"היעדר הטיפול במבנים מסוכנים הוא פצצה מתקתקת. גם אחרי קריסת הבניין בחולון לרשויות מקומיות לא היה מיפוי של האזורים שבהם יש פוטנציאל למבנים בסיכון והרשויות אינן מציגות לציבור מידע אודות המבנים המסוכנים בתחומן", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בפרק על המבנים המסוכנים בדו"ח הביקורת השנתי על הרשויות המקומיות, שהוגש היום (שני).
אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, עומד על כ-610 אלף, כאשר מתוכן רק 7% קבלו היתר בניה לחיזוקן נכון ל-2020 מכח תמ"א 38. "ב-44 הרשויות המקומיות שנבדקו נמצא כי ישנם 4,840 מבנים מסוכנים", מתריע עוד מבקר המדינה בדו"ח הנוקב – "ב-34 מתוכן (77%) לא ערכו מיפוי של מבנים או שכונות שעלולים להיות מסוכנים".
מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני 2010. בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים. עוד נטען בדו"ח, כי מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות (87.5%) לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם.
מהביקורת עולה, כי בעיריית בת ים 654 תיקים פעילים בטיפול יחידת המבנים המסוכנים ו-363 תיקים בטיפול התביעה העירונית, חלקם פתוחים זה כעשור, אשר הטיפול בהם טרם הסתיים, בעיריית באר שבע יש 18 תיקי מבנים מסוכנים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים ושבעה תיקים פעילים בתביעה העירונית, תיק אחד פתוח חמש שנים ונוסף פתוח כארבע שנים. בעיריית תל אביב יש 681 תיקים פתוחים במחלקת מבנים מסוכנים ו-59 תיקים פתוחים בתביעה העירונית.
בביקורת עלה כי משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט - כתלות בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו.
אנגלמן ממליץ, כי משרד השיכון יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים שהוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים.
בעיית הממונעים על שני גלגלים
3,089 בני אדם נפגעו בשנים 2020-2019 בתאונות בהן היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים, מתוכם 2,846 היו רוכבים על כלים אלו. מספר ההרוגים מרכיבה עמד על 55 באותן שנים, כך קובע היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח הביקורת על הרשויות המקומיות.
בדו"ח מבקר המדינה הקודם צוין כי בשנים 2014-2013 המשטרה מיעטה באכיפת החוק על רוכבי אופניים, אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וגלגינועים, וכי בשנים האלה היא מילאה 66 דוחות בלבד. בשנים 2016-2015 חלה עלייה במספר הדוחות, והם הסתכמו ב-12,356.
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה - בשנת 2020 המשטרה מילאה כנגד רוכבי כלים אלה כ-58,000 דו"חות. עיקר העלייה נבעה מהתמקדות במילוי דוחות כנגד עבירה של רכיבה ללא קסדה 38 מ-58 אלף), לצד כמה עשרות בודדות של דו"חות בלבד, בגין עבירות תנועה של נסיעה באור אדום ונסיעה נגד הכיוון. עם זאת, לפני כשלושה שבועות אושרו בכנסת תקנות חדשות המעניקות סמכויות לפקחים עירוניים לרשום דו"חות לרוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים.
עוד נטען בביקורת, כי משרד התחבורה לא בחן עם הרשויות המקומיות שבתחומן עובר פרויקט אופנידן את נכונותן ואת יכולתן להקים שבילים מזינים לפרויקט ולממן את עלויות התכנון וההקמה של השבילים או את חלקן. בספטמבר 2021 הסתיימו 8 ק"מ של שבילים מ-22 ק"מ שנמצאים בביצוע (ומ-150 ק"מ שתוכננו), וכי היקף הביצוע היה כ-128 מיליון ש"ח מ-700 מיליון ש"ח שתוקצבו במצטבר לפרויקט.
ממשטרת ישראל נמסר:
משטרת ישראל פועלת לאכיפה יזומה של עבירות תנועה בדגש על עבירות מסכנות חיים ובריונות המבצעות על ידי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, על מנת לייצר הרתעה ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. הפעילות הנה חלק מהמאמץ המתמשך במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה.
בשנים האחרונות הגבירה המשטרה את האכיפה בנושא על מנת להגביר את ההרתעה ולצמצם ככל הניתן תאונות במעורבות כלים חשמליים. כראייה לכך, בשנים 2019-2021 נרשמו למעלה מ-134,500 דוחות לאופניים וקורקינט חשמלי. מיקוד הפעילות נעשה תוך מעקב מתמיד אחר נתוני התאונות והגורמים המשפיעים.
חשוב לציין כי פעמים רבות, בעת שמתבצעת אכיפה מופגנת של נוכחות ובולטות רבה, הרי שזו מייצרת הרתעה המביאה לכך שרוכבים נמנעים מלבצע עבירה לעיני השוטר – מדובר בהישג גם במקרה בו המפגש מסתיים מבלי שנרדם דו"ח.
נדגיש כי רוכבים הנוהגים בניגוד לחוקי התנועה מזלזלים בהוראות החוק, בחיי אדם ומסכנים את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך.