תהליך ההתאמה המגדרית מאפשר לנשים טרנסג'נדריות או גברים טרנסג'נדרים להתאים את המאפיינים הגופניים אל המגדר שאליו הם שייכים בנפשם. התהליך כולל בדרך כלל שילוב של טיפול תרופתי הורמונלי, בשילוב עם ניתוחי התאמה מגדרית. הצורך בטיפולים או בניתוחים מותאם אישית והשילוב הנדרש משתנה עבור מטופלות.ים שונות.ים. 

בתחילת השנה פרסמה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2022 את החלטתה לאפשר מימון טיפולים קוליים לאנשים טרנסג'נדרים, לצורך התאמה מגדרית. בקרב נשים טרנסג'נדריות העוברות תהליך התאמה מגדרית מגבר לאישה ואשר נחשפו בעברן לטסטוסטרון, הקול שלהן עבר עם הזמן שינויים בלתי הפיכים, אך הוא עדיין נותר בעל מאפיינים גבריים על אף נטילת הטיפול ההורמונלי.

"נישוי קול" מתייחס לטיפולי קול הניתנים על ידי קלינאי.ת תקשורת או לניתוחים במיתרי הקול, המאפשרים לנשים טרנסג'נדריות מעבר מקול בעל מאפיינים גבריים לקול בעל מאפיינים נשיים. ההחלטה המדוברת יצרה כותרות ודיונים ציבוריים ותקשורתיים. חלק מהכותרות בתקשורת אף היו מתריסות במתכוון. כך למשל הכותרות: "סל התרופות: תרופות לסרטן - בחוץ; שינוי קול לטרנסג'נדרים – כן", ו-"על חשבון התרופות: המדינה תממן ניתוח שינוי קול לטרנסג'נדרים".

הכותרות הללו והביקורות השליליות סביב ההחלטה מטעות את הציבור ואינן מציגות את התמונה בצורה הנכונה. שיקולי החלטות ועדת סל התרופות קשורות בעיקרן בתועלת הטיפולים מול העומס הכלכלי הצפוי. ובאופן ספציפי, העומס הכלכלי הצפוי מטיפולי וניתוחי נישוי קול יחסית נמוך, משתי סיבות עיקריות: העלות של טיפולים וניתוחים אלו יחסית נמוכה וכן, הצורך בהן יחסית נדיר. מנגד, עבור מטופלות הנזקקות לנישוי קול, הטיפול הינו בעל משמעות קריטית מבחינת בריאות נפשית ותפקודית וכן לצורך השתלבות חברתית מיטבית, ולא מדובר בטיפולים אסתטיים או קוסמטיים. 

מתוך סך 550 מיליון השקלים שנוספו לתקציב סל הבריאות הממומן על ידי המדינה לשנת 2022, הוקצו 1.9 מיליון שקל ל"טיפולים להתאמת הקול למגדר". כלומר, ההשקעה בטיפולים אלה עולים פחות מחצי אחוז מכלל הכיסויים החדשים שאושרו ומהווים 0.3% מעלות סל הבריאות הכולל. בחלקם היחסי טיפולים אלו אינם מעמיסים על המערכת. שכן בסופו של דבר, ניתוח לשינוי קול הוא נדיר יחסית.

מספר הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות בישראל אינו גבוה, ורק חלק יזדקק לטיפולים, וחלק זעיר עוד יותר לניתוח. כך למשל, התאמת קול מגדרית נדרשת לרוב רק לנשים טרנסג'נדריות, שכן מיתרי הקול של גברים טרנסג'נדרים עוברים שינויים בעקבות הטיפול ההורמונלי בטסטוסטרון, אשר מעמיק את גובה קולם. בנוסף, חלק ניכר מהנשים הטרנסג'נדריות אינן מרגישות כלל צורך בשינוי קולן או מסתפקות בטיפול קולי בלבד אצל קלינאי.ת תקשורת (טיפול שאני אישית ממליצה עליו לפני שניגשים בכלל לניתוח). 

להיות גבר או אישה טרנסג'נדרים, זו זהות הרבה יותר רחבה מעבר לניתוחים וטיפולים רפואיים, שכן מדובר במהות ותחושה פנימית. בנוסף לכך, לנשים הטרנסג'נדריות שהניתוח לנישוי קול הוא משמעותי עבורן, מדובר במוצא האחרון ובהצלת חיים של ממש. 

גם בחודש הגאווה של שנת 2022, אנו רואים כי הלהט"בופוביה בישראל קיימת והאלימות והאפליה כלפי הקהילה הגאה בכלל וכלפי הקהילה הטרנסג'נדרית בפרט, היא ממשית ומסוכנת. טיפולים להתאמה מגדרית, ובניהם גם הניתוח והטיפול לנישוי קול, יכולים להציל נשים טרנסג'נדריות מפני ניכור חברתי, אלימות, אפליה בקבלה לעבודה או השכרת דירה, יכול להציל את המטופלות ממצבים של דיכאון וחרדה ולאפשר עבורן השתלבות חברתית תקינה. 

לא פעם אני נתקלת בנשים טרנסג'נדריות, שמתקשות ליצור קשרים בין אישיים. שכן בשעה שהמראה שלהן נעשה נשי, קולן נשאר גברי, ולעיתים הן מעדיפות פשוט להימנע מדיבור בחברה ושיחות טלפון, חוששות לצחוק או אף להשתעל. הן מעדיפות ברוב הפעמים לתקשר דרך הודעות כתובות בלבד ולא על ידי שיחות טלפוניות, זאת מאחר והן פוחדות ממצבים בהם קולן יוגדר כקול גברי  והן יזכו ליחס שאינו מכבד, או מפלה.

לסיכום, הצורך של נשים טרנסג'נדריות בטיפולים או ניתוחים לנישוי קול, אינו נובע מצרכים אסתטיים, אלא ממהלך שיכול לשפר באופן משמעותי את אורח חייהן וכן בריאותן ושלוותן הנפשית. על כן, החלטת סל הבריאות מוצדקת, במיוחד מאחר ואינה יוצרת עומס על החברה – לא כלכלי ולא מערכתי, אלא ההפך - היא עוזרת לחברה בכך שהיא מאפשרת הטמעה טובה ונעימה יותר עבור חברותיה, הנשים הטרנסג'דריות.

הכותבת היא מומחית ביחידה לכירורגיה של מיתרי הקול, בעיות נשימה ובליעה בא.ר.ם,  המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג.