פרויקט ''שיחות בהר הבית'' מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם: בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת.
בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מגוון דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית על חלקיו הרבים.
פרק 93: הנרטיב הפלסטיני, איך נולד?
יונה גרוסמן לוי היא אומנית ישראלית, שמאלנית לשעבר, שסבלה מרגשות אשמה קשים על מעשה הכיבוש הישראלי, עליו גדלה והתחנכה. בניסיון ליישב את הדיסוננס החריף שבין חיים בעולם האמנותי והפריווילגי בישראל לבין עוולות הכיבוש, כפי שמוצג לנו בכל סוגי האמנות בישראל, היא הייתה חייבת לעצמה ולאמנות שתשאיר לדורות הבאים לצאת ולחקור ולמצוא מענה לתסכול אותו חיים כולנו מאז שניתנה לנו הזכות והחירות לפני 74 שנים לחזור ולחיות בארץ אבותינו, לפתחה ולקדמה כמו שלא היה ב-2000 השנים בהם נעדרנו ממנה.
"אז מה הביא אותך לפרוש מן העדר של הבוהמה שכולו רווי בתפיסות של אשמה במעגלים על מעגלים שלא נגמרים", שאלתי. התשובה המיידית הייתה: "אם רוצים שלום עם הערבים חייבים להיצמד לעובדות ולא לנראטיבים". המשכתי והקשיתי בשאלות "מי מונע את השלום ומדוע?" ועוד שאלות שתמיד הטרידו אותי באנשי השלום של קיצורי דרך.
צפו במצגת קצרה, שיונה הכינה לפני יותר מ 15 שנים, בה היא משווה בין שני הארגונים של האו"ם המטפלים בפליטים - ארגון UNHCR המטפל בכל הפליטים בעולם וארגון UNRWA המטפל אך ורק בפליטים ערבים שנלחמו במדינת ישראל.
בסוף הריאיון השתכנעתי שהיא אמנם כבר לא קוראת לעצמה שמאלנית, אבל היא השמאלנית האמיתית במובן המדויק של המילה – היא באמת מחפשת שלום!