירוח של לילה אחד, אבל המלון לא החזיר לי את הכסף.

אין לי ספק שבמציאות הביטחונית הנוכחית אין לי מה לחפש בטורקיה. אלא שלצערי, לדעתי לא שותפים יותר מ־2,000 ישראלים ששהו בטורקיה בסוף השבוע האחרון ולא נענו להמלצת גורמי הביטחון לשוב מיד לישראל. צפיתי בדיווחים ששודרו מטורקיה.

ראיתי מטיילים ישראלים שחולצו בדקה ה־90 מאיסטנבול במכוניות משוריינות על ידי אנשי ביטחון ישראלים והוסעו לנמל התעופה, מבלי שניתן להם לעבור במלון שבו הם התגוררו ולאסוף את חפציהם, משום שהיה בכך איום על חייהם. צפיתי גם בראיונות עם ישראלים שלא יצאו מפתח המלון עד למועד הטיסה, למרות שגם השהייה במלון כרוכה בסיכון לא מבוטל, וראיתי גם אזרחים שאננים שהחליטו לשחק ברולטה של החיים וטיילו בהנאה באיסטנבול. הם טענו שהחיים בעיר נמשכים כרגיל, והם לא חשים בכלום.

הם צודקים. תושבי איסטנבול חיים את חייהם כרגיל, הם לא מהווים יעד לשום פיגוע או חטיפה, והם גם לא משחקים ברולטה של החיים, כפי שבחרו הישראלים שטיילו בעיר לעשות. המידע שעליו מסתמכים גורמי מודיעין נשען על מקורות מודיעיניים בדוקים, ולפי הדיווחים, יותר מחוליה אחת נשלחה לחטוף ישראלים.

עוד לפי דיווחים, בסוף השבוע נערך מרדף של כוחות הביטחון הטורקיים גם אחרי חוליות אחרות. הכדור האיראני נורה, ועכשיו הוא מחפש את המטרה. אחרי תקופה ארוכה של משבר ביחסים בין ישראל וטורקיה, ישראל אינה רוצה לכפות איסור על נסיעת ישראלים לטורקיה, והיא נוהגת נכון. שיקול דעתו של כל אזרח הוא זה שקובע, אלא שישראל עלולה לשלם מחיר כבד במקרה של חטיפה או פיגוע.

הקשרים הביטחוניים בין ארגוני הביון של ישראל וטורקיה, שהיו טובים תמיד, גם בשיאו של המשבר הדיפלומטי בין שתי המדינות, השתפרו במידה רבה. עובדה זאת לבדה אינה מבטיחה שהאיראנים לא יצליחו במשימתם. הידיעות האחרונות על חיסולים שיוחסו לישראל רק הגבירו את רצונם של האיראנים להצליח במבצע הנקמה שהם מתכננים. הישראלים שלא חזרו לארץ, והחליטו לזלזל בהנחיית גורמי הביטחון, יחד עם אלפי הישראלים שממשיכים לנסוע לאיסטנבול, הם ללא ספק קרן האור של המשטר האיראני, שמשוכנע שהחלטתם לא לחזור מיד לישראל - תאפשר לו להצליח במשימה.